לדלג לתוכן

כלב-זאב סאארלוס

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
ערך ללא מקורות
בערך זה אין מקורות ביבליוגרפיים כלל, לא ברור על מה מסתמך הכתוב וייתכן שמדובר במחקר מקורי.
אנא עזרו לשפר את אמינות הערך באמצעות הבאת מקורות לדברים ושילובם בגוף הערך בצורת קישורים חיצוניים והערות שוליים.
אם אתם סבורים כי ניתן להסיר את התבנית, ניתן לציין זאת בדף השיחה.
ערך ללא מקורות
בערך זה אין מקורות ביבליוגרפיים כלל, לא ברור על מה מסתמך הכתוב וייתכן שמדובר במחקר מקורי.
אנא עזרו לשפר את אמינות הערך באמצעות הבאת מקורות לדברים ושילובם בגוף הערך בצורת קישורים חיצוניים והערות שוליים.
אם אתם סבורים כי ניתן להסיר את התבנית, ניתן לציין זאת בדף השיחה.
כלב-זאב סאארלוס
כלב-זאב סאארלוס זכר
כלב-זאב סאארלוס זכר
ארץ מוצא הולנד, גרמניה
קבוצה כלבי בקר וצאן
תכונות
משקל 40 ק"ג
גובה כתפיים 76 ס"מ
גובה 65 ס״מ עריכת הנתון בוויקינתונים
תוחלת חיים 10-12 שנים
תיאור צבעה של פרוותו של כלב-הזאב סאארלוס יכול לנוע בין שחור, חום, אדום, לבן, כסף וכחול.
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

כלב-זאב סאארלוס (הולנדית Saarlooswolfhond) או כלב זאב הולנדי, או סארלוסוולפהונד הוא הכלאה בין זאב סיבירי לבין רועה גרמני.

הגזע הוכר לראשונה בשנת 1975 על-ידי מועדון הכלבים ההולנדי וכדי לכבד את יוצרו הוא נקרא "Saarlooswolfdog". בשנת 1981 הוכר הגזע גם על ידי ההתאחדות הבינלאומית לכלבנות (FCI) תחת הסיווג של 'קבוצה 1': כלבי רועים ובקר.

מראה[עריכת קוד מקור | עריכה]

כלב-זאב סאארלוס הוא כלב רועים גדול למדי. גובה הזכרים נע בין 65-75 ס"מ וגובה הנקבות בין 60-70 ס"מ[1]. משקל הזכרים מגיע עד 40 קילוגרם.

הדגש, מבחינת המגדלים, הוא להגיע למראה אופייני לזאב עם מבנה אתלטי וגב ישר בשונה מן המראה הכבד והמשופע יותר של כלב רועים גרמני. המגדלים גם מקפידים על עיניים צהובות, לפחות אצל כלבים צעירים (צבע העיניים עשוי להשתנות עם ההתבגרות) ותקנן הגזע דורש "מבט ערני, מאופק אך לא חרד. מבנה העין מאפיין את הגזע באופן שמדגיש מראה דמוי זאב. ההבעה הרצויה מושגת רק על ידי עין בהירה".

מבנה הגוף מאוזן עם גפיים ארוכות למדי, אולם מכיוון שהאורך של הכלב ארוך יותר מגובהו לא אמורה להתקבל תחושת מראה של רגליים ארוכות. היחס בין אורך הגולגולת לאורך הלוע צריך להיות 1:1.

מבנה הראש צריך לתת רושם 'דמוי זאב' וגודלו צריך להיות ביחס הרמוני לגוף. במבט מלמעלה ומהצד נראה כאילו שלראש יש תצורת טריז, עם גולגולת שטוחה ורחבה, ועם לסת עליונה עדינה בהשוואה לגולגולת ולסת תחתונה שאינה בולטת.

האוזניים בגודל בינוני והן זקורות, מוצקות, משולשות, ועם קצה מעוגל. האוזניים שעירות מבפנים, ניידות מאוד, ומביעות את הרגשות והתחושות של הכלב. הגב ישר וחזק והירכיים מוצקות ושריריות.

הפרווה קצרה וצפופה והצבעים האופייניים הם שחור, חום, ג'ינג'י, לבן, כסוף וכחול.

אופי והתנהגות[עריכת קוד מקור | עריכה]

לכלב-זאב סאארלוס יש מזג מלא חיים, עם אנרגיה רבה ואופי עצמאי גאה. יש לו רצונות עצמאיים אך הוא מסור ונאמן לאדונו ואמין במידה רבה. כלפי זרים הוא עשוי להיות מאופק ובדרך כלל לא מחפש מגע. ככלל זה לא כלב סקרן במובן זה שהוא מעדיף להימנע ממצבים לא ידועים.

התנועה הטיפוסית מוגדרת כ"טרוט" והוא יכול לכסות בקלות מרחקי הליכה גדולים בקצב מהיר ומבלי להתעייף. תנועתו קלה ומאוד מזכירה את אופי התנועה של זאבים.

לגזע הנוכחי יש תכונות שמאפשרות לו להיות בן לוויה וכלב בית נאמן ואמין, אך גם תכונות שעלולות לגרום לתקלות. כלבים כאלה עלולים להילחץ כשהם במקום סגור, והאופי העצמאי שלהם מקשה עליהם לשמש ככלבי עבודה.

היסטוריה[עריכת קוד מקור | עריכה]

לנדרט סארלוס (Leendert Saarloos; 1884–1969) היה זואולוג ומגדל כלבים הולנדי שהאמין שגזע הרועה הגרמני מבוית יתר על המידה ולכן, בין השאר, רגיש למחלות כמו כלבלבת שאינן נפוצות בקרב חיות בר. סארלוס ביקש לחזק את התכונות ה"חייתיות" של כלב הבית בהתאם לאידאולוגיות שרווחו באירופה באותן שנים, ולגדל מין חדש שישמש ככלב משטרה.

הוא החל בהרבעות וניסויים בשנת 1932 והרביע בשנת 1935 נקבת זאב אפור אירואסייתי (Canis lupus lupus) בשם פלורי על ידי זכר של כלב רועה גרמני בשם ג'רארד ואן דר פרנסנום. את צאצאי השגר הזה הוא הרביע עם זכרים ונקבות של כלב רועה גרמני במטרה לקבל "רבע דם זאב".

בדיעבד חלק מן התאוריה של לינדרט סאארלוס הוכחה כשגויה מבחינה זאת שהגזע לא קיבל חסינות טבעית מפני כלבלבת.

גידול מבוקר עם סלקציה קפדנית של מה שתוכנן להיות "כלב הזאב האירופאי" (להבדיל מ'רועה גרמני' שנקרא באופן עממי "כלב זאב") נועד להשיג גזע שישמש ככלבי נחייה לעיוורים, אולם עם השנים התברר שהגזע לא מתאים להיות כלב נחייה וגם לא כלב עבודה.

מועדוני כלבנות הולנדים לכלבי-זאב סאארלוס בחנו דרכים לחיזוק הגנטיקה של הגזע החל משנת בשנת 2010 בשיתוף אוניברסיטת Wageningen, ומן הקשר הזה נבע מחקר גנטי מרתק שבין השאר ניסה להתחקות אחר מועד הביות של כלב הבית והפיצול שלו משושולות של זאבים[2]. המחקר מצא קשר גנטי בין כלב-הזאב סאארלוס לקבוצות זאבים בטבע. המדענים המליצו למגדלים על תוכנית הרבעה מבוקרת ונרחבת להגברת הפוריות והשונות הגנטית של הגזע. תוכנית זאת יצאה לפועל בשנת 2012.[3]

החיים עם כלב-זאב סאארלוס[עריכת קוד מקור | עריכה]

בשל האופי העצמאי שלו, וגם בגלל הגודל והכוח, מומלץ שכלב-זאב סאארלוס יגודל אך ורק בידי בעלי כלבים מנוסים. המגוון הגנטי של גזע זה מאוד מצומצם ולכן נעשים ניסיונות להרחיב אותו בעיקר באמצעות הרבעות עם פרטים נבחרים של כלב רועים גרמני.

כלב-זאב סאארלוס זקוק לסוציאליזציה יסודית לפני השבוע השנים עשר כדי להבטיח התנהגות פרו-חברתית. זה כלב מאוד חכם ובדידות מעצימה אצלו התנהגות אנטי-חברותית, והוא מתפקד טוב יותר כפרט בלהקה. לכן בעלים רבים של כלב-זאב סאארלוס מחזיקים לפחות שני פרטים כאלה.

ראו גם[עריכת קוד מקור | עריכה]

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא כלב-זאב סאארלוס בוויקישיתוף

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ ההתאחדות הבינלאומית לכלבנות, SAARLOOSWOLFHOND, Fédération Cynologique Internationale
  2. ^ ontus Skoglund ,Erik Ersmark, Eleftheria Palkopoulou, Love Dalén,, Ancient Wolf Genome Reveals an Early Divergence of Domestic Dog Ancestors and Admixture into High-Latitude Breeds, current biology, 2015
  3. ^ מועדון כלבנות הולנדי, Plan van Aanpak, pavls.nl, ‏2012