רפידות כתף

רפידות כתף הן פריט אופנה המופיע כריפוד פנימי של הבגד באזור הכתפיים בבגדי נשים וגברים, על מנת ליצור אשליה שלאדם שלובש אותם יש כתפיים רחבות יותר. רפידות כתף מופיעות בכותפות צבאיות הנושאות דרגות ועיטורים, בענפי ספורט מגע כמו פוטבול אמריקאי ובאופנת גברים ונשים במעילים, ז'קטים, חולצות, שמלות וסוגי עליוניות. רפידות כתף תפורות בחלק העליון של הכתף ומהודקות בין הבטנה לשכבת הבד החיצונית. בעבר היה מילוי הרפידה עשוי מעצמות חיה או מנסורת, אולם כיום רפידות הכתף עשויות מחומרי מילוי כספוג, שכבות בד כותנה, לבד וצמר. צורתם נגזרת כחצי עיגול, מלבן או משולש מעוגל זווית.

היסטוריה[עריכת קוד מקור | עריכה]

1887-1890[עריכת קוד מקור | עריכה]

רפידות הכתף הומצאו לראשונה בשנת 1887 על ידי שחקן פוטבול מפרינסטון^[1] ומשמשות מאז ועד היום במשחק הפוטבול האמריקאי כפריט חובה המגן על גופם של השחקנים בנפילות והתנגשויות במשחק ומשווה לכתפיהם מראה חזק ומרתיע מול היריב. עד מהרה אומצו רפידות הכתף לעוד ענפי ספורט כהוקי קרח, הוקי רולר והוקי שדה ונהיו לחלק בלתי נפרד ממדי הקבוצה. מדי הספורט הקשוחים, היוו השראה להרחבת הכתפיים בחליפה הגברית על מנת להשרות סמכות וחוסן גופני. גם הכותפות צבאיות כדוגמת הכותפות הראוותניות של לגיון הזרים הצרפתי השפיעו על הרחבת הכתפיים בטוקסידו בלבוש הרשמי, ובז'קט (בעברית: מקטורן) בלבוש היומיומי^[2] להם התווסף ריפוד באזור הכתפיים התפור לבד הפנימי של הבגד.

באופנת נשים הופיעו רפידות הכתף כבר בשלהי המאה ה-19, בשרוולי "רגל כבש" "leg o' mutton" תפוחים שהיו חלק מקו ספורטיבי חדש לבגדי נשים. ההשראה למעצבי האופנה לסגנון ביגוד ספורטיבי לנשים נבעה מעיצוב חדש של אופניי ספורט בעלי רמפה גבוהה שאפשרה לנשים עם שמלות ארוכות לרכב על אופניים. מעצבי האופנה אימצו את רפידות הכתף מחליפת הגברים שהייתה מאופיינת אז בהוספת רפידות כתפיים בבגדי ספורט ובז'קטים בלבוש רשמי, על מנת לשוות לנשים צללית חסונה וספורטיבית יותר^[3] כאשר הן עוסקות בפעילות ספורטיבית.

1930-1950[עריכת קוד מקור | עריכה]

רפידות הכתפיים הפכו פופולריות בשנות ה-30 של המאה ה-20, כאשר מעצבי האופנה אלזה סקיאפרלי (Elsa Schiaparelli) ומרסל רושה (Marcel Rochas) כללו אותם בעיצוביהם.^[4] שני המעצבים הושפעו מעוגני הכתפיים הראוותניים והמותניים הצרים של הלבוש הטקסי מסורתי^[5] של דרום מזרח אסיה.^[6] האופנה הושפעה רבות גם מהתפתחות הקולנוע המהירה באותן שנים. ג'ואן קרופורד (Joan Crawford) לבשה שמלה בעלת רפידות כתפיים בסרט לטי לונטון (Letty Lynton).^[7] השמלה שעוצבה על ידי מעצב התלבושות אדריאן, בעלת כתפיים מפוארות שנתפרו מערמה של טול.^[8] השמלה הועתקה ונמכרה בחנויות הכלבו של מייסיס ועזרה להפיכת המראה לפופולרי. העיצובים רחבי הכתפיים של מעצב התלבושות טראוויס בנטון עבור מרלן דיטריך השפיעו גם הם על טעמי הציבור,^[4] כמו גם מעיל הפרווה בעל הכתפיים הרחבות שלבשה ג'ואן קרופורד בסרט מילדרד פירס בעיצובו של אדריאן.

מלחמת העולם השנייה נתנה אותותיה רבות על סגנון האופנה. הכותפות הצבאיות, נושאות הדרגות והעיטורים לא זו בלבד שחלחלה לכל חליפה ולבוש רשמי באופנה הגברית, גם לבוש ספורטיבי ויומיומי כז'קטים ומעילים באופנה הגברית התגאו במילוי כתפיים ראוי. אופנת הגברים שהושפעה אף היא מהמדים והכותפות הצבאיות בעת מלחמה, הפכה ליומיומית וקלילה יותר. חליפת זוט שהייתה נפוצה בקרב הדור השני למהגרים איטלקים והיספנים לארצות הברית ואמריקאים אפריקאים, הורחבה מהחליפה הרגילה בכמה מידות ורופדה באזור הכתפיים בכריות שהיו עשויות ממחבט כותנה נוקשה מכוסה שכבת לבד.^[9] אפילו שמלות רופדו בכריות כתפיים שהפכו למגושמות יותר באופנה הנשית על מנת ליצור מראה מוצק המשתפל מעט לכיוון הצוואר. יציאת גברים רבים למלחמה באותה תקופה, הביאה בפני נשים הזדמנות או אילוץ להיכנס לעולם העבודה. עקב כך, אופנת הנשים שינתה סגנונה ללבוש תעסוקתי המושפע מהחליפה הגברית העסקית והושם דגש על צללית כתפיים רחבה על ידי רפידות כתפיים.^[4]^[6]^[10]

1970-1990[עריכת קוד מקור | עריכה]

באופנת נשים רפידות כתף היו פופולריות בשנות ה-80 של המאה ה-20 בעולם המערבי.^[11] השנים הראשונות של שנות ה-70 שינו את פני האופנה ושינו את הדרך בה נשים רצו להראות. עליית הקפיטליזם השמרני התעצמה ופוליטיקאים כרונלד רייגן ומרגרט תאצ'ר הטביעו חותמם.

עולם העבודה נהפך לתחרותי יותר וייחל לכוח עבודה נוסף. לפתע יותר ממחצית הנשים האמריקאיות יצאו לעבודה. לפי כך נדרש שינוי בארון הבגדים שלהן, הן החלו לחפש אחר סגנון לבוש קלאסי יותר שיתאים ליום עבודה ארוך. בגדים מחויטים המסמנים כתף בולטת יותר אומצו על ידי נשים וגברים בעולם העבודה ומחוצה לו.^[12]

עד סוף שנות ה-80 רפידות כתף היו פריט אופנה רווח כמעט בכל לבוש. עתה ניתן היה להסיר אותן בקלות על ידי החייט או הלובש משום שהיו עשויות מספוג רך עטוף בכותנה, גמישות ומהודקות עם סקוטש למקטורן או לשמלה.^[13]

2000-2010[עריכת קוד מקור | עריכה]

מתחילת שנות ה-2000 ועד סוף 2010 חלה התעניינות מחודשת ברפידות הכתף. אמניות פופ כליידי גאגא וריהאנה לקחו קדימה את העיצוב האוואנגרדי של רפידות הכתף בתלבושת הבמה הססגונית שלהן. נשים צעירות וקהילות הלהט"ב אימצו את הדגשת הכתפיים כחלק מאפיון זהותם. בנוסף, התעוררות של טרנדים משנות ה-80, הביא לרטרו באופנת הריהוט והביגוד, שרפידות הכתף היו חלק ממנו. עד מהרה לקמעונאים רבים היו רפידות כתפיים על לפחות מחצית מכל החולצות, הז'קטים והחליפות של נשים וגברים. בעקבות עלייתה של תנועות העצמה נשית כמו Me Too, ועם כניסתן של נשים רבות לתפקידי מפתח בעולם העבודה ותפקידים בממשל ופוליטיקה, נרשם גידול בצירוף רפידות הכתף למלתחות האופנה בקרב נשים ברחבי העולם.^[14]^[15]

רפידות כתף ומגדר[עריכת קוד מקור | עריכה]

התייחסות אופנת הלבוש לכתפיים גבריות ונשיות התפתחה באופן שונה. לאורך ההיסטוריה הכתף הגברית הייתה מוגזמת והורחבה בלבוש צבאי ובלבוש אופנתי רשמי. רפידות הכתף שהדגישו את קו הכתפיים הגבריות נועדו לסמן תרבותית חוסן פיזי ורגשי, אסרטיביות והתמדה. באופנה הנשית, הכתף המרובעת של סוף שנות השלושים צמחה בתקופה של תהפוכות פוליטיות, כאשר נשים החלו לאמץ תפקידים גבריים מסורתיים יותר וזה בא לידי ביטוי בניכוס קו הכתפיים הגברי.^[3] רפידות הכתף מצטרפות לשורה של פריטי אופנה שניסו לשנות את הצללית האוטונומי הטבעית של גוף האדם על ידי ריפוד, הקשחה, הצרה והרחבה. כאלו היו גם רפידות האגן במאה ה־19, המחוך שהידק את הגוף, חזיית הפוש-אפ, נעלי העקב, רפידות סוליית הנעליים ועוד.

רפידות הכתף הפכו לאורך ההיסטוריה מפריט אופנה לסמל של כוח, בריאות, שוויון וביטוי לזהות עצמית. מקומה של האישה בחברה, בציבור ובעולם העבודה משתקף במסלול שעשו רפידות הכתפיים מהאופנה הגברית לאופנה הנשית. שינוי התפיסה של הגוף הנשי כספורטיבי בשנות ה-30 התבטא בהוספת מילוי לכתפי השמלות. האקלים החברתי והפוליטי בשנות ה-40 וה-80 שעודד נשים להצטרף לעולם העבודה השפיע על תוספת רפידות כתף גם לז'קטים של מלתחת הנשים. בגדים אוונגרדיים בעלי רפידות כתף מוגזמות שיקפו אישיות יצירתית ומקום בקדמת הבמה לשחקניות וזמרות פופולריות בתחילת המאה ה-21.^[16]^[17]

גלריה[עריכת קוד מקור | עריכה]

ג'סטין בייטמן לובשת ז'קט עם רפידות כתף, 1987
צעירה אירופאית לובשת מקטורן עם רפידות כתף, 1985
מרגרט תאצ'ר לבושה בחליפה עם רפידות כתף
עליונית בעלת רפידות כתף אוונגרדיות 2007 עיצוב Emily Moon & Seana Chang
חליפת נשים, 1945, זהות תעסוקתית לאישה העובדת
ספורט תחרותי אתגרי משתמש ברפידות הכתף להגנה ולאפיון חזות קשוחה ומרתיעה לשחקנים
רפידות הכתף הרחבות בחליפה הגברית העניקו מראה בטוח וחסון
כותפות צבאיות של חיילי לגיון הזרים הצרפתי שאפינו את היחידה כקרבית ומיוחדת המקשטות עד היום בטקסים רשמיים את כתפי החיילים
רפידות הכתף חוזרות לאופנה. ז'קט נשים 2023.
רפידות הכתף של הזמר יוסט קליין אירוויזיון 2024
שחקני הוקי קרח לובשים רפידות כתף לצורך הגנה והתקפה

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

מדיה וקבצים בנושא רפידות כתף בוויקישיתוף

The History of Shoulder Pads: From Colonialism to Reagan to Gaga, סרטון בערוץ "Taipeiqueen", באתר יוטיוב (אורך: 19:27)

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

^ Princeton - A Princeton Companion - chaptertitle, pr.princeton.edu
^ McDowell, C. (2013), The Anatomy of Fashion: Why We Dress the Way We Do, London: Phaidon Press.
^ ¹ ² Kevin Almond, An analysis of the shoulder pad in female fashion, Fashion, Style & Popular Culture 6, 2019-01-01, עמ' 31–47 doi: 10.1386/fspc.6.1.31_1
^ ¹ ² ³ Jane Mulvagh, Vogue history of 20th century fashion, London, England ; New York, N.Y., USA: Viking, 1988, ISBN 978-0-670-80172-5
^ לבוש טקסי לאישה מאלג'יריה, באתר www.imj.org.il
^ ¹ ² Georgina Howell, In Vogue: Sixty years of celebrities and fashion from British Vogue, Middlesex: Penguin, 1979, ISBN 978-0-14-004955-8
^ Joan Crawford Images: 1932, www.joancrawfordbest.com
^ S. W. Jackman, Who Was Who in America, Historical Volume 1607-1896, a Component Volume of Who's Who in American History, The New England Quarterly 37, 1964-03, עמ' 121 doi: 10.2307/363205
^ McEvoy, Marion (1978-11-12), "Where the Pads Come From" (https://www.nytimes.com/1978/1 /archives/where-the-pads-come-from.html)., The New York Times: 240. Retrieved 2021-11-21.
^ Jane Mulvagh, Vogue: history of 20th century fashion, London: Viking, 1988, ISBN 978-0-670-80172-5
^ Shoulder Pads, Bloomsbury, 2015
^ McEvoy, Marion (1978-11-12). "Where the Pads Come From". The New York Times: 240. Retrieved 2021-11-21, "Where the Pads Come From", Volume 44, Number 4, August 2017, ‏2019-05-15
^ Mulvagh, Jane (1988), "1945", . Vogue History of 20th Century Fashion. London, England: Viking, the Penguin Group. pp. 178–179
^ Lloyd Smith, James Sherwood, Engineering our Favorite Pastime, Mechanical Engineering 132, 2010-04-01, עמ' 44–48 doi: 10.1115/1.2010-apr-6
^ Robert Abbey, Mark Richards, 7. Town and country planning, Oxford University Press, 2020-06-25, עמ' 77–86, ISBN 978-0-19-885840-9
^ Tori Telfer, whatever happened to shoulder pads, bustle, ‏July 31, 2014
^ Laverty, L.C. (2013, ‘Working Girl: The Culture of Power Dressing’

[1] Princeton - A Princeton Companion - chaptertitle, pr.princeton.edu

[2] McDowell, C. (2013), The Anatomy of Fashion: Why We Dress the Way We Do, London: Phaidon Press.

[:0-3] ¹ ² Kevin Almond, An analysis of the shoulder pad in female fashion, Fashion, Style & Popular Culture 6, 2019-01-01, עמ' 31–47 doi: 10.1386/fspc.6.1.31_1

[voguehi-4] ¹ ² ³ Jane Mulvagh, Vogue history of 20th century fashion, London, England ; New York, N.Y., USA: Viking, 1988, ISBN 978-0-670-80172-5

[5] לבוש טקסי לאישה מאלג'יריה, באתר www.imj.org.il

[pengu-6] ¹ ² Georgina Howell, In Vogue: Sixty years of celebrities and fashion from British Vogue, Middlesex: Penguin, 1979, ISBN 978-0-14-004955-8

[7] Joan Crawford Images: 1932, www.joancrawfordbest.com

[8] S. W. Jackman, Who Was Who in America, Historical Volume 1607-1896, a Component Volume of Who's Who in American History, The New England Quarterly 37, 1964-03, עמ' 121 doi: 10.2307/363205

[9] McEvoy, Marion (1978-11-12), "Where the Pads Come From" (https://www.nytimes.com/1978/1 /archives/where-the-pads-come-from.html)., The New York Times: 240. Retrieved 2021-11-21.

[10] Jane Mulvagh, Vogue: history of 20th century fashion, London: Viking, 1988, ISBN 978-0-670-80172-5

[11] Shoulder Pads, Bloomsbury, 2015

[12] McEvoy, Marion (1978-11-12). "Where the Pads Come From". The New York Times: 240. Retrieved 2021-11-21, "Where the Pads Come From", Volume 44, Number 4, August 2017, ‏2019-05-15

[13] Mulvagh, Jane (1988), "1945", . Vogue History of 20th Century Fashion. London, England: Viking, the Penguin Group. pp. 178–179

[14] Lloyd Smith, James Sherwood, Engineering our Favorite Pastime, Mechanical Engineering 132, 2010-04-01, עמ' 44–48 doi: 10.1115/1.2010-apr-6

[15] Robert Abbey, Mark Richards, 7. Town and country planning, Oxford University Press, 2020-06-25, עמ' 77–86, ISBN 978-0-19-885840-9

[16] Tori Telfer, whatever happened to shoulder pads, bustle, ‏July 31, 2014

[17] Laverty, L.C. (2013, ‘Working Girl: The Culture of Power Dressing’

[1]

[2]

[3]

[4]

[5]

[6]

[7]

[8]

[9]

[10]

[11]

[12]

[13]

[14]

[15]

[16]

[17]