ז'וסטין טרייה

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
ז'וסטין טרייה
Justine Triet
לידה 17 ביולי 1978 (בת 45)
פקאן, צרפת עריכת הנתון בוויקינתונים
מדינה צרפת עריכת הנתון בוויקינתונים
תקופת הפעילות מ-2007
עיסוק במאית קולנוע, תסריטאית
מקום לימודים בית הספר הלאומי הגבוה לאמנויות היפות עריכת הנתון בוויקינתונים
יצירות בולטות אנטומיה של נפילה
בן זוג ארתור הררי (אנ')
מספר צאצאים 2
פרסים והוקרה
פרופיל ב-IMDb
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

ז'וסטין טרייה (בצרפתית: Justine Triet, יפא: ʒystin tʁije, נולדה ב־17 ביולי 1978[1]) היא במאית, תסריטאית ועורכת קולנוע צרפתייה.[2] ביימה וכתבה את "אנטומיה של נפילה", שזכה בפרס דקל הזהב בפסטיבל קאן, בפרס אוסקר לתסריט המקורי הטוב ביותר והיה מועמד לפרס אוסקר לסרט הטוב ביותר.

קריירה[עריכת קוד מקור | עריכה]

טרייה היא בוגרת בית הספר הלאומי הגבוה לאמנויות היפות שבפריז. עבודותיה המוקדמות היו בעיקר סרטים דוקומנטריים שעסקו בסוגיות של צדק חברתי: טרייה צילמה, ערכה וביימה את "Sur Place" (צר') ("On the Spot",‏ 2007) סרט תיעודי קצר שעסק במהומות חוק תעסוקת הצעירים בצרפת, ושאף לספק פרשנות בעלת יותר ניואנסים מאשר הסיקור הטלוויזיוני.[3] "L’Orde des mots ‏("Binding Words", ‏ 2007), שבו טרייה לקחה חלק כבמאית-שותפה ועורכת, התמודד עם שאלות הקשורות לזהות מינית.[4] טרייה ביימה, צילמה וערכה גם את "Solférino"‏ (2009), על הבחירות לנשיאות צרפת ב-2007.[5] Des ombres dans la maison ("Shadows in the House", ‏2010) מתמקד בנער בן מיעוטים בגיל 15, שאמו מתמודדת עם אלכוהוליזם.[6]

ב-2012, טרייה החלה לשנות את כיוונה מסרטים דוקומנטריים לסרטים בדיוניים. היא כתבה וביימה סרט קצר, "Two Ships", המספר אודות אמן צעיר ואהובותיו. הסרט זכה להצלחה בפסטיבלי הסרטים, בהם זכה ב-9 פרסים והיה מועמד ל-6 נוספים.[7] לאחר מכן עברה לביים סרטים עלילתיים באורך מלא.

ב-2013 עלה לאקרנים "Age of Panic" (אנ'), הסרט באורך-מלא הראשון של טרייה (כבמאית ותסריטאית). הסרט הוצג בפסטיבל קאן 2013, ודורג במקום העשירי ברשימת ה-Top 10 של מגזין הקולנוע Cahiers du Cinéma.[8][9] כמו כן, הסרט זכה בפרס חביב הקהל בפסטיבל הקולנוע הבין-לאומי בפריז.[10]

ב-2016, טרייה כתבה וביימה את "In Bed with Victoria" (אנ'), דרמה-קומית רומנטית על חיפושי האהבה של עורכת-דין בשנות השלושים של חייה.[11] הסרט היה מועמד לפרס סזאר לסרט הטוב ביותר ולתסריט המקורי הטוב ביותר.[12]

ב-2019, הדרמה הקומית Sibyl (אנ'), בבימויה של טרייה, היה מועמד לפרס דקל הזהב בפסטיבל קאן.[13]

ב-2023 הוקרן "אנטומיה של נפילה" שביימה טרייה וכתבה את התסריט (בשיתוף עם בן-זוגה ארתור הררי (אנ')), דרמה משפטית העוסקת במשפט רצח בו הנאשמת היא אשתו של הנרצח, ובהשפעת המצב על ילדם בן ה-11. הסרט הוצג בפסטיבל קאן 2023 וזכה בפרס דקל הזהב.[14] הסרט זכה בפרס אוסקר לתסריט המקורי הטוב ביותר והיה מועמד ב-4 קטגוריות נוספות: הסרט הטוב ביותר, הבימוי הטוב ביותר, השחקנית הטובה ביותר והעריכה הטובה ביותר.[15] כמו כן הסרט זכה בפרס גלובוס הזהב ללתסריט הטוב ביותר ולסרט הזר הטוב ביותר[16]; זכה בפרס BAFTA לתסריט המקורי הטוב ביותר והיה מועמד לסרט הטוב ביותר, הסרט הזר הטוב ביותר והבימוי הטוב ביותר.[17] אנטומיה של נפילה זכה ב-6 פרסי סזאר, כולל הסרט הטוב ביותר, התסריט המקורי הטוב ביותר והבימוי הטוב ביותר.[18] טרייה היא האישה השלישית שזוכה בפרס דקל הזהב[14] והאישה השמינית שמועמדת לפרס אוסקר לבימוי הטוב ביותר (והאישה הצרפתייה הראשונה)[19].

חיים אישיים[עריכת קוד מקור | עריכה]

טרייה במערכת יחסים עם ארתור הררי (אנ'), במאי, תסריטאי ושחקן צרפתי.[20] לזוג יש 2 ילדות.[21] טרייה והררי עבדו לראשונה בסרט Age of Panic (2013), שטרייה ביימה והררי שיחק בו בתפקיד ראשי.[22] מאז הזוג שיתף פעולה מספר פעמים, כולל בכתיבה המשותפת של התסריט זוכה הפרסים של אנטומיה של נפילה.

טרייה חברה בארגון Collectif 50/50 (צר'), הפועל לקידום שוויון מגדרי בתעשיית הקולנוע.[23][24]

דעות פוליטיות[עריכת קוד מקור | עריכה]

בנאום הזכייה בפרס דקל הזהב בפסטיבל קאן 2023, טרייה הכריזה על תמיכתה במחאות על רפורמת הפנסיה הצרפתית, והתנגדה לדיכוי המחאה בידי נשיא צרפת עמנואל מקרון. היא האשימה את "הממשלה הנאו-ליברלית" במסחור התרבות והחלשת הייחודיות התרבותית של צרפת.[25] טרייה הקדישה את הפרס לבמאים חדשים ולאלו אשר נתקלים בקשיים בתעשיית הקולנוע, וקראה ליצירת הזדמנויות נוספות ותמיכה גדולה יותר בכישרונות צעירים. נאומה של טרייה התקבל בביקורת בקרב מפלגתו של מקרון ופעילי ימין. שרת התרבות של צרפת, רימה עבדול מאלאק (אנ'), אמרה שהיא "הוכתה בתדהמה מהאמירות הלא הוגנות" של טרייה.[26] לעומת זאת, נאומה של טרייה זכה לתמיכה מפולטיקאים שמאליים ומה-SRF, גילדת הבמאים הצרפתית.[27][28] לפי וראייטי, מקורות המעורים בנעשה בצרפת טענו שטרייה "נענשה" על שהעבירה ביקורת על מקרון, בכך שוועדת האוסקר של צרפת בחרה ש"הקדירה" (אנ') תייצג את צרפת בקטגוריית הסרט הזר של האוסקר ה-96, במקום אנטומיה של נפילה.[29]

ב-2024 טרייה חתמה על עצומה שמתנגדת לרפורמות של חאבייר מיליי בבתי הספר לקולנוע בארגנטינה.[30]

פילמוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

סרטים

שנה שם תפקיד הערות
במאית תסריטאית
2012 Two Ships כן כן סרט קצר
2013 Age of Panic‏ (אנ') כן כן
2016 In Bed with Victoria‏ (אנ') כן כן
2019 Sibyl‏ (אנ') כן כן
2023 אנטומיה של נפילה כן כן

תיעודי

שנה שם תפקיד הערות
במאית מפיקה עורכת סינמטוגרפיה
2007 Sur place כן כן כן כן סרט קצר
2007 L'Ordre des mots לא לא כן לא
2009 Solférino כן כן כן כן
2010 Des ombres dans la maison כן לא כן כן

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא ז'וסטין טרייה בוויקישיתוף

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ "Justine Triet". La Semaine de la Critique of Festival de Cannes. ארכיון מ-3 ביוני 2023. נבדק ב-27 במאי 2023. {{cite web}}: (עזרה)
  2. ^ "Justine Triet". Unifrance. ארכיון מ-27 ביוני 2023. נבדק ב-27 ביוני 2023. {{cite web}}: (עזרה)
  3. ^ Triet, Justine. "2007/ "On the Spot". Letterboxd. Tiny. נבדק ב-19 במרץ 2024. {{cite web}}: (עזרה)
  4. ^ Arra, Cynthia; Arra, Mélissa; Triet, Justine. "Binding Words". Letterboxd. Tiny. נבדק ב-19 במרץ 2024. {{cite web}}: (עזרה)
  5. ^ Zadig. "Solférino". IMDb. Amazon. נבדק ב-19 במרץ 2024. {{cite web}}: (עזרה)
  6. ^ Triet, Justine. "Shadows in the House". Letterboxd. Tiny. נבדק ב-19 במרץ 2024. {{cite web}}: (עזרה)
  7. ^ Triet, Justine. "Two Ships Awards". IMDb. Amazon. נבדק ב-19 במרץ 2024. {{cite web}}: (עזרה)
  8. ^ ""La bataille de Solférino " de Justine Triet". Arte. אורכב מ-המקור ב-28 במרץ 2017. נבדק ב-7 באפריל 2016. {{cite web}}: (עזרה)
  9. ^ "'Stranger By the Lake' and 'Spring Breakers' Head Up Cahiers du Cinéma's Top 10 Films for 2013". IndieWire. 26 בנובמבר 2013. ארכיון מ-4 בספטמבר 2023. נבדק ב-4 בספטמבר 2023. {{cite web}}: (עזרה)
  10. ^ Triet, Justine. "Age of Panic Awards". IMDb. Amazon. נבדק ב-19 במרץ 2024. {{cite web}}: (עזרה)
  11. ^ In Bed With Victoria, iMDB (באנגלית)
  12. ^ Tartaglione, Nancy (24 בינואר 2017). "César Awards Nominations: Verhoeven's 'Elle', Ozon's 'Frantz' In The Lead". Deadline Hollywood. ארכיון מ-28 בינואר 2017. נבדק ב-28 ביוני 2023. {{cite web}}: (עזרה)
  13. ^ "Cannes festival 2019: full list of films". The Guardian. 6 במאי 2019. ארכיון מ-8 ביוני 2023. נבדק ב-27 במאי 2023. {{cite web}}: (עזרה)
  14. ^ 1 2 Debruge, Peter (27 במאי 2023). "Cannes Awards: 'Anatomy of a Fall' Takes Palme d'Or, 'The Zone of Interest' and 'The Pot au Feu' Among Winners". Variety. ארכיון מ-28 במאי 2023. נבדק ב-27 במאי 2023. {{cite web}}: (עזרה)
  15. ^ "96th Oscars: See the Full List of Winners". Academy of Motion Picture Arts and Sciences (באנגלית). 10 מרץ 2024. נבדק ב-2024-03-11. {{cite web}}: (עזרה)
  16. ^ "Winners & Nominees". Golden Globes (באנגלית אמריקאית). ארכיון מ-22 בינואר 2024. נבדק ב-2024-01-08. {{cite web}}: (עזרה)
  17. ^ "2024 EE BAFTA Film Awards: The Winners and Nominations". BAFTA (באנגלית). 2024-01-18. נבדק ב-2024-02-18.
  18. ^ "César 2024 : le palmarès complet de la 49e cérémonie". Vogue France (בצרפתית). 2024-02-24. נבדק ב-2024-02-24.
  19. ^ Schwartz, Missy (23 בינואר 2024). "Justine Triet Is 8th Woman Nominated for Best Director Oscar". TheWrap. {{cite web}}: (עזרה)
  20. ^ "Travailler ensemble quand on est en couple : les réalisateurs Justine Triet et Arthur Harari témoignent". France Info (בצרפתית). 24 במאי 2023. ארכיון מ-10 ביוני 2023. נבדק ב-27 במאי 2023. {{cite web}}: (עזרה)
  21. ^ Rivet, Solenne (27 במאי 2023). "Cannes 2023 : Justine Triet, lauréate de la Palme d'or, tout ce qu'il faut savoir sur la réalisatrice". Gala.fr (בצרפתית). ארכיון מ-23 באוגוסט 2023. נבדק ב-27 במאי 2023. {{cite web}}: (עזרה)
  22. ^ Campbell, Nakeisha. "All the Details on 'Anatomy of a Fall' Director Justine Triet's Partner, Arthur Harari". PureWow. Gallery Media Group. נבדק ב-19 במרץ 2024. {{cite web}}: (עזרה)
  23. ^ "Les signataires - Collectif 50/50". collectif5050.com (בצרפתית). אורכב מ-המקור ב-29 במאי 2023. נבדק ב-1 ביוני 2023. {{cite web}}: (עזרה)
  24. ^ Horst, Carole (24 בספטמבר 2019). "Female Filmmakers Lead French Industry Revolution". Variety. ארכיון מ-28 בנובמבר 2023. נבדק ב-10 בספטמבר 2023. {{cite web}}: (עזרה)
  25. ^ Kennedy, Niamh (2023-05-28). "French film director attacks Macron during Palme d'Or acceptance speech". CNN. ארכיון מ-21 באוגוסט 2023. נבדק ב-2023-08-21. {{cite web}}: (עזרה)
  26. ^ Vulser, Nicole (30 במאי 2023). "French Palme d'Or winner provokes controversy with speech criticizing state for 'commercializing culture'". Le Monde. ארכיון מ-22 באוגוסט 2023. נבדק ב-22 באוגוסט 2023. {{cite web}}: (עזרה)
  27. ^ Goodfellow, Melanie (30 במאי 2023). "Escalating Row Over Cannes Palme d'Or Winner Justine Triet's Politicized Victory Speech Spills Into French Parliament". Deadline Hollywood. ארכיון מ-22 באוגוסט 2023. נבדק ב-22 באוגוסט 2023. {{cite web}}: (עזרה)
  28. ^ Keslassy, Elsa (28 במאי 2023). "Palme d'Or Winning 'Anatomy of a Fall' Director Justine Triet Sparks Uproar in France with Fiery Political Speech". Variety. ארכיון מ-22 באוגוסט 2023. נבדק ב-22 באוגוסט 2023. {{cite web}}: (עזרה)
  29. ^ Keslassy, Elsa; Davis, Clayton (21 בספטמבר 2023). "France Selects 'The Taste of Things' for Oscars' International Feature Film Race". Variety. ארכיון מ-23 בספטמבר 2023. נבדק ב-26 בספטמבר 2023. {{cite web}}: (עזרה)
  30. ^ "Argentina Industry Crisis: Local Biz Fearful Ahead Of "Devastating" Reforms; Almodóvar, Iñárritu, Justine Triet & More Sign Letter Condemning Far Right Leader's Plan To Scrap State Film Funding". Deadline.
אוחזר מתוך "https://he.wikipedia.org/w/index.php?title=ז%27וסטין_טרייה&oldid=38741866"