גלריית תמונות נבחרות של פורטל תל אביב-יפו
לעריכת סדרות התמונות לחצו על המספר בכותרת ואחר כך "עריכה".
מתופפים ונהנים ביום שישי אחר הצהריים ב"חוף המתופפים" .
חזיתו של מגדל שלום מאיר. בקדמת התמונה רחוב הרצל, עם מבנים נמוכים (בני שלוש קומות) משני צדדיו. במרכז התמונה המגדל, ובראשו של המגדל כתובת "מגדל שלום מאיר" באותיות שחורות על רקע לבן לאורך כל חזית המבנה (ברוחב הרחוב)
מגדל שלום מאיר (שם מקוצר: מגדל שלום , ידוע גם בשם העממי "כלבו שלום" , בעקבות חנות כלבו שפעלה בו), הוא בניין גדול בעל עירוב שימושים (בעיקר משרדים ), שהוא גורד השחקים הראשון בתל אביב ובישראל . נחנך בשנת 1965 בקצה רחוב הרצל , במקומו של המבנה הישן של הגימנסיה העברית "הרצליה" שנהרס. בעת חנוכתו היה המבנה הגבוה ביותר במזרח התיכון ובאסיה , אפריקה ואוקיאניה . גובהו היה כ-123 מטרים , ובשנת 2004 גדל ל-129 מטרים.
התחנה המרכזית הישנה, 1958
התחנה המרכזית הישנה , 1958 , מבט צדי מלמעלה, בו נראים הרציפים, ציליות הבטון שמעליהם, ומספר אוטובוסים בני התקופה. התחנה המרכזית הישנה של תל אביב שימשה במשך 52 שנים כתחנת האוטובוסים המרכזית של תל אביב, ממנה יצאו אוטובוסים לנסיעות עירוניות ובין-עירוניות. בתחנה פעלו גם תחנות מוניות , והיא שימשה כמרכז מסחרי הומה.
התחנה המרכזית הישנה בשנת 1948 או 1989.
התחנה המרכזית הישנה בשנת 1948 או 1989. מבט אלכסוני מלמעלה, בו נראים הרציפים, הציליות ואוטובוסים רבים בני התקופה.
בניין הגימנסיה הרצליה ברחוב הרצל בתל אביב הקטנה .
רעיון הקמת "גימנסיה עברית" הועלה על ידי מנחם אוסישקין , ד"ר פישר (שינקין) וד"ר בן ציון מוסינזון . הניסיון המעשי הראשון להקים גימנסיה עברית בארץ ישראל היה של ד"ר יהודה לייב מטמון-כהן ואשתו פניה, אשר בשנת 1905 הקימו ביפו בית ספר פרטי בשני חדרים בדירתם. בשנת 1909 הועברה הגימנסיה לרחוב הרצל בתל אביב הקטנה ונקראה על שם בנימין זאב הרצל , וכך זכתה לשם בו היא מוכרת כיום הגימנסיה העברית "הרצליה" .
תושבי תל אביב צופים במעפילי פאריטה בחוף תל אביב
תושבי תל אביב צופים במעפילי פאריטה בחוף תל אביב . אוניית המעפילים פאריטה, נושאת דגל כחול לבן, שטה במלוא כוח המנוע לחוף תל אביב ועלתה על שרטון מול מלון "ריץ" (אזור מלון דן תל אביב של ימינו). רבבות מתושבי העיר המתינו בחוף כדי לקבל את פני המעפילים במזון, בשוקולד ובסיגריות. המעפילים הורדו לחוף ב-22 באוגוסט 1939 , שבוע ימים לפני פרוץ מלחמת העולם השנייה . תצלום של זולטן קלוגר , אוסף עמנואל הרוסי .
בית מגורים בין הרחובות חיל השריון ולוינסקי בשכונת נווה שאנן. בית זה צמוד לגשר גישה דרכו נכנסים מדי יום מאות אוטובוסים לתחנה המרכזית החדשה של תל אביב.
בית מגורים בין הרחובות חיל השריון ולוינסקי בשכונת נווה שאנן . בית זה צמוד לגשר גישה דרכו נכנסים מדי יום מאות אוטובוסים לתחנה המרכזית החדשה של תל אביב ומייצרים מפגעי רעש וזיהום אוויר חמורים. תושבים שנפגעו מבניית מערכת הגשרים של התחנה מנהלים מאבק משפטי ארוך בשל ירידת ערך דירותיהם והפגיעה באיכות חייהם .
אונייה מול חופי תל אביב לפני בנייתו של נמל תל אביב במקום זה ממש. מימין למעלה נראה נהר הירקון בטרם הוא פונה צפונה ויוצר את חצי האי הירקוני במרכז התמונה, ובליבו (משמאל) נראים בנייני "גני התערוכה יריד המזרח" שנפתחו באפריל 1934.
האונייה הנורווגית "פולוכס" שנתקעה לאחר סערה מול חופי תל אביב ב-22 בפברואר 1934 , טרום בנייתו של נמל תל אביב במקום זה ממש. מימין למעלה נראה נהר הירקון בטרם הוא פונה צפונה ויוצר את חצי האי הירקוני במרכז התמונה, ובליבו (משמאל) נראים בנייני "מגרשי התערוכה יריד המזרח " שנפתחו באפריל 1934 .
רכבת חוצה את דרך פתח תקווה. המסילה מהקצה השמאלי התחתון של התמונה עד הקצה הימני העליון. הרכבת נוסעת עליה לכיוון ימין התמונה. קרון הרכבת בצד הימני העליון של התמונה, מעלה עשר או קיטור. רכב עומד בימין התמונה למול מחסום סגור, ממתין למעבר הרכבת. תצלום בשחור-לבן.
רכבת חוצה את דרך פתח תקווה (כיום דרך בגין ) בתל אביב ב-1956 . דרך בגין היא החלק התל אביבי של דרך היסטורית המחברת את יפו ופתח תקווה , דרך שהתפתחה כחלק מדרך יפו-שכם ההיסטורית. הדרך מתחילה במרכז פתח תקווה ונמשכת לאורך ציר ז'בוטינסקי לבני ברק ורמת גן . בתל אביב הדרך נודעה בשמה המנדטורי "דרך הביטחון" על שם המבנים ששירתו את כוחות הביטחון המנדטוריים ונבנו לאורכה, מאוחר יותר כדרך פתח תקווה וכיום כדרך בגין וממשיכה כדרך יפו-תל אביב , רחוב אילת ורחוב רזיאל עד לכיכר השעון ביפו .
בובת ענק של דוד בן-גוריון במסגרת תהלוכת עדלאידע ב-1998 בחג פורים בתל אביב.
בובת ענק של דוד בן-גוריון במסגרת תהלוכת עדלאידע ב-1998 בחג פורים בתל אביב. המסורת לעריכת העדלאידע החלה ב-1912 בראשית ימיה של תל אביב . היא הייתה לאירוע המוני בתקופת היישוב וחודשה בימי המדינה . מקור השם בתלמוד הבבלי , במימרת רבא : "מיחייב איניש לבסומי בפוריא עד דלא ידע בין ארור המן לברוך מרדכי ".
פורטל:תל אביב-יפו/תמונה נבחרת/72
פורטל:תל אביב-יפו/תמונה נבחרת/73
פורטל:תל אביב-יפו/תמונה נבחרת/74
פורטל:תל אביב-יפו/תמונה נבחרת/75
פורטל:תל אביב-יפו/תמונה נבחרת/76
פורטל:תל אביב-יפו/תמונה נבחרת/77
פורטל:תל אביב-יפו/תמונה נבחרת/78
פורטל:תל אביב-יפו/תמונה נבחרת/79