שורש 4
丿部 (פּיֶה בּוּ) |
---|
שורש 4, (Unicode: 4E3F)
→ 丶部
乙部 ←
|
סדר הכתיבה של פּיֶה בּוּ (丿) |
פירוט |
משמעות: חתך |
פיניין: Piě bù |
מספר קווים: 1 |
האנגול: 삐침 |
שורש 4, "קו חותך" או פּיֶה בּוּ (בסינית: 丿部, פיניין: Piě bù) הוא השורש הרביעי של הכתב הסיני. פירושו "חתך" או "עיקול" והוא אחד מתוך 6 (מתוך 214 השורשים הקאנגקסיים) המורכבים מקו אחד בלבד.
במילון קאנגשי, יש 33 תווים (מתוך 49,030) שניתן למצוא תחת שורש זה.
הוא דומה מאוד לקאטאקאנה היפניתノ "לא", ולכן מכונה בשפה היפנית "לא".
-
הקו השישי 掠 lüè כמו ב- 永
-
הקו השביעי 啄 zhuó כמו ב-永
התפתחות[עריכת קוד מקור | עריכה]
-
השורש בכתב החותם הגדול (דָאגְ'ווָאן; 大篆; פיניין: Dàzhuàn) לפני מעל 2,000 שנה
-
השורש בכתב החותם הקטן (שְׂיָאוגְ'ווָאן, 小篆, xiǎozhuàn)
לקריאה נוספת[עריכת קוד מקור | עריכה]
- Fazzioli, Edoardo (1987). Chinese calligraphy : from pictograph to ideogram : the history of 214 essential Chinese/Japanese characters. calligraphy by Rebecca Hon Ko. New York: Abbeville Press. ISBN 0-89659-774-1.
- Leyi, Li (1993). Tracing the Roots of Chinese Characters: 500 Cases. Beijing. ISBN 978-7-5619-0204-2.
קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]
214 שורשי הכתב הסיני (部首) על פי מילון קאנגשי | ||
---|---|---|
קו אחד | ||
2 קווים | ||
3 קווים | ||
4 קווים | ||
5 קווים | ||
6 קווים | ||
7 קווים | ||
8 קווים | ||
9 קווים | ||
10 קווים | ||
11 קווים | ||
12 קווים | ||
13 קווים | ||
14 קווים | ||
15 קווים | 211 齒
| |
16 קווים | ||
17 קווים | 214 龠
|