רוסטאן
רוסטום ראסמאדזה (בארמנית: Ռուստամ Ռազա, בגאורגית: რუსტამ რაზა בסביבות 1782–1845), או בכינוייו רוּסְטָאן וכן רוסטאם ראזה, היה שומר הראש הממלוכי האישי המפורסם של נפוליאון בונפרטה. נחשב אתנית לגאורגי ו-ארמני.
רוסטאן היה ממלוכי מצרי שנולד בטביליסי שבממלכת כארתלי-קאחתי (כיום גאורגיה), כבן השישי, לסוחר ארמני, רוסטום אוּנאן, ואם גאורגית. כשהיה בן שנתיים חזר אביו לעיר הולדתו אפרחאן שבארמניה, ושם גדל. במהלך המלחמה הפרסית-ארמנית התפצלה משפחתו, ובגיל 13 נמכר לעבדות, מאז נמכר שוב שבע פעמים. בפעם האחרונה הוא נרכש על ידי סאלא-ביי, אחד מ-24 מושלי מצרים, והועבר לקונסטנטינופול, מתוך מטרה להפוך אותו לחייל במיליציה הממלוכית של נפוליאון בונפרטה. בשנת 1798, במהלך המערכה הצרפתית במצרים ובארץ ישראל נתן אל-בקרי שייק, השייח של קהיר, סוס ערבי כמתנה לקיסר חברו. באותה הזדמנות הציג את העבד הצעיר בפני נפוליאון בונפרטה. הקיסר התרשם מרוסטאן ולכן כשעזב נפוליאון לצרפת נתן לו את רוסטאן ואת איברהים, ממלוכי אחר, במתנה. לימים הפך איברהים להיות שומר ראשה של מאדאם בונפרטה, תחת השם עלי, ורוסטאן הפך לשומר ראשו של הקיסר. רוסטום שינה את שמו לרוסטאן בשפה הצרפתית.
רוסטאן הפך לבן לוויה קבוע בכל מסעותיו של נפוליאון בציבור; הוא ליווה אותו בכל המשלחות, בכל התהלוכות והמצעדים ובכל הקרבות. אומץ ליבו ונאמנותו לקיסר הייתה ידועה ברבים. רוסטאן המשיך לתפקד כשומר ראשו של נפוליאון עד לשנת 1814, שבה נשא את מדמואזל דואוויל, שהייתה משרתת של ג'וספין, לאישה וסירב להתלוות לנפוליאון לאי אלבה, בנימוק שמשפחתו קושרת את ידיו מלעזוב את צרפת ושהוא לא יכול לעזוב את משק הבית שלו.
לאחר יציאתו לגמלאות, רוסטאן ורעייתו עברו לעיר דורדאן (אנ') בצרפת, שם נפטר ונקבר לאחר פטירתו ב-1845.
