תאומים סיאמיים

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
תאומים סיאמיים
דיוקן של זוג תאומי סיאם המקוריים
דיוקן של זוג תאומי סיאם המקוריים
תחום גנטיקה רפואית עריכת הנתון בוויקינתונים
קישורים ומאגרי מידע
eMedicine 934680 עריכת הנתון בוויקינתונים
MeSH D014428
סיווגים
ICD-10 Q89.4 עריכת הנתון בוויקינתונים
ICD-11 LD2G עריכת הנתון בוויקינתונים
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

תאומים סיאמיים או תאומים שלובים[1] הוא כינוי לתאומים זהים אשר נולדים מחוברים זה לזה בחלקי גוף שונים. מקור השם הוא בתאומים אנג וצ'אנג בנקר, שנולדו בסיאם (כיום תאילנד), חיו בין השנים 1874-1811 והתפרסמו בעולם המערבי בשל השתתפותם בשורה של מופעי קרקס (אם כי תאומים מחוברים היו מוכרים בתולדות האנושות גם לפני כן).

תאומים סיאמיים מתפתחים מביצית אחת, שלא חלה בה הפרדה מושלמת של תאי הנבט לאחר ההפריה. החיבור בין תאומים סיאמיים יכול להיות בגולגולת (craniopagus), במותן (xiphopagus), בגב (pygopagus) ובאיברים נוספים. חלק מהתאומים הסיאמיים נולדים מחוברים במערכות פנימיות כגון הלב או מערכת העיכול - מקרים כאלה נוצרים כאשר תא הביצית נפרד בשלב מאוחר יחסית (ביום ה-14 להיריון). ברובם המוחלט של המקרים, תאומים כאלה מתים מספר ימים לאחר הלידה. ישנה מחלה נדירה בשם דיפרוסופוס בה התינוק נולד עם שני פנים ושני מוחות. לעיתים נוטים אנשים לחשוב כי דיפרוסופוס קשור למוטציית תאומים, אך אין זה כך.

כיום הרפואה המודרנית יכולה לבצע במקרים מסוימים פעולות כירורגיות להפרדת תאומים סיאמיים, אם כי הניתוח עלול להביא למות אחד התאומים או שניהם. כך קרה, לדוגמה, עם האחיות לאדן וללה ביג'אני מאיראן, אשר נולדו מחוברות בגולגולותיהן ומתו על שולחן הניתוחים בסינגפור ב-8 ביולי 2003. גם אם זוג התאומים שותף במערכות פנימיות ההפרדה היא אפשרית אם כי מסובכת בהרבה.[2] בשנים האחרונות נודע על מספר מקרים בהם קבעו הרופאים כי לא ניתן להפריד בין תאומים סיאמיים בעלי גוף אחד, עם לב אחד ושני ראשים, משום שיש לתינוקות יותר מדי איברים פנימיים משותפים.[3] בשנת 2020 מתו, בגיל 68, רוני ודוני גיילון, התאומים הסיאמיים המבוגרים בהיסטוריה.[4]

השכיחות ללידת תאומים סיאמיים נמוכה ביותר, ונעה בין 1 ל-50,000 הריונות ל-1 ל-100,000 הריונות. כ-60% מהתאומים הסיאמיים הן זוג תאומות.

תאומים סיאמיים בישראל[עריכת קוד מקור | עריכה]

בדצמבר 1995 נולדו תאומות מחוברות בבית החולים "שניידר" והופרדו בהצלחה.

ב-27 בספטמבר 2005 נולדו בבית החולים "שיבא" לראשונה בישראל תאומות סיאמיות המחוברות בבית החזה עם לב משותף אחד.[5] המום לא התגלה לפני הלידה מכיוון שהאישה לא הייתה במעקב היריון. תאומים סיאמיים בעלי לב אחד נפטרים זמן קצר אחרי הלידה, וגם במקרה זה התאומות נפטרו שלושה ימים לאחר לידתן, כתוצאה מקריסת מערכות.

בשנת 2013 נותחו תאומים סיאמיים בבית החולים רמב"ם. אחד מהם התפתח באופן תקין ונולד חי, אך השני נולד ללא רוח חיים לאחר שהתפתחותו נעצרה במהלך ההיריון והוא התמזג לתוך גופו של אחיו באופן חלקי. בניתוח שארך כ-4 שעות הצליחו הרופאים להפריד בין גופו של האח המת לגופו של האח החי. האיבר המשותף היחיד בין השניים היה הכבד, שהושאר בשלמותו בגופו של האח החי.[6]

בשנת 2021 בוצע ניתוח להפרדת תאומות המחוברות בראשיהן בבית החולים סורוקה בהובלת ד"ר מיקי גידון.[7]

פינסק. סיון. בחצי העיר טשעכענאווצי אשר לרוסלאנד ילדה אשה אחת - בראשון לחג הפסח העבר - תאומים שני זכרים דבוקים יחד בצלעותיהם עד כי לא נכר כמו שני גופים, רק דמה לגוף אחד רחב בעל ארבע ידיים, שני ראשים ממעל לו, וארבע רגליים מתחת, ואחר המליטם הורתם, חיו בעיניים פקוחות - כרבע שעה - והביטו איש אל רעהו, ונדמה כי שמחו האחד על משנהו לראותם עצמם קשורים בקשר אחוה לעולמים, אך לא ארכה שמחתם זאת, כי אחרי עבור זמן הנזכר נגועו וימותו.

כל רואי הדבר הנפלא הזה התחקו על שרשי תוצאות הפליאה הזאת, ואחרי חקרו ודרשו מפי האם מצאו כי הביטה בעין חודרת עת נשחטה בהמה אחת ואשר נמצא בקרבה שתי עגלות דבוקות יחד, וחקקה בדמיונה העז התמונה הזאת, וזאת הנסבה הסבה לה כי גם היא ילדה תמונה כזאת...

המגיד, 10 ביוני 1858

ביהדות[עריכת קוד מקור | עריכה]

בתלמוד מסופר שפלימו שאל את רבי יהודה הנשיא "מי שיש לו שני ראשים, באיזה מהן מניח תפילין". בהתחלה רבי יהודה הנשיא חשב שהוא צוחק עליו, אולם לפתע בא לפניו אדם שסיפר שנולד לו תינוק בכור עם שני ראשים, ובפיו שאלה האם הוא צריך לקיים בו פעמיים את מצוות פדיון הבן, ולתת לכהן עשרה סלעים במקום חמישה). בהמשך הסוגיה אין תשובה לשאלה בנושא תפילין, אולם בנוגע לפדיון הבן נפסק שכיוון שהמצווה היא לתת ”חֲמֵשֶׁת שְׁקָלִים לַגֻּלְגֹּלֶת” (ספר במדבר, פרק ג', פסוק מ"ז), במקרה של מי שיש לו שני ראשים יש לתת לכהן עשרה סלעים, חמישה סלעים על כל גולגולת[8].

כמו כן מוזכר במדרש[9] שאדם כזה בא לדין לפני שלמה המלך ותבע ירושה כפולה מנכסי אביו. שלמה ערך מבחן שבו הוא קשר את העיניים של אחד הראשים, ושפך מים רותחים על הראש השני. מיד שני הראשים צעקו מהכאב, וכך שלמה הוכיח שהם אדם אחד.

במדרש מובאת דעה הסוברת שאלוהים ברא את אדם וחוה מחוברים בגבם כתאומים סיאמיים, ולאחר כמה שעות הפריד אותם[10].

בספרות השו"ת מתקופת האחרונים, קיימים כמה דיונים הלכתיים בנושא, שהתעוררו בעקבות מקרים של לידת תאומים סיאמיים. רבי יעקב ריישר מתייחס למקרה כזה ופוסק שתאומים סיאמיים שמחוברים רק בחלק מגופם ושאר גופם נפרד, נחשבים כשני בני אדם, ולכן למשל, שניהם צריכים להניח תפילין, וכל אחד מהם מקבל חלק בפני עצמו בירושת אביהם. לתאומים כאלה אין אפשרות להתחתן על פי ההלכה, מפני שאסור לקיים יחסי אישות בפני בני אדם[11]. הפוסקים אוסרים לבצע ניתוח להפרדת תאומים סיאמיים אם יש בו סכנת חיים, ומאידך הם יכולים לחיות ללא סכנה מיידית[12].

ראו גם[עריכת קוד מקור | עריכה]

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

בחברון נולדו צמד תינוקות סיאמיים בעלי לב אחד, משותף, סרטון באתר יוטיוב

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ מילון רפואה (תשנ"ט), באתר האקדמיה ללשון העברית
  2. ^ ד"ר איתי גל, צ'ילה: תאומות סיאמיות הופרדו בהצלחה, באתר ynet, 14 בדצמבר 2011
  3. ^ ד"ר איתי גל, נולד בברזיל: תינוק עם לב אחד - ושני ראשים, באתר ynet, 21 בדצמבר 2011
  4. ^ בחייהם ובמותם לא נפרדו: התאומים הסיאמיים המבוגרים בעולם מתו בגיל 68, באתר ‏מאקו‏, 7 ביולי 2020
  5. ^ מיטל יסעור-בית אור, לראשונה בישראל: תאומות סיאם עם לב אחד, באתר ynet, 27 בספטמבר 2005
  6. ^ תאומים סיאמים נדירים הופרדו ברמב"ם, רמב"ם. הקריה הרפואית לבריאות האדם, ‏אפריל - יוני 2013 (ארכיון)
  7. ^ לראשונה בישראל: בביה"ח סורוקה ערכו ניתוח נדיר להפרדת תאומות המחוברות בראשן, באתר JDN
  8. ^ תלמוד בבלי, מסכת מנחות, דף ל"ז, עמוד א'
  9. ^ מובא בתוספות, מסכת מנחות, דף ל"ז, עמוד א', ד"ה או, ובאוצר המדרשים
  10. ^ תלמוד בבלי, מסכת ברכות, דף ס"א, עמוד א'; מסכת עירובין, דף י"ח, עמוד א'; בראשית רבה, פרשה ח'; ויקרא רבה, פרשה י"ד. גם לפי השיטה שאדם וחוה היו מחוברים, הם לא נוצרו מביצית אחת כתאומים סיאמיים אלא נבראו מן האדמה
  11. ^ רבי יעקב ריישר, שבות יעקב, חלק א', סימן ד', באתר אוצר הספרים היהודי השיתופי; וראו עוד אצל רבי יצחק יהודה שמלקיש, בית יצחק – יורה דעה, חלק שני, סימן צ"ט, סעיף ד', באתר היברובוקס
  12. ^ אברהם שטינברג, הערך "תאומים", מתוך אנציקלופדיה הלכתית רפואית, באתר מכון שלזינגר. וראו עוד במאמר תאומי סיאם, באתר עולמות