ישיבת תורת רפאל
 | |
| הרב שמחה קוק וראש הישיבה הרב חיים קוק | |
| ישיבה | |
|---|---|
| על שם | הרב רפאל קוק |
| השתייכות | חרדים ליטאים |
| תקופת הפעילות | ה'תשנ"ז, 1997 – ה'תשפ"ב, 2022 |
| בעלי תפקידים | |
| ראש הישיבה | הרב חיים קוק |
| משגיח |
|
| מיקום | |
| מיקום | רמת שלמה, ירושלים |
| מדינה |
 ישראל |
| קואורדינטות | 31°48′41″N 35°12′53″E / 31.811396°N 35.214743°E |
|
(למפת ירושלים רגילה)   ישיבת תורת רפאל | |
  | |
ישיבת תורת רפאל הייתה ישיבה קטנה חרדית־ליטאית שפעלה בשכונת רמת שלמה בירושלים בין השנים ה'תשנ"ז (1997) – ה'תשפ"ב (2022), ונחשבה מהישיבות הקטנות המובילות במגזר הליטאי, יחד עם ישיבת קול תורה לצעירים.
תולדות הישיבה[עריכת קוד מקור | עריכה]
הישיבה הוקמה בשנת תשנ"ז (1997) על ידי הרב חיים קוק, ונקראה על שם סבו הרב רפאל קוק. בנשיאות הישיבה עמד הרב שמחה קוק, אביו של הרב רפאל. במעמד פתיחת הישיבה השתתפו הרב שמואל אוירבך, הרב שלמה פישר ורבנים נוספים, ועל כתב היסוד היו חתומים גם הרב יוסף שלום אלישיב, הרב אהרן יהודה ליב שטינמן ועוד. עם הקמתה מנתה הישיבה 18 בחורים שהתקבצו בעיקר מחוג המקורבים והמכרים של רבני הישיבה דאז, ובזמני השיא שלה למדו בין 90-120 בחורים בכל אחת משלוש השכבות.
עם הקמת ישיבת נתיבות חכמה, שלחה ישיבת תורת רפאל בחורים רבים לישיבה, שהיוו את גרעין היסוד שלה ועזרו להצלחתה.
באלול תשע"ח (2018) פתחה הישיבה סניף בביתר עילית, בראשות הרב זאב כץ (בנו של הרב יעקב כץ), ששימש לפני כן כר"מ בישיבה. בשנת תשפ"א הוכרז על פתיחת סניף נוסף בעיר בית שמש.[1]
בישיבה שימש הרב מרדכי שפירא כר"מ מעת הקמתה וכעבור שנתיים מונה לכהן כמשגיח הישיבה, במקום הרב זאב צבי זאבי, שעבר לשמש כמשגיח בישיבת אמרי נועם. במשך השנים נוצרו חילוקי דעות בין הרב שפירא לצוות הישיבה על האופן הראוי שיש להנהיגה, לאחר שהישיבה החלה בהידוק הפיקוח על הבחורים.[2]
באדר תשפ"א (2021) עזב הרב שפירא את הישיבה ועורר שם סערה.[3][4] לאחר עזיבתו מונה הרב ישראל קליין למשגיח במקומו, והרב שפירא פתח את ישיבת 'היכל אברהם' בתמיכתו של הרב משה הלל הירש.[5][6]
באלול תשפ"ב (2022) קיבלה הישיבה 40 בחורים בלבד לשיעור א', ולהנהלת הישיבה מונה הרב אברהם צוויג. בא' באב הודיעה הישיבה כי בשל בעיות טכניות רבות הישיבה תיסגר,[7] ובסוף אותה השנה הפסיקה את פעילותה.[8][9]
אופי הישיבה[עריכת קוד מקור | עריכה]
הישיבה שמה דגש מרכזי על עבודת ה' מתוך חיבור פנימי ועבודה אישית, ומצד שני גם הדגישה את העניין של לימוד תורה כדי לדעת ולא רק כדי לעסוק בלימוד בלבד, ובמסגרת זו ניתן יותר דגש בלימוד הבקיאות באופן יחסי למקובל ברוב הישיבות הקטנות הליטאיות, וסדר ג' הוקדש לחזרה נוספת על לימוד הבקיאות של סדר ב' ולא להכנה על הנלמד בסדר א' בעיון.
אחת לשנה בחודשי החורף לאחר כשבועיים של חזרות נבחנו התלמידים על כ־60 דפי גמרא בעל־פה בקבוצות ביום מסוים בישוב גמזו.
כמו כן תפילות השבת ארכו זמן רב מהמקובל בציבור הליטאי, וסעודה שלישית נמשכה בשירי דבקות והתעוררות לעיתים מספר שעות.
קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]
הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]
- ^ חנני ברייטקופף, הישיבה הוותיקה פתחה סניף בבית שמש, באתר כיכר השבת, 7 באפריל 2021
- ^ חזקי שטרן, הפיקוח בישיבה התהדק והבחורים יצאו במחאה, באתר כיכר השבת, 5 במרץ 2019
- ^ חנני ברייטקופף, פיצול בישיבה ירושלמית: המשגיח הדומיננטי עזב במפתיע, באתר כיכר השבת, 1 במרץ 2021
- ^ משה ויסברג, סערה בישיבה היוקרתית: הקלטה להורים "איש צוות עזב", באתר בחדרי חרדים, 1 במרץ 2021
- ^ חנני ברייטקופף, המשגיח שעזב במפתיע; פותח ישיבה חדשה, באתר כיכר השבת, 6 באפריל 2021
- ^ הישיבה החדשה של 'המשגיח' הוקמה אצל הגרמ"ה הירש • גלריה, באתר המחדש, 7 באפריל 2021
- ^ איצלה כץ, ישיבת 'תורת רפאל' לצעירים בירושלים שעמדה בראשות הגאון רבי חיים קוק הודיעה על סגירתה, באתר המחדש, 29 ביולי 2022
- ^ חנני ברייטקופף, הישיבה נסגרה; הגרי"ג הטיל על הגר"ד כהן לדאוג לבחורים, באתר כיכר השבת, 5 באוגוסט 2022
- ^ משה ויסברג, הישיבה המצויינת נסגרה: הסיפור מאחורי מכתבו של הגרי"ג אדלשטיין, באתר בחדרי חרדים, 5 באוגוסט 2022
