זמירה מברך

זמירה מברך

אין תמונה חופשית
לידה	1946 (בת 78 בערך) חיפה, פלשתינה (א"י)
ענף מדעי	חינוך
מקום לימודים	האוניברסיטה העברית בירושלים אוניברסיטת שיקגו אוניברסיטת בר-אילן בית הספר הריאלי העברי בחיפה
מנחה לדוקטורט	בנג'מין בלום
מוסדות	אוניברסיטת בר-אילן משרד החינוך הישראלי המכללה האקדמית לחינוך ע"ש דוד ילין
תלמידי דוקטורט	אייל קמינקא
פרסים והוקרה	פרס לנדאו פרס ישראל
בן או בת זוג	משה מברך

זמירה מְבָרֵך (נולדה ב-1946) היא פרופסור אמריטה בבית הספר לחינוך של אוניברסיטת בר-אילן, נשיאת המכללה האקדמית לחינוך ע"ש דוד ילין בשנים 2014–2018 ומדענית ראשית במשרד החינוך בשנים 1998–2001. כלת פרס ישראל לחינוך לשנת ה'תשפ"ג (2023).

ביוגרפיה

זמירה מברך נולדה ב-1946 בחיפה, בת לגניה-אילה ולרב נחום ניר. סיימה את לימודיה בבית הספר הריאלי ב-1963. שירתה בשירות לאומי כמורה חיילת בטבריה. בתום השירות הלאומי למדה מתמטיקה-פיזיקה וחינוך באוניברסיטה העברית בירושלים, ובשנת 1970 קיבלה תואר ראשון. במקביל ללימודיה אלה לימדה מתמטיקה בבית הספר התיכון "מעלה" בירושלים ולאחר מכן בבית הספר האזורי המקיף ע"ש צוק בבאר טוביה, ובהמשך בבית הספר התיכון הדתי ברחובות, שבו שימשה בשנים 1975–1977 סגנית המנהל. למדה לתואר השני בחינוך באוניברסיטת בר-אילן ולימדה במכללת תלפיות. בעבודת המוסמך, משנת 1979, בהנחיית פרופ' אליעזר שטרן, מצאה שמדדי יצירתיות מנבאים טוב יותר הצלחה בהוראה ממדדי אינטליגנציה.

קיבלה מקרן הנדיב מלגה ללימודים לתואר שלישי, אותם החלה ב-1977 באוניברסיטת שיקגו במסלול מדידות, הערכה וניתוחים סטטיסטיים בחינוך (MESA - Measurement, Evaluation, Statistics Analyses in Education), ובשנת 1980 קיבלה תואר דוקטור, על עבודה בהנחייתו של פרופ' בנג'מין בלום. בזמן לימודיה עבדה גם במחלקת המחקר של משרד החינוך בשיקגו, במחקר שכלל פיתוח מבחנים במתמטיקה, יישומם במערכת החינוך, ניתוח הממצאים ומתן משוב לבתי הספר על התקדמות התלמידים.

ב-1980 חזרה לישראל והצטרפה לסגל האקדמי של בית הספר לחינוך באוניברסיטת בר-אילן. ב-1982 הצטרפה לצוות החוקרים במכון לאינטגרציה באוניברסיטת בר-אילן. מחקריה משקפים את גישתה שניתן לצמצם פערים בין תלמידים באמצעות שיטות הוראה מתאימות. שיטות שפיתחה יושמו בבתי ספר בישראל.

ב-1990 הוזמנה למכון מקס פלאנק במינכן לחקור עם פרופ' וינרט ופרופ' אלסבט שטרן את התפתחותם של תהליכים מטה-קוגניטיביים, ובקבות זאת פיתחה שיטת הוראה הרותמת תהליכים מטה-קוגניטיביים לפיתוח חשיבה כמותית. עקרונות השיטה משולבים בהוראת מתמטיקה, מדעים וטכנולוגיה בישראל ומחוצה לה. בשנים 2006–2009 עמדה בראש קבוצת המחקר מטה-קוגניציה (Metacognition SIG) של הארגון האירופי לחקר הלימוד וההוראה EARLI: European Association for Research on Learning and Instruction.

מ-1997 עד 2001 כיהנה כמדענית הראשית של משרד החינוך, התרבות והספורט. הייתה אחראית על הקצאת תקציבי מחקר בנושאי חינוך ועל פיתוח מודלים לתקצוב ויישומם. יזמה הרחבה של השתתפות ישראל במחקרים בינלאומיים והעמקת המחקר החינוכי. שילבה במחקרים הבינלאומיים (TIMSS ואחר כך PISA) תלמידים מערבים. היא שילבה את רשת מעיין החינוך התורני במבחני המשוב הארצי. ייצגה את ישראל בוועדת המחקר החינוכי של ארגון OECD, ותרמה לגיבוש תוכניות מחקר של הארגון.

בשנת 1998 מונתה לפרופסור מן המניין. ב-2001 מונתה לראש בית הספר לחינוך באוניברסיטת בר-אילן, ב-2004 מונתה לסגנית הרקטור, ב-2006 מונתה לראש המכון לאינטגרציה, וב-2007 מונתה שוב לראש בית הספר לחינוך. היא פיתחה שש תוכניות לימודים חדשות לתואר ראשון ולתואר שני, ופתחה מסלולי לימוד לסטודנטים חרדים (גברים ונשים). בהיותה סגנית רקטור בנתה תוכנית לקבלת תלמידים מצטיינים מהפריפריה על סמך ציוני תעודת בגרות ללא ציון פסיכומטרי, עיצבה תוכניות לימודים חדשות ותוכניות התמחות בתואר השני, והרחיבה את הסדנאות לשיפור ההוראה (כולל הוראה מקוונת).

בשנים 2002–2007 הייתה החוקרת הראשית בישראל במחקרי PISA, שבהם השתתפו בכל מחזור מעל 200,000 תלמידים בני 15–16 שנים, מתוכם כ-4,500 תלמידים מישראל. בעקבות המחקר נערכה חשיבה מחודשת על תוכניות הלימודים בישראל.

ב-2010 מונתה לדקאנית הפקולטה למדעי החברה באוניברסיטת בר-אילן. יזמה פיתוח תוכניות לימודים חדשות חד-מחלקתיות, בין מחלקתיות, ובין-פקולטות.

הייתה חוקרת אורחת באוניברסיטאות רבות: אוניברסיטת אלברטה בקנדה, אוניברסיטת הרווארד בארצות הברית, אוניברסיטת קיימברידג' באנגליה, אוניברסיטת וירצבורג בגרמניה, מכון מקס פלאנק במינכן, National Institute of Education (NIE) בסינגפור.

מ-2006 ועד 2010 הייתה נציגת האוניברסיטאות בישראל בוועדות המועצה להשכלה גבוהה להערכת איכות. כמו כן הייתה חברה בוועדת המינויים הבכירים במכללות מטעם המל"ג. עם מינויה לדקאנית התפטרה מתפקידים אלה לשם מניעת ניגוד עניינים.

מ-2007 היא מכהנת כראש אקדמי של בתי הספר לפיתוח מקצועי של מורים שבמסגרת מכון מופ"ת. היא יועצת מדעית של המרכז לקידום גננות בתחומי מתמטיקה, מדעים וטכנולוגיה וחברה בהנהלת מרכז סימולציות חינוכיות באוניברסיטת בר-אילן.

ב־2014 יצא לאור בהוצאת ה-OECD ספרה (יחד עם פרופ' ברכה קרמרסקי) Critical Maths for Innovative Societies, שתורגם ליפנית ולספרדית.

לאחר פרישתה מאוניברסיטת בר-אילן כפרופסור אמריטה, מונתה ב-2014 לנשיאת המכללה האקדמית לחינוך ע"ש דוד ילין, וכיהנה בתפקיד זה עד 2018. הייתה חברת המועצה האקדמית של האקדמית חמדת.

פעילות חברתית

בשנת 2008 נמנתה עם חברי המועצה הציבורית של מפלגת הבית היהודי, שנועדה לקבוע את רשימת המפלגה לבחירות לכנסת השמונה עשרה.

מ-2013 חברה בוועד המנהל של החברה להגנת הטבע.

פרסים

• כלת פרס לנדאו למדעים ולמחקר לשנת 2004, על תרומתה לחקר החינוך.
• כלת פרס ישראל לחינוך לשנת ה'תשפ"ג (2023), על היותה "חוקרת פורצת דרך, מהמובילים בארץ ובעולם בתחום חקר תהליכים קוגניטיביים ומטא־קוגניטיביים וקידום החינוך המתמטי".

חיים אישיים

זמירה מברך נשואה מאז 1966 לפרופ' משה מברך, לשעבר דקאן הפקולטה למדעי החיים באוניברסיטת תל אביב, ולהם שלוש בנות.

עוסקת גם בציור בסגנון מופשט, ומציגה בתערוכות בישראל ובחו"ל.

קישורים חיצוניים

• זמירה מברך, באתר גוגל סקולר
• זמירה מברך, באתר ResearchGate
• פרופ' זמירה מברך, באתר המכללה האקדמית לחינוך ע"ש דוד ילין
• פרופ' זמירה מברך, באתר אוניברסיטת בר-אילן
• פרופ' זמירה מברך, באתר פרס ישראל
• מידע על זמירה מברך בקטלוג הספרייה הלאומית
• זמירה מברך באתר יוטיוב

ממאמריה:

• זמירה מברך, "למידה בחברותא בסיוע המחשב: ממצאי מחקר אמפירי", מגמות לב/2, יוני 1989. (המאמר זמין לצפייה במאגר JSTOR לאחר הרשמה)
• זמירה מברך, גלית ליברמן, "בשם השוויון, בשם המצוינות: האם קידום המצוינות פוגע בשוויון החינוך? השתמעויות לקביעת מדיניות חינוכית", מגמות מג/1, פברואר 2004. (המאמר זמין לצפייה במאגר JSTOR לאחר הרשמה)

• Zemira R. Mevarech, "A Deep Structure Model of Students' Statistical Misconceptions", Educational Studies in Mathematics, Vol. 14, No. 4, November 1983. (המאמר זמין לצפייה במאגר JSTOR לאחר הרשמה)
• Bracha Kramarski, Zemira R. Mevarech, "Enhancing Mathematical Reasoning in the Classroom: The Effects of Cooperative Learning and Metacognitive Training", American Educational Research Journal, Vol. 40, No. 1, Spring, 2003. (המאמר זמין לצפייה במאגר JSTOR לאחר הרשמה)