לגאטוס
 |
ערך מחפש מקורות
| |
| ערך מחפש מקורות | |
לגאטוס (בלטינית: Legatus) היה תואר לקצין צבאי בכיר בצבא הרומי, מקביל לגנרל בצבאות המודרניים.
ברומא העתיקה, לעיתים כשליח ולעיתים כמפקד ליגיון.
היה קצין צבאי רומי בכיר בצבא הרומי , שווה ערך לקצין כללי בדרגה גבוהה של העת החדשה. בתחילה שימש להאצלת כוח, המונח הפך לפורמלי תחת אוגוסטוס כקצין בפיקודו של לגיון .
מימי הרפובליקה הרומית, לגטס קיבלו חלקים גדולים מתגמול הצבא בתום מערכה מוצלחת. זה הפך את התפקיד לרווחי, כך שלעתים קרובות הוא יכול היה למשוך אפילו קונסולים מכובדים או דמויות פוליטיות בכירות אחרות בתוך הפוליטיקה הרומית (למשל, הקונסול לוציוס יוליוס קיסר התנדב בסוף מלחמות הגאליות בתור ליגאט תחת בן דודו הראשון, גאיוס יוליוס קיסר ).
היסטוריה[עריכת קוד מקור | עריכה]
משרת הלגאטוס נוצרה במהלך המאה השנייה לפנה"ס בתקופת הרפובליקה הרומית. לגאטוס היה סגנו של מושל פרובינקיה, ותפקידיו העיקריים היו לשמש כשליחו של המושל לקהילות המקומיות שהיו נאמנות לרומא, ולפקד על הצבא המקומי בפרובינקיה.
בזמן מלחמת גאליה בהנהגתו של יוליוס קיסר (58 – 50 לפנה"ס) הפך התואר לגאטוס לבעל אופי צבאי מובהק. תפקידו של הלגאטוס כמפקד לגיון היה מקובל במלחמת האזרחים שהשתוללה ברפובליקה עד שנת 27 לפנה"ס.
בתקופת האימפריה הרומית המשיך הלגאטוס לפקד על לגיון, גם אחרי הארגון מחדש של הצבא הרומאי על ידי אוגוסטוס, במקרים שהפיקוד על הלגיון הועבר למושל הפרובינקיה, הוא היה מקבל את התואר לגאטוס.
