מרק אנטוקולסקי

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
מרק אנטוקולסקי
Марк Антокольский
לידה 2 בנובמבר 1840 (יוליאני)
וילנה, האימפריה הרוסית עריכת הנתון בוויקינתונים
פטירה 26 ביוני 1902 (יוליאני) (בגיל 61)
באד הומבורג, הרפובליקה הפדרלית של גרמניה עריכת הנתון בוויקינתונים
מקום קבורה בית הקברות היהודי פריאוברז'נסקי עריכת הנתון בוויקינתונים
מקום לימודים האקדמיה הקיסרית לאמנויות עריכת הנתון בוויקינתונים
תקופת הפעילות 1850–1899 (כ־49 שנים) עריכת הנתון בוויקינתונים
תחום יצירה ציור, פיסול עריכת הנתון בוויקינתונים
יצירות ידועות Peter I Monument in Taganrog, Monument to Peter the Great in Arkhangelsk עריכת הנתון בוויקינתונים
פרסים והוקרה אביר בלגיון הכבוד עריכת הנתון בוויקינתונים
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית
דיוקנו של מרק אנטוקולסקי

מרק (מרדכי) אנטוֹקוֹלסקירוסית: Марк Матвеевич Антокольский (בכתיב שנהג בזמנו: Маркъ Матвѣевичъ Антокольскій);‏ 2 בנובמבר 184326 ביולי 1902) היה פסל וצייר יהודי רוסי ליטאי.

קורות חיים[עריכת קוד מקור | עריכה]

אנטוקולסקי נולד באנטוקול, פרוור של העיר וילנה שבצפון-מערב האימפריה הרוסית (מכאן שם משפחתו), כבן למשפחה יהודית אדוקה וענייה מאוד. הוא לא למד באורח מסודר, אבל כישרונו המובהק התבלט מאז ילדותו. בזכות זאת, והודות למאמציהם של כמה בעלי אמצעים וכוונות טובות שהכירו בכישרונו, נשלח אל האקדמיה לאמנות בסנקט פטרבורג. הוא התפרסם מאוד בחוגי האמנות ברוסיה ואחר כך גם במערב אירופה. בשנות חייו האחרונות יצא לפריז, וזכה שם לתהילה רבה.

אנטוקולסקי סבר כי היהודים הזניחו את האמנויות הפלסטיות, וביקש להקים בית-ספר לאמנות יהודית. שניים מתלמידיו אכן עשו זאת: בוריס שץ, אשר למד אצלו בשנת 1889 וייסד לימים את "בצלאל", בית-הספר הגבוה לאמנות בישראל, ואיליה גינצבורג, שהקים בפולין בית-ספר שנסגר ב-1941 על רקע מלחמת העולם השנייה.

אנטוקולסקי, שנחשב הפסל היהודי הראשון, פיסל דיוקנאות ותבליטים של אישים רבים ובהם איוואן האיום, לב טולסטוי, טורגנייב וברוך שפינוזה. פסל מפורסם נוסף שלו הוא פסלו של מפיסטו. לאחר מותו, ביקשה העיר סנקט פטרבורג לזכות להיות למקום קבורתו, וכיום קברו נמצא בבית עלמין היהודי של העיר.

של שמו של אנטולוקסקי נקראים רחוב בתל אביב[1] (לא הרחק מבניין העירייה), רחוב בשכונת נווה בצלאל בירושלים ורחוב בווילנה.

לקריאה נוספת[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • ד[וד] מגיד, הפרופיסור מרדכי בן מתתיהו אנטוקולסקי: קצור תולדותיו ופרשת עבודתו בשדה מלאכת המחשבת עד היום הזה, ורשה: [חמו"ל], תרנ"ז.
  • מרדכי אנטוקולסקי, זכרונות וצרור מכתבים; תרגם מרוסית: י"ד אברמסקי; סוף-דבר מאת מרדכי נרקיס; בלוויית תמונות מיצירות האמן, ירושלים: מוסד ביאליק ('דברי אמנים'), תשי"ב.
  • Musya Glants, Where Is My Home?: The Art and Life of the Russian-Jewish Sculptor Mark Antokolsky, 1843-1902, Lanham, MD: Lexington Books, a division of Rowman & Littlefield Publishers, 2010.

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא מרק אנטוקולסקי בוויקישיתוף
שלט רחוב מרק אנטוקולסקי בווילנה

מיצירתו:

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]