יעקב פונקין

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
יעקב פונקין
Я́ков Григо́рьевич Пункин
אין תמונה חופשית
אין תמונה חופשית
לידה 8 בדצמבר 1921
זפוריז'יה, הרפובליקה הסובייטית הסוציאליסטית האוקראינית עריכת הנתון בוויקינתונים
פטירה 12 באוקטובר 1994 (בגיל 72)
זפוריז'יה, אוקראינה עריכת הנתון בוויקינתונים
מידע כללי
מדינה ברית המועצות עריכת הנתון בוויקינתונים
משקל 61 ק"ג עריכת הנתון בוויקינתונים
ספורט
ענף ספורט היאבקות עריכת הנתון בוויקינתונים
תקופת הפעילות 1935–1960 (כ־25 שנים) עריכת הנתון בוויקינתונים
הישגים
פרסים והוקרה
  • מאסטר מוסמך לספורט של ברית המועצות (1952)
  • מדליה על גבורת העמל עריכת הנתון בוויקינתונים
מאזן מדליות
האבקות
מתחרה עבור ברית המועצותברית המועצות ברית המועצות
המשחקים האולימפיים
זהב הלסינקי 1952במשקל עד 62 ק"ג
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

יעקב גריגורייביץ' פונקיןרוסית: Я́ков Григо́рьевич Пункин ‏; 8 בדצמבר 192112 בדצמבר 1994) היה מתאבק יהודי-סובייטי, אלוף אולימפי (הלסינקי 1952) ו-5 פעמים אלוף ברית המועצות בהיאבקות בסגנון יווני-רומי במשקל נוצה (עד 62 ק"ג).

קורות חיים[עריכת קוד מקור | עריכה]

יעקב פונקין נולד בעיר זפוריז'יה במשפחה יהודית. אביו היה סוור ומתאבק חובב. יעקב התחיל להתאמן בחוג להיאבקות בגיל 13. בגיל 17 זכה באליפות מחוז דניפרופטרובסק ובגיל 20 זכה באליפות אוקראינה הסובייטית.

באפריל 1941 גויס לשירות חובה בצבא האדום. נשלח לטירונות שריון בעיר וולקוביסק. נפל בשבי עם כל חיילי יחידתו בימים הראשונים של הפלישה הנאצית לברית המועצות. בשבי הצליח להסתיר את זהותו היהודית והציג את עצמו כאוסטי מוסלמי. במשך כל המלחמה היה אסיר במחנות שבויים בסקסוניה התחתונה. בתחילת מאי 1945 שוחרר מן המחנה על ידי חיילים בריטים. לאחר השחרור הועבר לידי נציגי הצבא האדום. הוא גויס מחדש לצבא והוצב לשרת בכוח הכיבוש הסובייטי במזרח גרמניה. במהלך שירותו הצבאי חזר להתאמן ולהתחרות. בשנת 1947 זכה באליפות הצבא האדום בהיאבקות בסגנון יווני-רומי. בשנת 1948 השתחרר מהשירות הצבאי וחזר לעיר הולדתו זפוריז'יה. עבד במפעל כמסגר ובמקביל המשיך להתאמן בהיאבקות. באותה שנה השתתף באליפות ברית המועצות והגיע למקום שישי. בשנה הבאה זכה באליפות ברית המועצות. בהמשך לזכייתו קיבל מסרה קבועה של מאמן היאבקות.

יעקב פונקין זכה בשני אליפויות ברית המועצות הבאים - ב־1950 וב-1951. בשנת 1952 זכה במקום שלישי. בעקבות הישגיו נכלל בסגל המתאבקים שנשלחו לייצג את ברית המועצות באולימפיידת הלסינקי. במשחקים האולימפיים ניצח יעקב בכל 6 הקרבות שלו וזכה במקום הראשון. יעקב המשיך להשתתף בתחרויות עד לשנת 1960. זכה עוד פעמיים באליפות ברית המועצות (ב-1954 וב-1955) ובמקום השלישי בשנת 1956.

הוא עבד כמאמן וכשופט בתחרויות היאבקות בזפוריז'יה עד תחילת שנות ה-90. נפטר ממחלה ממושכת ב־12 בדצמבר 1994.

הנצחת זכרו[עריכת קוד מקור | עריכה]

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]