פורטל:פמיניזם
.svg)
|
פורטל פמיניזם |
|
|---|
פמיניזם היא אסופה של אידאולוגיות, תנועות פוליטיות, תנועות חברתיות ותאוריות אשר מטרתן שחרור נשים מדיכוי וקידום שוויון מגדרי, מבחינה משפטית, פוליטית, חברתית, כלכלית ואישית. בכלל גישות אלה כלולים המאבק לשוויון על פי חוק, המאבק לשוויון הזדמנויות בחינוך ותעסוקה והמאבק נגד אלימות כלפי נשים. נהוג לייחס את ראשיתו של הפמיניזם במאה ה-19 באירופה, כאשר קמה תנועת הסופרג'יזם, שהתמקדה בהשגת זכויות בסיס פורמליות, כגון זכות ההצבעה.
מאז גל ראשון זה קמו עוד "גלים" – הגל השני שהושפע על ידי המהפכה המינית והתנועה לזכויות האזרח בארצות הברית, הגל השלישי שכולל הסתכלות מזווית של זהויות (תאוריה קווירית, פמיניזם שחור), וגל רביעי שבהתהוות מתחילת המאה ה-21 – המאופיין בשימוש בטכנולוגיה ובמדיה החברתית, ובראייה גלובלית. פעילות למען זכויות נשים או העצמת נשים שקודמת למאה ה-19 נקראת לעיתים "פרוטו-פמיניזם".
פמיניזם אינה גישה או אידאולוגיה אחת רציפה. יש אינספור וריאציות ותנועות פמיניסטיות – כאלה שמשולבות באידאולוגיה אחרת (פמיניזם מרקסיסטי, אנרכה-פמיניזם), אחרות שנובעות מתוך אמונות יסוד שונות (פמיניזם ליברלי, פמיניזם רדיקלי), ולפעמים מתוך קבוצת ייחוס מסוימת (פמיניזם דתי ביהדות). הפמיניזם מתבטא בתחומי פעילות שונים – אקטיביזם, מחקר אקדמי, אמנות וספרות, חינוך, גאוגרפיה – למעשה, ניתן לגשת לכל תחום בראייה פמיניסטית ובביטוי פמיניסטי. עם זאת, יש נושאים ספציפיים שהם תחומי עניין של הפמיניזם, בכללם אלימות מינית, אפליה על רקע מגדרי, זכויות שהן ספציפיות לנשים (כמו הזכות להפלה או לחופשות לידה), וזנות או סחר בנשים וילדות.
- 2005 – כווית מכירה בזכות נשים להצביע בבחירות ולהיבחר לתפקידים ציבוריים
- נולדו
- 1718 – מריה גאטנה אנייזי, מתמטיקאית ופילוסופית איטלקייה
- 1898 – תמרה דה למפיקה, אמנית אר דקו פולנייה
- 1929 – אדריאן ריץ' (בתמונה: עם אודרי לורד ומרידל לסור), משוררת ותאורטיקנית פמיניסטית
- 1955 – אולגה קורבוט, מתעמלת בלארוסית-סובייטית אולימפית, זוכת מדליות זהב
- 1955 – דברה וינגר שחקנית קולנוע יהודיה אמריקאית
- 1966 – ג'נט ג'קסון, זמרת אמריקאית
הודא שעראווי (1879-1947) הייתה "אם הפמיניזם" במצרים ובעולם הערבי. היא עמדה בראש התנועה להסרת הרעלה, ויסדה בית ספר לבנות, מגזין פמיניסטי, וארגוני נשים בתחומי סיוע, השכלה, וזכויות.
שעראווי הייתה מנהיגה במאבק נגד קולוניאליזם. ב-1919 עמדה בראש הפגנת נשים אנטי-בריטית, הפגנת הנשים הראשונה בתולדות מצרים ואף בתולדות העולם הערבי, אשר התקיימה לאות הבעת תמיכה אקטיבית במאבק הלאומי המצרי נגד הכיבוש הבריטי. שעראווי כיהנה כיו"ר המועצה המרכזית לנשים של מפלגת הוופד, דרכה הגישה לפרלמנט המצרי רשימה של דרישות לקידום מעמד הנשים במצרים. היא הייתה ממקימות "האיחוד הפמיניסטי המצרי" והנשיאה הראשונה של הארגון.
ב-1923, לאחר שחזרה מהכנס הבינלאומיים של איחוד הנשים ברומא, שעראווי החליטה באקט הפגנתי להסיר מפניה את הרעלה שלה בציבור בפעם הראשונה בחייה, בתחנת רכבת הומה בקהיר. בכך יזמה יחד עם חברותיה את מהפכת כיסוי הפנים, כאשר הסירו וקרעו את הניקאב מעל פניהן ויחד הן יצאו לרחובות בפנים חשופות.
| ארגונים ומוסדות |
|---|
| בעולם |
| איום הלוונדר - גרילה גירלז - פמן - ליגת נשים בינלאומית לשלום וחירות - מוחרס ליברס - צבא נשות השלום - תא 16 - גולאבי גאנג - W.I.T.C.H |
| בישראל |
| א-סיוואר - אחותי - למען נשים בישראל - איתך - משפטניות למען צדק חברתי - אל"ף (ארגון לסבי פמיניסטי) - אשה לאשה - מרכז פמיניסטי חיפה - בת שלום - עמותת כ"ן - כייאן - מרכז צדק לנשים - נשים לגופן - קואליציית נשים לשלום - קולך - קל"ף - רוח נשית - שדולת הנשים בישראל - תנד"י |
| פמיניזם |
|
| הלן ויד הייתה אחת ממובילות מפלגת הנשים הלאומית, אשר נעצרה מספר פעמים בהפגנות למען זכות בחירה לנשים |
האישה הראשונה שרצה לנשיאות ארצות הברית הייתה ויקטוריה וודהול, ב-1872, כחצי מאה לפני שנשים בארצות הברית זכו להצביע. לצורך מטרה זו, הקימה וודהול את מפלגת שוויון הזכויות שהיא הייתה המועמדת מטעמה. היא גם הייתה האישה הראשונה – יחד עם אחותה טנסי קלפלין – להקים בית השקעות המנוהל על ידי נשים, וכן במטרה לשרת נשים כמשקיעות. השתיים גם הקימו באותה שנה (1870) את השבועון הראשון שעסק במעמד האישה. וודהול הייתה אישה שנויה במחלוקת בחברה הוויקטוריאנית השמרנית: לא רק שעסקה בפוליטיקה ועסקים, שנחשבו מעוזם הבלעדי של גברים, ולא נאותים לאישה, היא גם האמינה באהבה חופשית, וחייתה תקופה בשיתוף עם בעלה, בעלה לשעבר ומאהבה באותו בית.
טו יויו הסינית זכתה ב-2015 בפרס נובל לפיזיולוגיה או לרפואה בשל גילוי על גילוי החומר ארטמיסינין, טיפול חדשני במלריה, שמאפשר ריפוי למיליוני אנשים. הטיפול נמצא בשלבי מחקר למלחמה בסרטן.
|
.jpg)
שביתת הנשים באיסלנד התקיימה ב-24 באוקטובר 1975, ובו נשות איסלנד הדירו רגליהן ממקומות עבודה וסירבו לטפל בילדים או לעשות עבודות בית למשך יום כדי "להדגים את הצורך בעבודה של נשים בכלכלה ובחברה", וכדי "למחות נגד פערי שכר ופרקטיקות ההעסקה בלתי הוגנות". תשעים אחוז מאוכלוסיית הנשים באיסלנד השתתפו בשביתה. נשים איסלנדיות הרוויחו פחות משישים אחוז ממשכורתם של גברים, ולנשים רבות כלל לא התאפשר לעבוד מחוץ לבית, בשל האחריות הכמעט בלעדית למשק הבית וגידול הילדים. תעשיות רבות הושבתו באותו יום כתוצאה. לא היו שירותי טלפון מכיוון שכל עובדות המרכזייה היו נשים, ועיתונים לא הודפסו, בתי הספר נסגרו, וטיסות בוטלו כשהדיילות לא הגיעו. בבנקים, המנהלים פעלו בתור פקידים כדי לשמור על הבנקים פתוחים ביום זה. במהלך היום, עשרים וחמש אלף נשים מתוך מאתיים עשרים אלף אנשים באיסלנד התאספו במרכז רייקיאוויק, בירת איסלנד, לעצרת מחאה.
הנשים השיגו את המטרה – כעבור מספר חודשים העביר הפרלמנט של איסלנד חוק שמבטיח זכויות שוות לנשים וגברים. למרות שהחוק עצמו לא שינה הרבה בפועל את אי-השוויון ופערי השכר לרעתן של נשים, השביתה היוותה צעד פוליטי משמעותי בנושא שוויון זכויות במדינה, וסללה את הדרך להתפתחויות נוספות, לרבות בחירת הנשיאה הראשונה בעולם חמש שנים מאוחר יותר, ב-1980. מאז, כל כמה שנים ביום השנה של יום החופש, חוזרות הנשים של איסלנד על המעשה באופן סמלי, ויוצאות מוקדם מהעבודה כדי "להפגין את החשיבות שלהן למשק ולהמשיך במאבק למען השוויון".
תאומות זהות, רוזל, ניו ג'רזי, 1967 הוא תצלום של הצלמת דיאן ארבוס. דיאן ארבוס הייתה ידועה בנטייתה לצלם זרים ואנשים בשולי החברה. הצילום כמו מסכם את החזון של ארבוס. הביוגרפית פטרישיה בוסוורת' אמרה: " היא (ארבוס) התעניינה בשאלת הזהות. מי אני ומי אתה? תמונת התאומים הזו מבטאת את עיקר החזון: פריקיות בנורמליות, ונורמליות בפריקיות." התאומות היו בנות שבע כאשר הבחינה בהן ארבוס, בעת מסיבת חג מולד לתאומים ולשלישיות. הן היו בנות שבע גם בעת צילום התמונה. ב-2004 נמכר התצלום ב-478,400 דולר, אחד מהצילומים היקרים ביותר שנמכרו אי פעם.
♥ רשימת ערכי נשים וערכים על פמיניזם במיזם נשים באדום ♥
ובנוסף - מצאו ערכים לשיפור בנושא פמיניזם: לשכתוב • לעריכה • להשלמה • קצרמרים • חדשים • דורשי מקור • לפישוט •
בלי תמונה (יש לגלול את המסך כלפי מטה)