חגי ארד
לידה |
23 בדצמבר 1975 (בן 48) גבים, ישראל |
---|---|
סוגה מועדפת | תעודה, דרמה |
מדינה | ישראל |
תקופת הפעילות | מ-2003 |
מקום לימודים | |
בת זוג | יהודית (דיתי) הורביץ-ארד |
צאצאים | זהר, אליה, נויה ויהל ארד |
דרומהפקות | |
פרופיל ב-IMDb | |
חגי ארד (נולד ב-23 בדצמבר 1975) הוא מפיק ובמאי קולנוע ישראלי. ארד ושותפו אלעד פלג הם המייסדים, המנהלים והמפיקים הראשיים של חברת "דרומהפקות". לצד זאת עוסק ארד בהוראה וביזמות חברתית בתחום הקולנוע.
סרטים שהפיק הוקרנו בפסטיבלי קולנוע בישראל ובעולם, וזכו בפרסים ישראליים, בהם פרס פסטיבל אוטופיה לסרט הישראלי הטוב ביותר, פרס אופיר לשנת 2019 ופרס הפורום הדוקומנטרי בישראל עבור הסרט התיעודי הקצר הטוב ביותר, וכן בציונים לשבח ופרסים בינלאומיים: פרס "נמר הזהב" לשחקן ראשי בקנדה, ופרס הפדרציה הבינלאומית של מבקרי הקולנוע, שניהם עבור הסרט "עלים אדומים" בכיכובו של השחקן האתיופי דבבה אשטו[1].
ביוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]
חגי ארד נולד וגדל בקיבוץ גבים שבמועצה האזורית שער הנגב. את שירותו בצה"ל עשה כלוחם בנח"ל המוצנח. בשנים 1999–2003 הוא למד בבית הספר לאומנויות הקולנוע והמסך במכללת ספיר, סיים בהצטיינות תואר ראשון בקולנוע וזכה במלגת במאי מצטיין מטעם קרן התרבות אמריקה-ישראל. כעבודת גמר הפיק ארד וביים את הסרט התיעודי הקצר "הנוסע ה-74" שבו התמודד עם חוויית ליל אסון המסוקים, עת נשלח כחייל לפנות את גופות חללי האסון. הסרט הוצג בפסטיבל הקולנוע "דוקאביב" ובפסטיבלים רבים ברחבי העולם.
עם סיום לימודיו, ארד ביים את הסרט התיעודי "גם וגם", בהפקת yes דוקו וקרן גשר לקולנוע רב תרבותי. הסרט, שפתח את רצועת "דוקו ישראלי" ב-31 באוקטובר 2005, בוחן את תופעת הגמגום כתוצאה של תורשה, חיקוי או התניה חברתית, על רקע היותו של ארד מגמגם, וכך אביו ושלושה מארבעת אחיו[2].
בין השנים 2006 ו-2008 שימש ארד כרכז הפקות גמר במחלקה לקולנוע של מכללת ספיר, ומשנת 2008 עד 2013 עבד בעמותת "גוונים" בעיר שדרות, שם ניהל את תוכנית "חבר-הד" לצעירים שחוו משבר נפשי, ריכז את תוכנית ההסברה "נגיש להרגיש", וכן יזם את תוכנית המפגשים "סינמנגיש" המשלבת קולנוע, תרבות, יצירה ומגבלה, בשיתוף סינמטק שדרות ובתמיכת קרן IDB[3], קרן רבינוביץ וקרן "לרון" של משרד הרווחה.
בשנת 2008 הקים ארד יחד עם אלעד פלג, את חברת "דרומהפקות" ששמה לה למטרה להביא לקולנוע את קולם של מי שלא נמצאים במרכז תקשורת ההמונים בישראל, כגון: בני אדם עם לקויות, מהגרים ומיעוטים, תושבי פריפריה ונשים, ולקדם את זכויות האדם ובעלי חיים[4]. מאז הקמת החברה הפיקו ארד ופלג מעל עשרים סרטים תיעודיים ועלילתיים.
משנת 2013 משמש ארד כמורה לקולנוע במוסד החינוכי "שקמה" בקיבוץ יד מרדכי, ומשנת 2019 הוא לומד לתואר שני בתרבות הקולנוע באוניברסיטת חיפה. לצד זאת, ארד הוא מרצה, עורך תסריט ולֶקְטוֹר בקרנות התומכות ביצירות קולנוע.
חיים פרטיים[עריכת קוד מקור | עריכה]
ארד מתגורר בלהבים שבדרום ישראל,נשוי ליהודית (דיתי) הורביץ-ארד, ואב לארבעה. .
פילמוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]
שנת הפצה | שם הסרט | סוגה | בימוי | הערות | מקורות |
---|---|---|---|---|---|
2003 | הנוסע ה-74 | סרט תיעודי אוטוביוגרפי קצר | חגי ארד |
|
[5] |
2006 | גם וגם | סרט תיעודי אוטוביוגרפי | חגי ארד |
|
[6] |
2010 | אחד על אחד | סרט תיעודי אוטוביוגרפי | דורי ריבקין |
|
[7] |
2013 | חלום קוסטוריצה | סרט תיעודי סוריאליסטי | איל סיבי |
|
|
2014 | עלים אדומים | דרמה עלילתית | בזי גטה |
|
[1][8][9][10][11] |
2014 | החיים על פי אוהד | סרט תיעודי | ערי דניאל ארליך |
|
[12] |
2015 | ערומים | סרט עלילתי קצר | יורם זקס |
|
[13] |
2015 | בדרכו שלו | סרט תיעודי קצר | גולן רייז |
|
|
2015 | אינרציה | דרמה; מסתורין | עידן חגואל |
|
[14][15] |
2015 | החקירה | דרמה | ארז פרי |
|
[16] |
2016 | מחוץ לפריים | סרט תיעודי קצר | טל אביטן |
|
[17] |
2017 | בין העולמות | סרט עלילתי | מיה חטאב |
|
[18] |
2017 | אנתרקס | דוקו-דרמה; | שי שרף |
|
[19] |
2017 | המחברות של אליש | סרט תיעודי | גולן רייז |
|
[20] |
2018 | הסוסיתא של הרצל | סרט נעורים עלילתי | דויד קריינר |
|
[21] |
2018 | דֶער נִסְתֶּר | סרט תיעודי | נהר שבתאי |
|
[22] |
2019 | זונה כמוני | סרט תיעודי | יעל שחר
שרון יעיש |
|
[23] |
2019 | המוסד (סרט) | פרודיה | אלון גור אריה |
|
|
2019 | מלך החגיגת | הנפשה | אורי מרנץ |
|
[24][25] |
2020 | על כיסא הבמאי יושבת אישה | סרט תיעודי | סמדר זמיר |
|
[26] |
2022 | לוס אנג'לס דרום | מחזמר תיעודי | גולן רייז |
|
|
אין פרטים | הבוס | סרט תיעודי | ניר דרבסי |
|
|
אין פרטים | טיול אבות | סרט תיעודי | גולן רייז
שרון יעיש |
|
|
אין פרטים | בין שני הרים | סרט תיעודי | דורי ריבקין |
|
[27][28] |
אין פרטים | מתוך הנפש | סרט תיעודי | יונתן ניר |
|
|
אין פרטים | עיד | סרט עלילתי קצר | קאיד אבו לטיף
יוסף אבו מידעם |
|
[29] |
אין פרטים | עקרה | סרט עלילתי | מרדכי ורדי |
|
קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]
הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]
- ^ 1 2 עלים אדומים. IMDb. אוחזר ב-11 במרץ 2020
- ^ גל, איתי, גמגום: המאבק והטיפולים דרך עיניה של משפחה אחת, באתר ynet, 31 באוקטובר 2005
- ^ הקרן הפסיקה לפעול בסוף שנת 2012
- ^ About Daroma productions. Daroma Productions. Retrieved March 7, 2020
- ^ הנוסע ה-74. המכללה האקדמית ספיר. אוחזר ב-11 במרץ 2020
- ^ Yes דוקו - גם וגם. ישראמדיה. אוחזר ב-11 במרץ 2020
- ^ אחד על אחד. הקרן החדשה לקולנוע וטלוויזיה. אוחזר ב-11 במרץ 2020
- ^ Red Leaves. JFilmbox. Retrieved March 11, 2020
- ^ "Red Leaves" Starring Debebe Eshetu. Tadias magazine, May 18, 2015
- ^ Red Leaves, Daroma productions. Retrieved March 11, 2020
- ^ עלים אדומים (2014). קרן הקולנוע הישראלי. אוחזר ב-11 במרץ 2020
- ^ החיים על פי אוהד. הקרן החדשה לקולנוע וטלוויזיה. אוחזר ב-11 במרץ 2020
- ^ ערומים (2015) Naked. אידיבי. אוחזר ב-16 במרץ 2020
- ^ אינרציה. פרויקט במה. אוחזר ב-11 במרץ 2020
- ^ אנרציה. IMDb. אוחזר ב-11 במרץ 2020
- ^ בר-און, יעקב, מה הופך אדם רגיל לרוצח המונים? “החקירה" מנסה לגלות, מעריב, 2 ביולי 2017
- ^ מחוץ לפריים. האקדמיה הישראלית לקולנוע וטלוויזיה. אוחזר ב-11 במרץ 2020
- ^ בין העולמות – Between Worlds. סרט. אוחזר ב-11 במרץ 2020
- ^ שמיר, אורון. פרסי אופיר 2018: רשימת המועמדים הסופיים. סריטה, 20 ביוני 2018
- ^ המחברות של אליש. הקרן החדשה לקולנוע וטלוויזיה. אוחזר ב-11 במרץ 2020
- ^ הסוסיתא של הרצל – Herzls Susita. אתר "סרט". אוחזר ב-11 במרץ 2020
- ^ דער-נסתר. הפסטיבל הבינלאומי לקולנוע דוקומנטרי בתל אביב. אוחזר ב-11 במרץ 2020
- ^ כל הזוכים והזוכות, טקס פרסי הקולנוע הדוקומנטרי 2019. הפורום הדוקומנטרי הישראלי, נובמבר 2019
- ^ מלך החגיגת (2019). אידיבי. אוחזר ב-12 במרץ 2020
- ^ NEXT. הפסטיבל הבינלאומי לקולנוע דוקומנטרי בתל אביב, 22 במאי 2018
- ^ זמיר, סמדר. על כיסא הבמאי יושבת אישה. גרסת הבמאית, אוחזר ב-28 במרץ 2020
- ^ דורי ריבקין. המכללה האקדמית ספיר, 27 בפברואר 2015
- ^ הרשות השנייה לטלוויזיה ולרדיו – דוח 2011, עמ' 150. אוחזר ב-16 במרץ 2020
- ^ פרסי פרויקט MIX. הבמה. אוחזר ב-11 במרץ 2020