יחסי גרמניה–טורקיה

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
יחסי גרמניהטורקיה
גרמניהגרמניה טורקיהטורקיה
גרמניה טורקיה
שטחקילומטר רבוע)
357,022 783,562
אוכלוסייה
83,255,814 86,224,071
תמ"ג (במיליוני דולרים)
4,072,192 905,988
תמ"ג לנפש (בדולרים)
48,912 10,507
משטר
רפובליקה פדרלית חוקתית דמוקרטיה פרלמנטרית

יחסי גרמניה–טורקיה הם היחסים הבילטרליים בין הרפובליקה הפדרלית של גרמניה לבין הרפובליקה הטורקית.

היחסים החלו בתקופת האימפריה העות'מאנית והגיעו לשיא עם התפתחות קשרים חזקים עם היבטים רבים הכוללים קשרים כלכליים, צבאיים, תרבותיים וחברתיים.

היחסים בין שתי המדינות התדרדרו באופן משמעותי לאחר ניסיון ההפיכה הצבאית בטורקיה ביולי 2016. חמש שנים לאחר מכן, באוקטובר 2021, פרץ משבר נוסף בין שתי המדינות לאחר ששגריר גרמניה הביע את תמיכתו בשחרור עות'מאן קבאלה, שהשתתף בניסיון ההפיכה מהכלא הטורקי. נשיא טורקיה ארדואן איים לגרש את השגריר.

סוף המאה ה-19 ומלחמת העולם הראשונה[עריכת קוד מקור | עריכה]

ההצעות הגרמניות להקמת מערכת מסילת ברזל לבגדאד הפחידו את הבריטים, משום שאיימו על השליטה הבריטית בקשרים עם הודו. אולם סוגיות אלו נפתרו בדרכי שלום בפברואר 1914, ולא מילאו תפקיד במשבר יולי 1914 שהסתיים בפתיחת המלחמה הגדולה.

ב-2 באוגוסט 1914, נוצרה ברית בין האימפריה הגרמנית לבין האימפריה העות'מאנית, זמן קצר לאחר פתיחת מלחמת העולם הראשונה. בינואר 1915, הברית הוחלפה בברית צבאית מלאה, אשר הבטיחה את כניסת האימפריה העות'מאנית.[1][2][3]

מלחמת העולם השנייה[עריכת קוד מקור | עריכה]

החתימה על הסכם הידידות ואי ההתקפה בין טורקיה לגרמניה הנאצית

במלחמת העולם השנייה קיימה טורקיה יחסים דיפלומטים עם גרמניה הנאצית עד אוגוסט 1944. ב-18 ביוני 1941, ארבעה ימים לפני הפלישה הגרמנית לברית המועצות, נחתם חוזה הידידות הגרמני-טורקי בין טורקיה לגרמניה. באוקטובר 1941, נחתם ״הסכם קלודיוס״ בין שתי המדינות לפיו תייצא טורקיה לגרמניה הנאצית 45,000 טונות של כרומיט בשנים 1941–1942 וכ-90,000 טונות של מינרלים בכל אחת מהשנים 1943 ו-1944.

בניסיון למנוע את אספקת המינרלים האסטרטגיים לגרמניה הנאצית, יצאו ארצות הברית ובריטניה למסע של מה שמכונה ״קנייה חד-משמעית״, שבמסגרתה הם רכשו כרומיט טורקי גם אם לא היו זקוקים לו. במסגרת ״עסקת החבילה״ רכשו הבריטים והאמריקאים גם פירות יבשים מטורקיה.[4]

באוגוסט 1944, נכנסה ברית המועצות לבולגריה וחתכה מגע יבשתי בין טורקיה לבין מדינות הציר. טורקיה ניתקה את קשריה הדיפלומטים והמסחריים עם גרמניה הנאצית וב-23 בפברואר 1945 הכריזה עליה מלחמה.

תקריות דיפלומטיות[עריכת קוד מקור | עריכה]

באוגוסט 2018, הרשויות הגרמניות הוסר פסל זהב בגובה 4 מטרים בדמותו של נשיא טורקיה ארדואן בויסבדאן מטעמי ביטחון לאחר שזה עורר תגובות זועמות מהאוכלוסיה המקומית [5] באוקטובר 2021, לאחר ש-10 שגרירים שונים קראו לשחרור האקטיביסט עוסמאן קאבלה, ארדואן הורה לשר החוץ שלו להכריז על השגריר הגרמני לצד 9 השגרירם הנוספים בתור אישיות בלתי רצויה[6] השגרירים לא קיבלו הוראה רשמית לעזוב את טורקיה וזמן קצר לאחר מכך ארדואן חזר בו[7] באפריל 2022, לאחר שהאקטיבסט עוסמאן הואשם בתמיכה פיננסית של הפגנות נגד הממשלה ונגזר עליו מאסר עולם, גרמניה זימנה את שגריר טורקיה. טורקיה גינתה את המהלך, ובתגובה זימנה את השגריר הגרמני. [8]

במאי 2022 שר החוץ הטורקי מבלוט צ'בושולו זימן את שגרירי גרמניה וצרפת בטורקיה כמחאה על ההפגנות של מפלגת הפועלים של כורדיסטן שנערכו בארצן[9]

ביולי 2022, לאחר שסירב לרישיון שידור, האתר של דויטשה ולה נחסם בהוראת בית משפט באנקרה; דויטשה ולה טענה כי הרישיון יוביל לדרישות שהן שקולות לצנזורה.[10]

במאי 2023 משטרת גרמניה ערכה חיפוש בדירה של שני עיתונאים טורקים בחשד להפצה של נתונים אישיים ועצרה אותם לזמן קצר. טורקיה זימנה את השגריר הגרמני באנקרה והביעה את הגינוי שלה על המעצר. [11]

הצטרפות טורקיה לאיחוד האירופי[עריכת קוד מקור | עריכה]

תמיכתה המדינית של גרמניה בהצטרפות טורקיה לאיחוד האירופי לא הייתה עקבית במשך השנים. למשל הקאנצלר לשעבר הלמוט קוהל הביע התנגדות בנושא ואלו הקאנצלר לשעבר גרהרד שרדר הביע תמיכה בנושא.

עמדת גרמניה תחת הקאנצלרית מרקל[עריכת קוד מקור | עריכה]

הקאנצלרית הגרמנית אנגלה מרקל התנגדה לחברות מלאה של טורקיה באיחוד האירופי.[12][13] ראש ממשלת טורקיה רג'פ טאיפ ארדואן אמר בתגובה בשנת 2009 כי ״לעולם לא נקבל שותפות מיוחסת, אנחנו רוצים חברות מלאה באיחוד האירופי, אנחנו לא רוצים שום דבר אחר מאשר חברות מלאה״.

חסימת שיחות ההצטרפות בין האיחוד האירופי לטורקיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

ב-20 ביוני 2013, בעקבות הדיכוי של טורקיה את ההפגנות ההמוניות בכיכר טקסים וברחבי טורקיה, חסמה גרמניה את התחלת שיחות ההצטרפות של טורקיה לאיחוד האירופי. שר החוץ הטורקי אמר בתגובה כי ״האיחוד האירופי זקוק יותר לטורקיה מאשר טורקיה זקוקה לאיחוד האירופי״. אנגלה מרקל תיארה את עצמה מזועזעת נוכח השימוש של טורקיה בכוח נגד מפגינים שלווים.

ב-25 ביוני 2013, תמכו שרי החוץ של האיחוד האירופי את המשך השיחות בנוגע להצטרפותה של טורקיה לאיחוד בכ-4 חודשים, עקב טיפול טורקיה בהפגנות בארצה.[14]

יחסים כלכליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

גרמניה וטורקיה קיימו קשרים כלכליים חזקים זו עם זו לאורך השנים. מכונות, מוצרי חשמל וכלי רכב וחלקי אספקה לתעשיית הרכב מהווים חלק ניכר מהייצוא הגרמני לטורקיה. טקסטיל, מוצרי עור ומזון הם הייבוא העיקרי של טורקיה לגרמניה.[15] יותר משלושה מיליון תיירים גרמניים מגיעים לטורקיה מדי שנה. למעלה מ-4,000 חברות גרמניות פועלות בטורקיה.

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ Hew Strachan, The First World War: Volume I: To Arms. Vol. 1. Oxford University Press, 2003) pp 644-93.
  2. ^ Gerard E. Silberstein, "The Central Powers and the Second Turkish Alliance, 1915." Slavic Review 24.1 (1965): 77-89. in JSTOR
  3. ^ Frank G. Weber, Eagles on the Crescent: Germany, Austria, and the diplomacy of the Turkish alliance, 1914-1918 (Cornell University Press, 1970).
  4. ^ Allied Relations and Negotiations With Turkey, US State Department, pp. 6-8
  5. ^ פסל זהב בדמות ארדואן הוצב בגרמניה - והוסר: "מטרד ביטחוני", באתר ynet, ‏אוגוסט 2018
  6. ^ ארדואן הורה לגרש 10 שגרירים: "הם חצופים", באתר ynet, ‏אוקטובר 2021
  7. ^ ארדואן חזר בו: עשרת השגרירים לא יגורשו מטורקיה
  8. ^ Turkey, Germany summon each other's envoys amid row over jailing of Turkish philanthropist
  9. ^ Turkey summons German, French envoys over Kurdish militant events, minister says
  10. ^ Turkey blocks access to Deutsche Welle and Voice of America, ‏יולי 2022
  11. ^ Turkey summons German envoy over detention of Turkish journalists
  12. ^ "PM: Turkey tired of EU's buts, ifs, maybes". Todayszaman.com. 2009-07-08. נבדק ב-2012-05-09.(הקישור אינו פעיל)
  13. ^ [1](הקישור אינו פעיל)
  14. ^ "Germany proposes delaying EU-Turkey talks over protests". 24 ביוני 2017 – via Reuters. {{cite web}}: (עזרה)
  15. ^ "diplo - Startseite - HTTP Status 404" (בגרמנית). Auswaertiges-amt.de. נבדק ב-2012-05-09.