ריצת 200 מטר היא מקצוע באתלטיקה, בתחרות זאת מתחרים ביניהם המשתתפים, מי ייחצה הראשון את קו הסיום של מסלול באורך 200 מטר.
ריצת 200 המטרים היא ריצת ספרינט (מאוץ) הנחשבת ליוקרתית פחות מריצת 100 המטרים, אף כי במשך זמן רב הייתה מהירה יותר ממנה בממוצע: כלומר, זמן השיא בריצת 200 מטרים נפל מכפליים זמן השיא לחצי המרחק (100 מטרים). אצני מאתיים המטרים יכלו להגיע למהירות עודפת זו, משום שלמאה המטרים האחרונים הם מגיעים כבר בשיא המהירות, לעומת אצני המאה, שמתחילים ממצב נייח אבל מאיצים רגעית למהירות גבוהה יותר.
באצטדיון שהיקפו 400 מטרים, מתחילים האצנים את הריצה מהקשת ומסיימים במקטע ישר. באולם סגור שהיקפו 200 מטרים, משלימים האצנים סיבוב שלם אחד עם שתי קשתות, כאשר הריצה מתחילה מנקודת הזינוק שמשמשת גם כקו הסיום. ריצת המאתיים באצטדיון נחלקת לשני מקטעים הנבדלים זה מזה בטכניקה הנדרשת: מאה המטרים הראשונים של ריצה בקשת, ומאה המטרים האחרונים בישורת. על מנת להצליח במקצוע זה דרושה, אם כן, יכולת גבוהה בשתי הטכניקות גם יחד.
במשך כמה עשרות שנים, עד ל-16 באוגוסט2009, בה קבע יוסיין בולט את השיא העולמי הנוכחי ב-100 מטר 9.58 שניות, הייתה המהירות הממוצעת בריצת 200 מטר גבוהה מזו בריצת 100 מטר. בכלים חדישים נמצא מה שהיה ידוע במשך שנים ששיא המהירות בריצת 100 מטר לרוב גבוה משיא המהירות בריצת 200 מטר, מה שהקנה לשיאן 100 מטר את התואר הלא רשמי "האדם המהיר בעולם".