ננו-יהלום
 |
 | |
| |
ננו-יהלום הוא יהלום זעיר במשפחה המבנית המגוונת של ננו-פחמנים הכוללת זנים רבים המבוססים על תנאי סינתזה,[1] קוטרו קטן ממיקרון אחד (מיקרון = nm1,000). ננו-יהלומים יכולים להיווצר בטבע כתוצאה מפגיעת מטאוריט בכדור הארץ[2] או בצורה סינתטית במעבדה, למשל באמצעות ריבוץ אדים כימיים (CVD) או על ידי ריסוק יהלום. ננו-יהלומים עשויים להכיל סוגים שונים של פגמים נקודתיים פנימיים, כגון מקומות פנויים בסריג וזיהומים מקריים שהם תוצאה של טיהור או תהליכי סינתזה.[3] לננו-יהלומים הולכת חום גבוהה מאוד, ויכולת בידוד חשמלי גבוהה ביותר.
פגם אטומי בודד יכול לגרום לשינוי תכונות אופטיות של ננו-יהלומים, למשל שינוי צבע. מאחר שננו-יהלומים הם אינרטיים וביוקומפטביליים, הם בעלי פוטנציאל לשימושים ביורפואיים, יישומים מכניים, הנדסת רקמות, שיגור תרופות ודימות ביולוגי (bioimaging)[4]. השימוש בננו-יהלום כחומר נוגד סרטן אנושי והשימוש בו במוצרי בריאות כבר מראה תוצאות מבטיחות להמשך פיתוח.[1]
קיים סוג נוסף של ננו-יהלומים שגדלו עם קצב גרעין מחודש משמעותי הנוצר על ידי הפחתת ריכוז המימן בפלזמה כדי לאפשר חיבור sp2 ליצירת אתרי גרעין לא-אפיטקסיאליים חדשים על היבטים של גבישים גדלים. ההפרעה המתמדת של התפתחות הגביש פירושה שיש מגבלה בסיסית על גודל הגרגיר המרבי, משמעות הדבר גם היא שגבול התבואה מהווה נפח משמעותי מכלל החומר, אשר כמובן יש לו השפעות דרסטיות על תכונות החומר[5]. ישנם כמובן[דרושה הבהרה] סוגי פגמים שהם מאוד שימושיים, ולכן מוכנסים בכוונה, דוגמאות ידועות לכך הן דופנטים מסוג p או מסוג n המשמשים ביישומים אלקטרוניים.[3]
קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]
- ננו יהלומים לנצח, הידען, הטכניון.
- היהלומים שישפרו את בטיחות הסוללות, ד"ר איתן אוקסנברג, מכון דוידסון.
הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]
- ^ 1 2 Amanda M. Schrand, Suzanne A. Ciftan Hens, Olga A. Shenderova, Nanodiamond Particles: Properties and Perspectives for Bioapplications, Critical Reviews in Solid State and Materials Sciences 34, 2009-05-05, עמ' 18–74 doi: 10.1080/10408430902831987
- ^ Kennett, Douglas J., et al. "Nanodiamonds in the Younger Dryas boundary sediment layer." Science 323.5910 (2009): 94-94.
- ^ 1 2 Oliver A. Williams, Nanodiamond, Royal Society of Chemistry, 2014-03-18, ISBN 978-1-84973-761-6. (באנגלית)
- ^ Mochalin, Vadym N., et al. "The properties and applications of nanodiamonds." Nature nanotechnology 7.1 (2012): 11-23.
- ^ O. A. Williams, M. Nesladek, M. Daenen, S. Michaelson, A. Hoffman, E. Osawa, K. Haenen, R. B. Jackman, Growth, electronic properties and applications of nanodiamond, Diamond and Related Materials, Proceedings of Diamond 2007, the 18th European Conference on Diamond, Diamond-Like Materials, Carbon Nanotubes, Nitrides and Silicon Carbide 17, 2008-07-01, עמ' 1080–1088 doi: 10.1016/j.diamond.2008.01.103
