מערך האלבך
מערך האלבך (Halbach Array) הוא סידור מגנטים מיוחד, אשר מחזק את השדה המגנטי בצידו האחד, ומבטלו כמעט לגמרי בצידו השני. כיוון קטבי המגנטים מסתובב (בפאה הקדמית באיור: שמאלה, מטה, ימינה, מעלה, שמאלה). סידור זה דומה להצבת מגנטי פרסה בשרשרת, כך שקטבים זהים נוגעים.
תוצא זה התגלה תאורטית בשנת 1973 בידי ג'ון מאלינסון. ב-1980 גילה אותו קלאוס האלבך באופן בלתי תלוי, והשתמש בו כדי למקד קרניים במאיץ חלקיקים שבמעבדה הלאומית לורנס ברקלי.
מערכי האלבך שטוחים[עריכת קוד מקור | עריכה]
מודל למערך האלבך שטוח אידיאלי הוא לוח פרומגנטי אינסופי בעובי d, בין המישורים y=-d ו-y=0, אשר כיוון המגנוט בו מסתובב באופן רציף במישור x-y עם תלות מחזורית במקום x בלבד:
מתחת ללוח השדה המגנטי מתאפס.
תכונות[עריכת קוד מקור | עריכה]
- השדה המגנטי חזק בצד אחד.
- עוצמת השדה קטנה באופן מעריכי עם המרחק מהלוח. מרחק הדעיכה האופייני מתכונתי למחזור של המערך. השדה "מרוכז" קרוב לפני המגנט.
- אין כמעט זליגה של השדה, שמהווה לפעמים בעיה בתכנון מבנים מגנטיים, בצד השני.
שימושים[עריכת קוד מקור | עריכה]
שימוש פשוט ונפוץ במערך האלבך הוא בתור מגנט למקרר. מגנט כזה נצמד למשטח פאראמגנטי (המקרר) בכוח רב יותר מאשר מגנט אחיד פשוט.
גליל האלבך[עריכת קוד מקור | עריכה]
הכללת הרעיון לגאומטריה גלילית מאפשרת כליאת השדה המגנטי כולו בחלקו הפנימי של גליל ממוגנט.