לדלג לתוכן

צ'רנוקיט

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
צ'רנוקיט
סוג הסלע סלע יסוד,סלע מותמר
סביבת היווצרות פלוטונית
הרכב

פלגיוקלז, ואורתופירוקסן , קווארץ,אורתוקלאז

מינראלים נילווים : אמפיבול,מגנטיט,זירקון
תכונות וזיהוי גס גביש, פורפירי , כבד, בעל צבע כהה

צ'רנוקיט (אנגלית: Charnockite) הוא שם של סדרה של סלעים המכילים מינראלים מסוג קווארץ ופירוקסן. הסלע כהה יחסית, כבד יחסית לגרניט ובעל גבישים גדולים (פורפירי).

הצ'רנוקיטים יכולים להיווצר מהתגבשות מאגמה, או מהתמרה של סלעים פלוטוניים, כמו גאברו וגרניט. במקרה כזה, של צ'רנוקיט מותמר, הוא שייך לפציאס של הגרנוליט. יש שימוש נרחב בצ'רנוקיט בפיסול ובאדריכלות בגלל צבעיו המיוחדים ועמידותו הגבוהה בתנאי סביבה אטמוספיריים.

תפוצה[עריכת קוד מקור | עריכה]

הצ'רנוקיט מצוי בעיקר בשטחים גדולים של סלעים מתקופת הפרקמבריון. ידוע על מרבצי צ'רנוקיט בברזיל, בקנדה, בהודו ובאפריקה.

ההר הקדוש ארונאצ׳אלה (אנג׳) בטמיל נאדו עשוי ברובו מצ׳רנוקיט.

ההר הקדוש ארונאצ׳אלה בהודו עשוי מצ׳רנוקיט

מקור השם[עריכת קוד מקור | עריכה]

הסלע נקרא על שם ג'וב צ'רנוק, מושל בריטי ומייסד העיר קולקטה, שאחוזת הקבר שלו בנויה מאריחים של צ'רנוקיט.

סביבת היווצרות[עריכת קוד מקור | עריכה]

התיאוריה הרווחת בין הגאולוגים היא שהצ'רנוקיטים נוצרים כתוצאה מהתמיינות בתחתית של תא מאגמה, כאשר המאגמה מתגבשת באופן איטי והיסודות הכבדים והכהים (מלאנוקריטיים או מאפיים) מתגבשים ושוקעים למטה. הצ'רנוקיטים בדרך כלל מכילים יותר מינראלים כבדים וכהים כמו פירוקסנים ומגנטיט מאשר סלעים גרניטיים.

האנדרביט הוא המאפי מבין הצ׳רנוקיטים, אין בו כמעט בכלל פלדספר אשלגני והוא מורכב מפירוקסן, פלגיוקלז וקוורץ.

סלע צ׳רנוקיט באזור קוויבק

שימושים[עריכת קוד מקור | עריכה]

סביבות ההיווצרות הטיפוסיות של הצ׳רנוקיטים, בעיקר בתחתיות התא המגמטי, מקנות לצ׳רנוקיטים צפיפות רבה, ספיגות אפסית וחוזק גבוה. כמו כן לעיתים קרובות מצויים בסלע גבישים גדולים של מינראלים צבעוניים, בעיקר מקבוצת הפירוקסן. מסיבות אלו, בארצות בהן מצויים צ׳רנוקיטים בכמויות גדולות, הם נחשבים לחומר גלם מועדף על ידי פסלים ובנאים.

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא צ'רנוקיט בוויקישיתוף