1993 בספורט
- ערך מורחב – 1993
אופניים[עריכת קוד מקור | עריכה]
- בג'ירו ד'איטליה ניצח מיגל אינדוראין ( ספרד) בפעם השנייה
- בטור דה פראנס ניצח מיגל אינדוראין ( ספרד) בפעם השלישית
- בוואלטה אספניה ניצח טוני רומינגר ( שווייץ) בפעם השנייה
- באליפות העולם באופני כביש ניצח לאנס ארמסטרונג ( ארצות הברית)
איגרוף[עריכת קוד מקור | עריכה]
- נובמבר - איוונדר הוליפילד זכה באליפות העולם במשקל כבד לאחר ניצחון בתום 12 הסיבובים בנקודות על אלוף העולם רידיק בואו.
אתלטיקה[עריכת קוד מקור | עריכה]
- אליפות העולם באתלטיקה נערכה בשטוטגרט שבגרמניה.
ארצות הברית זוכה עם מרב מדליות הזהב (13) ועם מרב המדליות בסך הכל (25).
ג'ודו[עריכת קוד מקור | עריכה]
אליפות העולם בג'ודו נערכה בהמילטון שבקנדה. יפן זכתה ב-4 מדליות זהב (10 בסה"כ), קוריאה הדרומית ב-3 מדליות זהב (5 בסה"כ), פולין זכתה ב-2 מדליות זהב.
יעל ארד זכתה במדליית כסף.
החלקה על הקרח[עריכת קוד מקור | עריכה]
הזוכים באליפות העולם בהחלקה על הקרח שנערכה בפראג, שבצ'כיה:
- יחידים - קורט בראונינג מקנדה
- יחידות - אוקסנה באיול מאוקראינה
- זוגות - איזבל ברסר ולויד אייזלר מקנדה
- ריקוד זוגות - מיה אוסובה ואלכסנדר זולין מרוסיה
טניס[עריכת קוד מקור | עריכה]
- ערכים מורחבים – אליפות צרפת הפתוחה 1993, אליפות וימבלדון 1993
- 20 באפריל - מוניקה סלש נדקרה בגבה בעת טורניר המבורג שבגרמניה, באמצע משחק רבע הגמר בטורניר על ידי אוהד גרמני של שחקנית הטניס שטפי גראף. אירוע הדקירה זיעזע את עולם הטניס בפרט והספורט העולמי בכלל. ההתאוששות הפיזית מהדקירה לקחה מספר שבועות אך ההתאוששות הנפשית מהאירוע עצמו הייתה קשה והשפיעה על סלש בצורה חריפה, כך שלא הופיעה במגרשים במשך שנתיים שלמות.
המנצחות בתחרויות הגראנד סלאם[עריכת קוד מקור | עריכה]
- אליפות אוסטרליה הפתוחה - מוניקה סלש ( יוגוסלביה)
- אליפות צרפת הפתוחה - שטפי גראף ( גרמניה)
- אליפות וימבלדון - שטפי גראף ( גרמניה)
- אליפות ארצות הברית הפתוחה - שטפי גראף ( גרמניה)
המנצחים בתחרויות הגראנד סלאם[עריכת קוד מקור | עריכה]
- אליפות אוסטרליה הפתוחה - ג'ים קורייר ( ארצות הברית)
- אליפות צרפת הפתוחה - סרז'י ברוגרה ( ספרד)
- אליפות וימבלדון - פיט סמפרס ( ארצות הברית)
- אליפות ארצות הברית הפתוחה - פיט סמפראס ( ארצות הברית)
גביע דייוויס[עריכת קוד מקור | עריכה]
נבחרת גרמניה זכתה בגביע לאחר ניצחון 1–4 על נבחרת אוסטרליה.
כדורגל[עריכת קוד מקור | עריכה]
קופה אמריקה[עריכת קוד מקור | עריכה]
- נבחרת ארגנטינה () ניצחה את נבחרת מקסיקו ()
הגביע הביניבשתי[עריכת קוד מקור | עריכה]
- סאו פאולו ( ברזיל) זוכה בתואר בפעם השנייה ברציפות ובסך הכל, והאחרונה, לאחר ניצחון על מילאן ( איטליה) בתוצאה 2–3.
גביע אירופה לאלופות[עריכת קוד מקור | עריכה]
- אולימפיק מרסיי ( צרפת) זוכה בתואר בפעם הראשונה, לאחר ניצחון על מילאן ( איטליה) בתוצאה 0–1.
גביע אופ"א[עריכת קוד מקור | עריכה]
- יובנטוס ( איטליה) זוכה בתואר בפעם השלישית והאחרונה, לאחר ניצחון על בורוסיה דורטמונד ( גרמניה) 6-1 במפגש הכפול.
גביע אירופה למחזיקות גביע[עריכת קוד מקור | עריכה]
הסופר קאפ האירופי[עריכת קוד מקור | עריכה]
- פארמה ( איטליה) זוכה בתואר בפעם הראשונה והיחידה בהיסטוריית המועדון, לאחר ניצחון על מילאן ( איטליה) 1-2 במפגש הכפול (לאחר הארכה במשחק הגומלין).
גביע הזהב של CONCACAF[עריכת קוד מקור | עריכה]
- נבחרת מקסיקו זוכה בתואר בפעם הראשונה, לאחר ניצחון על נבחרת ארצות הברית בתוצאה 0–4.
גביע CONCACAF לאלופות[עריכת קוד מקור | עריכה]
- דפורטיבו סאפריסה ( קוסטה ריקה) זוכה בתואר בפעם הראשונה.
גביע CONCACAF למחזיקות גביע[עריכת קוד מקור | עריכה]
גביע ליברטדורס[עריכת קוד מקור | עריכה]
- סאו פאולו ( ברזיל) זוכה בתואר בפעם השנייה ברציפות ובסך הכל, לאחר ניצחון על אוניברסידד קאתוליקה ( צ'ילה) 3-5 במפגש הכפול.
גביע רקופה סודאמריקנה[עריכת קוד מקור | עריכה]
- סאו פאולו ( ברזיל) זוכה בתואר בפעם הראשונה, לאחר ניצחון על קרוזיירו ( ברזיל) 4-2 בפנדלים (0-0 לאחר הארכה בתום משחק הגומלין).
סופרקופה סודאמריקנה[עריכת קוד מקור | עריכה]
קבוצות שנוסדו[עריכת קוד מקור | עריכה]
פרסים אישיים[עריכת קוד מקור | עריכה]
כדור הזהב[עריכת קוד מקור | עריכה]
- רוברטו באג'ו ( איטליה) זכה בתואר
כדורגל לפי מדינות[עריכת קוד מקור | עריכה]
איטליה[עריכת קוד מקור | עריכה]
- מילאן זוכה באליפות בפעם השנייה ברציפות, והשלוש עשרה בסך הכל.
- טורינו זוכה בגביע בפעם החמישית והאחרונה בהיסטוריית המועדון, לאחר תוצאת 5-5 נגד רומא במפגש הכפול (0–2 בהפרש שערי חוץ).
- מילאן זוכה בסופר קאפ האיטלקי בפעם השנייה ברציפות והשלישית בסך הכל, לאחר ניצחון על טורינו בתוצאה 0–1.
אנגליה[עריכת קוד מקור | עריכה]
- מנצ'סטר יונייטד זוכה באליפות בפעם השמינית.
- ארסנל זוכה בגביע בפעם השישית, לאחר ניצחון על שפילד ונסדיי בתוצאה 1–2 לאחר הארכה במשחק חוזר (1-1 בתום הזמן החוקי).
- ארסנל זוכה בגביע הפוטבול ליג בפעם השנייה והאחרונה בהיסטוריית המועדון, לאחר ניצחון על שפילד ונסדיי בתוצאה 1–2.
- מנצ'סטר יונייטד זוכה במגן הקהילה בפעם האחת עשרה, לאחר ניצחון על ארסנל 4-5 בפנדלים (1-1 בתום הארכה).
ארגנטינה[עריכת קוד מקור | עריכה]
- ולס סארספילד זוכה באליפות (קלאוסורה) בפעם השנייה.
- ריבר פלייט זוכה באליפות (אפרטורה) בפעם העשרים וארבע.
ברזיל[עריכת קוד מקור | עריכה]
- פלמיירס זוכה באליפות בפעם השביעית, לאחר ניצחון על ויטוריה 3-0 במפגש הכפול.
- קרוזיירו זוכה בגביע בפעם הראשונה, לאחר ניצחון על גרמיו 1-2 במפגש הכפול.
גרמניה[עריכת קוד מקור | עריכה]
- ורדר ברמן זוכה באליפות בפעם השלישית.
- באייר לברקוזן זוכה בגביע בפעם הראשונה והיחידה בהיסטוריית המועדון, לאחר ניצחון על הרטה II בתוצאה 0–1.
- ורדר ברמן זוכה בסופר קאפ הגרמני בפעם השנייה, לאחר ניצחון על באייר לברקוזן 6-7 בפנדלים (2-2 בתום הארכה).
ישראל[עריכת קוד מקור | עריכה]
- ערך מורחב – עונת 1992/1993 בליגה הלאומית
- בית"ר ירושלים זוכה באליפות בפעם השנייה.
- מכבי חיפה זוכה בגביע בפעם השלישית, לאחר ניצחון על מכבי תל אביב בתוצאה 0–1.
- מכבי תל אביב זוכה בגביע הטוטו (לאומית) בפעם הראשונה.
ספרד[עריכת קוד מקור | עריכה]
ברצלונה זוכה באליפות בפעם השלישית ברציפות והשלוש עשרה בסך הכל.
- ריאל מדריד זוכה בגביע בפעם השבע עשרה, לאחר ניצחון על ריאל סרגוסה בתוצאה 0–2.
- ריאל מדריד זוכה בסופר קאפ הספרדי בפעם החמישית, לאחר ניצחון על ברצלונה 2-4 במפגש הכפול.
כדורמים[עריכת קוד מקור | עריכה]
- בגביע העולם בכדורמים לגברים, זכתה נבחרת איטליה
- באליפות אירופה בכדורמים לגברים, זכתה נבחרת איטליה
- באליפות אירופה בכדורמים לנשים, זכתה נבחרת הולנד
כדורסל[עריכת קוד מקור | עריכה]
תחרויות בינלאומיות[עריכת קוד מקור | עריכה]
אליפות אירופה[עריכת קוד מקור | עריכה]
נבחרת גרמניה () זוכה באליפות.
אליפות אמריקה בכדורסל[עריכת קוד מקור | עריכה]
ארצות הברית () זכתה באליפות לאחר ניצחון על פוארטו ריקו () 109-95.
הגביע הביניבשתי[עריכת קוד מקור | עריכה]
התחרות הופסקה עד לשנת 1996
גביע אירופה לאלופות[עריכת קוד מקור | עריכה]
- לימוז' הופכת לקבוצה הצרפתית הראשונה שזוכה בגביע אירופה לאלופות תוך ניצחון על בנטון טרוויזו ( איטליה).
הגביע האירופי[עריכת קוד מקור | עריכה]
פאוק סלוניקי ( יוון) זוכה בגביע, לאחר ניצחון על אפס פילזן ( טורקיה) 48-50.
גביע קוראץ'[עריכת קוד מקור | עריכה]
אולימפיה מילאנו ( איטליה) זוכה בגביע קוראץ', לאחר ניצחון על וירטוס רומא ( איטליה) במשחק כפול 91–106 ו-90–95.
כדורסל לפי מדינות[עריכת קוד מקור | עריכה]
איטליה[עריכת קוד מקור | עריכה]
- קנור בולוניה זוכה באליפות.
ארצות הברית[עריכת קוד מקור | עריכה]
- שיקגו בולס זוכה באליפות ה-NBA לאחר ניצחון 2–4 בסדרת הגמר נגד פיניקס סאנס (ראה עונת 1992/1993 ב-NBA).
ישראל[עריכת קוד מקור | עריכה]
- הפועל גליל עליון בראשות המאמן, פיני גרשון, קוטעת רצף של 23 אליפויות של מכבי תל אביב, מנצחת אותה בחצי הגמר ואת הפועל תל אביב בגמר וזוכה באליפות הראשונה שלה בלאומית א' הישראלית.
- הפועל תל אביב זוכה בגביע המדינה, לאחר ניצחון על הפועל גבעתיים בתוצאה 65–71.
ספרד[עריכת קוד מקור | עריכה]
- ריאל מדריד זוכה באליפות.
- ריאל מדריד זוכה בגביע לאחר ניצחון על חובנטוד בדאלונה בתוצאה 71–74.
מרוצי מכוניות[עריכת קוד מקור | עריכה]
פוטבול[עריכת קוד מקור | עריכה]
- בסופרבול ה-27 זכתה דאלאס קאובויס בניצחון 17–52 על באפלו בילס.
שחייה[עריכת קוד מקור | עריכה]
- אליפות העולם בשחייה (בריכת 25 מטר) נערכה בפלמה דה מיורקה, ספרד
- אליפות אירופה בשחייה נערכה בשפילד, בריטניה
שיאי עולם[עריכת קוד מקור | עריכה]
שחייניות[עריכת קוד מקור | עריכה]
תאריך | משחה | שם השחיינית | מדינה | מקום תחרות | שיא |
---|---|---|---|---|---|
6 בינואר | 100 מטר חופשי | פרנציסקה ואן אלמסיק | גרמניה | שאנגחאי, הרפובליקה העממית של סין | 53.46 שניות |
9 בינואר | 200 מטר חופשי | פרנציסקה ואן אלמסיק | גרמניה | בייג'ינג, הרפובליקה העממית של סין | 1:55.84 דקות |
10 בינואר | 100 מטר חופשי | פרנציסקה ואן אלמסיק | גרמניה | בייג'ינג, הרפובליקה העממית של סין | 53.33 שניות |
21 בנובמבר | 200 מטר גב | אנג'ל מרטינו | ארצות הברית | סטבנגר, נורווגיה | 59.41 שניות |
שחיינים[עריכת קוד מקור | עריכה]
תאריך | משחה | שם השחיין | מדינה | מקום תחרות | שיא |
---|---|---|---|---|---|
13 באוגוסט | 100 מטר חזה | קארוי גיטלר | הונגריה | שפילד, בריטניה | 1:00.95 דקות |
שיאי עולם בבריכת 25 מטר[עריכת קוד מקור | עריכה]
שחייניות[עריכת קוד מקור | עריכה]
תאריך | משחה | שם השחיינית | מדינה | מקום תחרות | שיא |
---|---|---|---|---|---|
2 בדצמבר | 100 מטר חופשי | לי צזיון | הרפובליקה העממית של סין | פלמה דה מיורקה, ספרד | 53.01 שניות |
2 בדצמבר | 400 מטר מעורב אישי | גואונג דאי | הרפובליקה העממית של סין | פלמה דה מיורקה, ספרד | 4:29.00 דקות |
3 בדצמבר | 4x200 מטר חופשי שליחות | נבחרת | הרפובליקה העממית של סין | פלמה דה מיורקה, ספרד | 7:52.45 דקות |
3 בדצמבר | 100 מטר גב | אנג'ל מרטינו | ארצות הברית | פלמה דה מיורקה, ספרד | 58.50 שניות |
4 בדצמבר | 100 מטר חזה | גואונג דאי | הרפובליקה העממית של סין | פלמה דה מיורקה, ספרד | 1:06.58 דקות |
4 בדצמבר | 4x100 מטר חופשי שליחות | נבחרת | הרפובליקה העממית של סין | פלמה דה מיורקה, ספרד | 3:35.97 דקות |
5 בדצמבר | 4x100 מטר מעורב שליחות | נבחרת | הרפובליקה העממית של סין | פלמה דה מיורקה, ספרד | 3:57.73 דקות |
5 בדצמבר | 200 מטר חזה | גואונג דאי | הרפובליקה העממית של סין | פלמה דה מיורקה, ספרד | 2:21.99 דקות |
5 בדצמבר | 200 מטר גב | סיהונג חה | הרפובליקה העממית של סין | פלמה דה מיורקה, ספרד | 2:06.09 דקות |
שחיינים[עריכת קוד מקור | עריכה]
תאריך | משחה | שם השחיין | מדינה | מקום תחרות | שיא |
---|---|---|---|---|---|
22 בינואר | 200 מטר מעורב אישי | יאני סייבינן | פינלנד | הלסינקי, פינלנד | 1:56.84 דקות |
6 בפברואר | 200 מטר פרפר | דניון לואדר | ניו זילנד | פריז, צרפת | 1:54.58 דקות |
7 בפברואר | 200 מטר מעורב אישי | יאני סייבינן | פינלנד | פריז, צרפת | 1:56.62 דקות |
9 בפברואר | 200 מטר פרפר | דניון לואדר | ניו זילנד | מלמה, שוודיה | 1:54.50 דקות |
9 בפברואר | 400 מטר מעורב אישי | יאני סייבינן | פינלנד | מלמה, שוודיה | 4:07.10 דקות |
10 בפברואר | 200 מטר מעורב אישי | יאני סייבינן | פינלנד | מלמה, שוודיה | 1:55.59 דקות |
13 בפברואר | 200 מטר פרפר | דניון לואדר | ניו זילנד | גלזנקירכן, גרמניה | 1:54.21 דקות |
17 בפברואר | 50 מטר חופשי | מארק פוסטר | בריטניה | שפילד, בריטניה | 21.60 שניות |
12 באפריל | 100 מטר גב | ג'ף רוס | ארצות הברית | שפילד, בריטניה | 51.43 שניות |
15 באפריל | 50 מטר גב | ג'ף רוס | ארצות הברית | אדינבורו, בריטניה | 25.13 שניות |
7 ביולי | 4x100 מטר חופשי שליחים | נבחרת | ברזיל | סנטוס, ברזיל | 3:13.97 דקות |
14 ביולי | 1500 מטר חופשי | קירן פרקינס | אוסטרליה | אוקלנד, ניו זילנד | 14:26.52 דקות |
25 ביולי | 800 מטר חופשי | קירן פרקינס | אוסטרליה | סידני, אוסטרליה | 7:34.90 דקות |
27 באוגוסט | 100 מטר חזה | פיל רוג'רס | אוסטרליה | מלבורן, אוסטרליה | 59.07 שניות |
28 באוגוסט | 200 מטר חזה | פיל רוג'רס | אוסטרליה | מלבורן, אוסטרליה | 2:07.80 דקות |
2 בדצמבר | 4x100 מטר מעורב שליחים | נבחרת | ארצות הברית | פלמה דה מיורקה, ספרד | 3:32.57 דקות |
5 בדצמבר | 4x100 מטר חופשי שליחים | נבחרת | ברזיל | פלמה דה מיורקה, ספרד | 3:12.11 דקות |
אירועים עם ענפי ספורט מרובים[עריכת קוד מקור | עריכה]
- משחקי מרכז אמריקה והקריביים שנערכו בפונסה, שבפוארטו ריקו
- האוניברסיאדה נערכה בבאפלו שבניו יורק.
- המכביה הארבע עשרה