חוק הגיוס
 |
ערך זה עוסק באירוע שצפוי להתרחש בעתיד
| |
| ערך זה עוסק באירוע שצפוי להתרחש בעתיד | |
 | |
| פרטי החוק | |
|---|---|
| מדינה | ישראל |
| גוף מחוקק | הכנסת העשרים וחמש |
| משרד ממונה | משרד הביטחון |
חוק הגיוס הוא שמה של הצעת חוק שנועד להגדיר את חובת השירות הצבאי של חיילי הסדיר והמילואים בצבא ההגנה לישראל, וכן להסדיר את פטור תורתו אומנותו. הצורך בחוק נוצר בעקבות פקיעת תיקונים קודמים לחוק שירות הביטחון ביולי 2023 שהביאו למצב בו מצד אחד עשרות אלפי בני ישיבות נהנים מדחיית שירות ללא כל אסמכתא חוקית ותוך פגיעה בעיקרון של שוויון בנטל ומצד שני צרכי מערכת הביטחון גדלו משמעותית בעקבות מלחמת חרבות ברזל.
רקע[עריכת קוד מקור | עריכה]
ערכים מורחבים – חוק טל, בג"ץ חוק הגיוס, מלחמת חרבות ברזל
חוק טל[עריכת קוד מקור | עריכה]
ב-1 באוגוסט 2002 נחקק בכנסת "חוק דחיית שירות לתלמידי ישיבות שתורתם אומנותם, התשס"ב-2002", המכונה "חוק טל" על שם השופט בדימוס צבי טל, שעמד בראש ועדה ציבורית, ועדת טל, שהמליצה על חקיקתו. חוק זה איפשר המשך דחיית גיוס בחורי ישיבות בכפוף לתנאים המפורטים בו. לחוק ניתן תוקף לחמש שנים, ותוקף זה הוארך בחמש שנים נוספות, עד לשנת 2012, אז פסק בג"ץ שהחוק אינו חוקתי ובכך מנע את הארכת תוקפו על ידי הכנסת.
ב־1 באוגוסט 2012 פג תוקפו של חוק טל ועל פי חוק שירות ביטחון חלה פורמלית חובת גיוס גם על חרדים.[1] צה"ל בדק אפשרות להעביר גם חרדים תהליך מיון מלא[2] ואף גיבש תוכנית לגיוס כללי של חרדים, אשר תצריך תוספת תקציב בשל תשלומי המשפחה המגיעים לחיילים נשואים.[3] בדיון בבג"ץ ב־15 בנובמבר 2012 הודיעה המדינה שהיא מתחילה בהליכים לגיוס תלמידי ישיבות עד גיל 19, והעתירות שהוגשו נותרו תלויות ועומדות לגבי גיוסם של תלמידים שגילם בין 19 ו־30.[4]
בג"ץ חוק הגיוס[עריכת קוד מקור | עריכה]
ב-12 בספטמבר 2017 פרסם בג"ץ פסק דין בתגובה לעתירת התנועה לאיכות השלטון (ידוע בכינויו: "בג"ץ חוק הגיוס"), לפיו ההסדרים שבתיקונים 19 ו-21 לחוק שירות ביטחון, העוסקים בזמני ההמתנה עד קבלת הפטור ובדחיית האפשרות להטלת סנקציות פליליות על תלמידי ישיבות - אינם חוקתיים, בשל פגיעתם הבלתי מידתית בזכות לשוויון. במשך השנים שעברו ממתן פסק הדין, ביקשה המדינה שוב ושוב דחיות בביטול החוק, בטענה שהמצב הפוליטי, מערכות הבחירות הרצופות ומגפת הקורונה בישראל לא מאפשרים לממשלה לגבש חוק מוסכם בנושא.
בשנת 2019 בעקבות חשש שהתעורר בצה"ל כי ישנם זיופים או שגיאות בספירת המתגייסים החרדים בצה"ל, הורה הרמטכ"ל רב אלוף אביב כוכבי על הקמת צוות בדיקה לבחינת הסוגיה ולאיסוף הנתונים בסוגיית מספר המתגייסים החרדים לצה"ל בראשות האלוף במיל, רוני נומה.
במסגרת תהליך איסוף הנתונים ושלב שמיעת העדויות של צוות הבדיקה, נקבע כי ספירת החיילים "החרדים" נערכה על ידי הגורמים המקצועיים באכ"א בפרשנות מרחיבה, שחרגה מהגדרות החוק, באופן מודע, מכוון ושיטתי. בנוסף, נמצאו תקלות בספירה, שנבעו מרשלנות מקצועית חמורה, וצוות הבדיקה הצביע על כשלים מערכתיים, מקצועיים ופיקודיים חמורים.
הסיבה המרכזית, לפי מסקנות צוות הבדיקה, הייתה חריגה של גורמים באכ"א מההגדרה בחוק למושג "חרדי", אשר הלכה והתרחבה עם הזמן, והביאה להטיות בספירה ולנתוני גיוס גבוהים באופן משמעותי מאלה שהיו בפועל. בנוסף, קבע הצוות כי ישנן בעיות מהותיות בהגדרה הקיימת בחוק ל"חרדי" אף בלא הפרשנות המרחיבה. ההגדרה מייצרת מורכבות בתהליך הספירה, בנראות הציבורית ובמהות הדיווח מכיוון שההגדרה מבוססת על הרקע של המתגייס כחרדי בעבר, ולא על השקפתו ואורחות חייו בהווה. היא מבוססת על "זיקה" לעולם על חרדי ולא על השתייכות בפועל לעולם החרדי.[5]
ביולי 2023 פקעו תיקונים 19 ו-21 לחוק שירות ביטחון.[6] לקראת מועד זה, החליטה הממשלה ב-25 ליוני 2023 לקדם הצעת חוק שתעגן הסדרים הנוגעים לשירות בצה"ל בצפי שהחקיקה תסתיים עד סוף מושב החורף במרץ 2024 כשבינתיים לא ייאכף גיוס תלמידי ישיבות.[7] נגד החלטה זו הוגשו עתירות לבג"ץ. בתחילת יולי 2023 עתרה התנועה לאיכות השלטון בבג"ץ 6198/23 , נגד החלטת הממשלה. לטענת התנועה, החלטת ממשלה זו מנוגדת להוראות חוק שירות בטחון והיא יוצרת הסדר פטור גורף חדש בחוסר סמכות ברור ובניגוד לעקרון שלטון החוק, וכן מנוגדת להלכת בג"ץ אשר נקבעה ב"בג"ץ רובינשטיין", לפיה שר הביטחון לא יכול עוד ליטול לעצמו את הסמכות להכריע בסוגית גיוס תלמידי הישיבות שתורתם אומנותם, ויש להכריע בסוגיה בהחלטת מחוקק בלבד.[8]
מלחמת חרבות ברזל[עריכת קוד מקור | עריכה]
בעקבות פרוץ מלחמת חרבות ברזל עלה הצורך לעדכן את משך הגיוס של לוחמי ההסדר ומערך המילואים. במקביל לאחר שלא חוקק חוק גיוס חדש עד מרץ 2024 נוצר מצב בו החל מה-1 באפריל 2024, יהיה על הממשלה לאכוף גיוס חרדים.
לקראת סוף פברואר 2024, לקראת דיון בג"ץ בעתירת התנועה לאיכות השלטון, ביקשו והצטרפו לעתירה כ-400 קצינים ובכירים לשעבר במערכות הביטחון בצה"ל, בשב"כ, במוסד ובמשטרה ביניהם ראש המוסד לשעבר תמיר פרדו, רמטכ"לים לשעבר ואלופי צה"ל במיל' ביניהם משה (בוגי) יעלון שר הביטחון לשעבר ודן חלוץ, המפכ"לים לשעבר דודי כהן, משה קראדי ואסף חפץ וראש השב"כ לשעבר כרמי גילון. האלוף במיל' סגן הרמטכ"ל לשעבר דן הראל אמר שיש כאן שתי מגמות שמתנגשות. "הבנו ב-7 באוקטובר שהצבא קטן על המדינה ושחייבים להגדיל אותו. הפתרון שמשרד הביטחון נוקט בו הוא של הגדלת העומס על חיילים סדירים ואנשי מילואים וללכת למקום הידוע ולנסות להעמיס עוד יותר, לעומת זאת ישנה מגמה של גידול בנוער החרדי שלא באמת כולו יושב ולומד תורה". תמיר פרדו, ראש המוסד לשעבר, מסר כי: "ללא שוויון בנטל, האיתנות הביטחונית של מדינת ישראל בסכנה. המלחמה הממושכת בעזה מלמדת אותנו על הצורך הקריטי בהרחבת מעגלי הגיוס לכל חלקי החברה הישראלית. שוויון בנטל זו לא סיסמה, זה צורך ביטחוני אסטרטגי והדרישה הזו לשוויון אמיתי בהתגייסות אמורה להישמע מפי כל מי שהמדינה הזו יקרה לליבו".[9]
בסוף פברואר 2024, הוציא בג"ץ צו למדינה לנמק מדוע לא תבוטל החלטת הממשלה המונעת גיוס תלמידי ישיבות.[10] בתחילת אפריל 2024, קבע בג"ץ כי העתירות בעניין חוק הגיוס יישמעו ב-2 ליוני 2024, בהרכב של תשעה שופטים. בשלב זה הצטרפו לעתירות אחים לנשק וקבוצת אימהות לחיילים כשבעתירות נטען כי חוק שירות הביטחון קובע הליך שוויוני כלפי כל מי שמיועד לגיוס, וכי החלטת ממשלה הפוטרת אוכלוסייה מסוימת באופן גורף היא מנוגדת לשלטון החוק.[11] לקראת הדיון התחייבה המדינה בפני בג"ץ להשלים חקיקת חוק גיוס לחרדים עד סוף כנס הקיץ על בסיס הצעת חוק מכנסת קודמת בניגוד לעמדתה של היועצת המשפטית לממשלה ולעמדתם של השר בני גנץ ושל שר הביטחון יואב גלנט.[12]
תוכן החוק[עריכת קוד מקור | עריכה]
משך השירות הצבאי[עריכת קוד מקור | עריכה]
בעקבות פרוץ מלחמת חרבות ברזל, הוצע החוק אשר יאריך את תקופת השירות לחיילים גברים בשירות סדיר לשלוש שנים, אחרי כמעט 9 שנים בהם משך השירות הסתכם ב-32 חודשים (שנתיים ושמונה חודשים). אורך השירות לבנות לא ישתנה. בהמשך צפוי להתקיים מנגנון דיפרנציאלי שיחלק את משכי זמן השירות בין אוכלוסיות המשרתים, עורפיים, תומכי לחימה ולוחמים.
בנוסף, גיל השחרור משירות מילואים יעלה מ-40 ל-46 לחיילים, ול-50 לקצינים. כמו כן, גיל ההתנדבות למילואים יעלה ל-66.[13][14]
הצעת החוק כוללת תגמול מיוחד למשרתים שירות שמעבר ל-28 חודשים, כך שחייל החל מהחודש ה-29 ועד סיום שירותו יקבל תגמול נוסף על שכרו. גובה התגמול ייקבע בצה"ל ובאישור שר הביטחון. התגמול יהיה דיפרנציאלי בהתאם למערך, ליחידה, לתפקיד ולמקצוע, ואף מוצעת אפשרות שהתגמול יגדל ככל שמספר חודשי השירות יעלה מעבר לחודש ה-28. כמו כן, הצעת החוק מבקשת להגדיל את תגמול המינימום של אנשי המילואים לכ-310 ש"ח ליום, כפי שנעשה במלחמת חרבות ברזל.[15]
פטור 'תורתו אומנותו'[עריכת קוד מקור | עריכה]
על פי מתווה החוק, לו הסכימו גם רבנים בציבור החרדי, בחורי ישיבות ש'תורתם אומנתם' יהיו פטורים מגיוס. לבחור החרדי שאינו עומד בהגדרת 'תורתו אומנותו' תינתן אפשרות לבחור אם לשרת בצבא או לשרת במסגרות התנדבותיות כדוגמת איחוד הצלה, משטרה וכדומה. מתווה זה קיבל לראשונה הכרה פומבית של רבני הציבור החרדי.[16]
ב-24 במרץ 2024 פורסם כי החוק אותו ממשלת ישראל צפויה להניח את טיוטת החוק על שולחן הכנסת, כולל פטור מגיוס לתלמידי ישיבות חרדיים, שיידרשו להישאר בישיבה עד גיל 35 ולא עד גיל 26 כפי שנקבע בחוק עד אז, וזאת במטרה לתמרץ חרדים שאינם לומדים להתגייס כדי לאפשר להם לעבוד בגיל מוקדם יותר.[17]
למחרת, הממשלה חזרה בה מכוונתה להעלות את גיל הפטור ל-35 בהצעת החוק.[18]
ב-11 באפריל 2024 פורסם כי המפלגות החרדיות הסכימו לקביעת יעד של 25% ממחזור הגיוס החרדי כבר בשנים הראשונות לתחולת החוק, משמעות הדבר היא שבמחזור הגיוס הראשון שלאחר תחולת החוק יגויסו כ-3,000 חרדים לשירות צבאי או לאומי.[19]
לוח הזמנים לחקיקה[עריכת קוד מקור | עריכה]
על פי התכנון, ב-27 למרץ 2024 טיוטת הצעת החוק אמורה היתה להיות מובאת לאישור הממשלה, אולם בשל אי הסכמות ביחס לסוגיות שונות הקשורות לתוכן החוק, ישיבת הממשלה נדחתה.[20] לאחר שהיועמ"שית התנגדה לבקשת דחייה נוספת מצד הממשלה, זו החליטה כי לא תבקש דחיה מבג"ץ לגבי הגשת תשובת המדינה לעתירות נגד חוק הגיוס, וההכרעה בעניין תעבור לידי בג"ץ.[21] למחרת בג"ץ הוציא צו ביניים המורה למדינה להפסיק את תקצוב הישיבות החרדיות אשר תלמידיהן אינם מתגייסים לצבא, החל מה-1 לאפריל. עוד נקבע כי תקציב חלקי יימשך עד לסוף שנת הלימודים.[22] פסיקה זו עוררה התנגדות של שרים בממשלה ושל חלקים מקרב הציבור המסורתי והחרדי בישראל וקמו התארגנויות אזרחיות להשלמת המימון לתלמידי הישיבות[23] אנשי ציבור ושרים טענו כי בג"ץ מונע משיקולים פוליטיים ומרצון להפיל את ממשלת הימין.[24][25] איש התקשורת ינון מגל הצהיר בערוץ 14 כי ידאג לגייס את המימון שייגרע מהתקציב שיועד לבני הישיבות.[26]
על פי לוח הזמנים המתוכנן, עד ה-21 באפריל יוגש תזכיר החוק. עד ה-19 במאי החוק המלא יאושר בממשלה, ועד ה-29 ביוני החוק יובא לאישור הכנסת.[27][28][29]
ב-15 במאי 2024 הודיע ראש הממשלה בנימין נתניהו כי החליט לקדם את הצעתו של שר הביטחון בני גנץ מממשלת ישראל השלושים ושש לחוק הגיוס, שעבר אז בקריאה ראשונה, בהסתמך על דין הרציפות.[30] למחרת הודיעה היועצת המשפטית לממשלה גלי בהרב מיארה כי יש מניעה משפטית לקדם את החוק מאחר שהצעת החוק "נעדרת תשתית עובדתית ומתעלמת מעמדת שר הביטחון".[31] עם הפרסום הבהיר יוזם החוק, גנץ, ש"החוק לא רלוונטי למציאות של אחרי 7/10" וש"מדינת ישראל זקוקה לחיילים ולא לתרגילים פוליטיים".[32] בעקבות ערר של המחנה הממלכתי על ההחלטה בטענה שאינו עונה עוד על הדרישות עקב המלחמה ולקראת ישיבת ממשלה על הערר, אמר שר הביטחון שמדובר באתגר לאומי שהמדינה מתמודדת איתו כבר שנים רבות. אתגר לאומי שהגיע לפתחנו בשעת מלחמה שלא ידענו כמותה 76 שנים. המלחמה והאתגרים הביטחוניים שניצבים לפנינו מוכיחים שצריך את המשרתים החרדים, זה צורך מבצעי ממשי, אנחנו צריכים עוד חיילים בכל התפקידים, לדברי שר הביטחון גם בחברה החרדית יש שעת רצון, כשלאחר פרוץ המלחמה מזהים בחלקים גדולים של הציבור החרדי, רצון לקחת חלק במאמץ מלחמתי.
ב-27 למאי 2024 החליטה הממשלה לדחות את הערר ולקדם את הצעת החוק מ-2022 תוך כוונה להשלים את חקיקת החוק עד סוף כנס הקיץ.[33][12]
בתגובת היועצת המשפטית לממשלה לעתירות שהוגשו לבג"ץ כנגד אי גיוס החרדים הבהירה כי במצב החוקי הקיים, על מערכת הביטחון לפעול לגיוסם של בני הישיבות לפי דין, והעברת תמיכות בגין מי שאינו מתגייס אינה חוקית. וכי "לא ניתן לקדם הצעות חוק גיוס המנותקות מהצרכים העדכניים של הצבא ומהגדלת הנטל על המשרתים, על רקע מלחמת חרבות ברזל".[34] ב-2 ביוני התקיים דיון בבג"צ בגין העתירות אודות גיוס בני הישיבות וחקיקת חוק הגיוס. במקביל כ-200 חרדים חברי הפלג הירושלמי חסמו את כביש 4, ארבעה נעצרו.[35]
תגובות לחוק[עריכת קוד מקור | עריכה]
ב-14 במרץ 2024 פורסם כי מפלגת יהדות התורה לא שוללת באופן עקרוני קביעת יעדי גיוס עבור חרדים שאינם תחת הסטטוס 'תורתם אומנותם'.[36]
אגף התקציבים באוצר העריך במרץ 2024 כי החוק יגרום נזק של יותר מ-100 מיליארד שקל בעשור למשק, ולא יאפשר לצה"ל להתמודד עם הצרכים הביטחוניים. אגף התקציבים קרא להפסיק את הפטור משירות צבאי לגברים חרדים ולגייס את כולם, פרט לעילויים[37].
תגובות להצעה להעלאת גיל הפטור ל-35[עריכת קוד מקור | עריכה]
ב-24 במרץ, לאחר פרסום ההצעה להעלאת גיל הפטור ל-35, גורמים במשרד האוצר מתחו ביקורת על ההצעה וטענו כי היא עלולה לגרום נזק למשק של לפחות ארבעה מיליארד ש"ח בשנה בשל עיכוב כניסת החרדים לשוק העבודה ובשל הרחבת היקפי התמיכות בהם בשנים שבהן הם יישארו מחוץ לשוק העבודה.[38] בנוסף, ראש אגף התקציבים באוצר, יוגב גרדוס, שלח מכתב בהול לראש הממשלה ולשר הביטחון בו התריע מפני העלאת גיל הפטור ל-35 כפי שהוצע.[39]
השר בני גנץ הודיע כי אם החוק יחוקק במתכונתו, הוא יפרוש מממשלת האחדות שהוקמה בעקבות פרוץ מלחמת חרבות ברזל.[40]
קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]
- יהודה גל, מסלולו המתפתל של הפטור מגיוס לחרדים | סיור למיטיבי לכת, באתר כיכר השבת, 27 במרץ 2024
- ואלה תולדות הפטור מגיוס
הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]
- ^ לילך שובל, יהודה שלזינגר ושלמה צזנה, החל מהיום: גיוס לכולם - לפחות לפי החוק, באתר ישראל היום, 1 באוגוסט 2012.
- ^ תוכנית ליום שאחרי חוק טל: כל החרדים יעברו מיון, באתר ynet, 31 ביולי 2012
- ^ יובל אזולאי, צה"ל מגבש תוכנית לגיוס החרדים: יבקש כחצי מיליארד שקל, באתר גלובס, 5 באוגוסט 2012
- ^ בג"ץ 5823/12 התנועה לאיכות השלטון בישראל נ' שר הביטחון ואח', ניתן ב־15 בנובמבר 2012
- ^ תיקון חוק הגיוס – שילוב תלמידי ישיבות, התנועה למען איכות השלטון בישראל מאי ,2022 אייר תשפ"ב, באתר הכנסת
- ^ קובי נחשוני, עריקים, ואין אכיפה: חוק הגיוס פקע, החרדים נותרו בלי מעמד ובלי פתרון, באתר ynet, 2 ביולי 2023
- ^ איתמר אייכנר, הממשלה החליטה לא לאכוף גיוס תלמידי ישיבה, באתר ynet, 26 ביוני 2023
- ^ התנועב למען איכות השלטון בישראל, עתירה לבג"ץ נגד החלטת הממשלה לא לאכוף גיוס של בני ישיבות, 2023-07-05
- ^ גלעד מורג, מאות בכירי מערכת הביטחון לשעבר מצטרפים לעתירות הדורשות שוויון בנטל, באתר ynet, 23 בפברואר 2024
- ^ ניצן שפיר, בג"ץ הורה למדינה: נמקו מדוע לא יגויסו תלמידי ישיבות, באתר גלובס, 26 בפברואר 2024
- ^ ניצן שפיר, הדיון בבג"ץ על חוק הגיוס נקבע ל-2 ביוני בהרכב של תשעה שופטים, באתר גלובס, 10 באפריל 2024
- ^ 1 2 גלעד מורג, מורן אזולאי, הממשלה מתחייבת בפני בג"ץ: נשלים חקיקת חוק גיוס לחרדים עד סוף כנס הקיץ, באתר ynet, 16 במאי 2024
- ^ יואב זיתון, 3 שנים חובה גם למי שאמור להשתחרר, פי 4 יותר מילואים - והפטור לחרדים נמשך | חוק הגיוס החדש, באתר ynet, 7 בפברואר 2024
- ^ יהודה שלזינגר, סערת חוק הגיוס: הקרב הבא של הציונות הדתית, באתר ישראל היום, 29 בפברואר 2024
- ^ אריאל היימן, עידית שפרן גיטלמן, הצעות חוק הארכת שירות חובה והמילואים – פברואר 2024 – מורה נבוכים, מבט על, גיליון 1831, 26 בפברואר 2024, באתר המכון למחקרי ביטחון לאומי
- ^ חנני ברייטקופף, מסתמן: זה חוק הגיוס המהפכני שגדולי ישראל הליטאיים יסכימו עליו - בשיתוף עם ש"ס, באתר כיכר השבת, 14 במרץ 2024
- ^ בנצי רובין, הממשלה הניחה את טיוטת חוק הגיוס: פטור עד גיל 35, באתר "סרוגים", 24 במרץ 2024
- ^ חזקי ברוך, הממשלה מוותרת על העלאת גיל הפטור ל-35, באתר ערוץ 7, 25 במרץ 2024
- ^ בהסכמת החרדים: אלה יעדי הגיוס בחוק הפטור שהממשלה מקדמת, באתר מאקו, 11 באפריל 2024
- ^ יהודה שלזינגר, אמיר אטינגר, סוניה גורודיסקי, משבר חוק הגיוס: הממשלה דחתה את הדיון באישור הטיוטה, נתניהו ייפגש שוב עם החרדים, באתר ישראל היום, 26 במרץ 2024
- ^ מוטי קסטל, הממשלה לא תבקש דחיה בעניין חוק הגיוס – ההכרעה תעבור לבג"ץ, באתר עכשיו 14, 27 במרץ 2024
- ^ בג"ץ בהחלטה דרמטית: צו ביניים להקפאת התקציבים לישיבות החל משבוע הבא, באתר כיפה, 28 במרץ 2024
- ^ ישראל רובין, אמסלם: "בלי לימוד תורה - אין קיום לעם היהודי", באתר רדיו קול חי, 2024-03-31
- ^ מטרת הקמפיין הפלת הממשלה, באתר רדיו גלי ישראל
- ^ סערת חוק הגיוס, באתר גלי ישראל
- ^ פנחס בן זיו, ינון מגל: "לומדי התורה לא ייפגעו מהחלטת בג"צ", באתר רדיו קול חי, 2024-03-31
- ^ יהודה שלזינגר, אמיר אטינגר, סוניה גורודיסקי, עקב מחלוקות על הנוסח - ישיבת הממשלה על חוק הגיוס נדחתה, באתר ישראל היום, 26 במרץ 2024
- ^ אמיר אטינגר, הממשלה צפויה לאשר: גיוס החרדים יידחה עד יולי - לצד הצהרה על קידום חוק גיוס, באתר ישראל היום, 12 במרץ 2024
- ^
עטרה גרמן, מסתמן: חקיקת חוק הגיוס תידחה לקיץ, בעיתון מקור ראשון, 14 במרץ 2024
- ^ אנה ברסקי, התרגיל של נתניהו ודרעי לגנץ: כך נרקם הפתרון לחוק הגיוס | הדרמה מאחורי הקלעים, באתר מעריב אונליין, 15 במאי 2024
- ^ חזקי ברוך, היועמ"שית נגד חוק הגיוס שנתניהו מקדם; השרים הצביעו בניגוד לעמדתה, באתר ערוץ 7, 16 במאי 2024
- ^ מורן אזולאי ואיתמר אייכנר, נתניהו: אקדם את חוק הגיוס שאושר בכנסת הקודמת. גנץ: צריך חיילים, לא תרגילים, באתר ynet, 15 במאי 2024
- ^ הממשלה דחתה את הערר נגד חוק הגיוס; גלנט תקף: "קרקס פוליטי" | ישראל היום, באתר www.israelhayom.co.il, 2024-05-27
- ^ חני אדרי, היועמ"שית מבהירה: חובה לגייס את כל בני הישיבות, באתר "סרוגים", 30 במאי 2024
- ^ חנן גרינווד, הדיון הדרמטי על חוק הגיוס: מ"מ הנשיא פוגלמן - "אנחנו מתכוונים להכריע בעתירות", באתר ישראל היום, 2 ביוני 2024
- ^ חוק הגיוס: החרדים יסכימו לראשונה על יעדים ומכסות?, באתר ערוץ 7, 14 במרץ 2024
- ^ מירב ארלוזורוב, אגף התקציבים באוצר מטיל פצצה: לגייס את כל החרדים פרט לעילויים, באתר הארץ, 24 במרץ 2024
- ^ גד ליאור, באוצר מזהירים מהעלאת גיל הפטור לגיוס חרדים: "הפסד של מיליארדים למשק", באתר ynet, 24 במרץ 2024
- ^ אמיר אטינגר, סוניה גורודיסקי, אזהרת ראש אגף התקציבים: "חוק הגיוס המוצע גם יפגע בכלכלה וגם לא יעלה את שיעור החרדים בצה"ל", באתר ישראל היום, 24 במרץ 2024
- ^ אנה ברסקי, גנץ מציב אולטימטום: "אם חוק הגיוס יעבור - לא נהיה בממשלה", באתר מעריב אונליין, 24 במרץ 2024
