לדלג לתוכן

הם (עיר מקראית)

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית

הָם הייתה עיר מקראית בהרי הגלעד בעבר הירדן.

העיר נזכרת פעם יחידה בתנ"ך, כאחת מערי הרפאים בסיפור מסעו של כדרלעומר מלך עילם לארץ כנען: ”וּבְאַרְבַּע עֶשְׂרֵה שָׁנָה בָּא כְדָרְלָעֹמֶר וְהַמְּלָכִים אֲשֶׁר אִתּוֹ, וַיַּכּוּ אֶת רְפָאִים בְּעַשְׁתְּרֹת קַרְנַיִם, וְאֶת הַזּוּזִים בְּהָם, וְאֵת הָאֵימִים בְּשָׁוֵה קִרְיָתָיִם”.[1]

אתר ח'רבת האם שבהרי הגלעד הצפוניים, כחמישה וחצי ק"מ דרומית מערבית לעיר אירביד, שבו אותרו שרידי ביצורים מתקופת הברונזה הוא מיקומה המשוער של הם המקראית.[2]

יש חוקרים הסבורים כי העיר נזכרת כבר במקורות מצריים קדומים, כגון כתבי המארות מן המאה ה-19 לפני הספירה, אך אחרים מטילים בכך ספק.[3]

עיר ששמה הום נזכרת ברשימת ערי ארץ ישראל של תחותמס השלישי אבל מסתבר שמקומה של זו בסביבות יקנעם .[2]

במגילה החיצונית לבראשית (דף כא, שו' 29) המקבילה ל"הזוזים בהם" היא "זומזמיא די בעמן" (הזמזומים אשר בעמון).[4]


הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ ספר בראשית, פרק י"ד, פסוק ה'.
  2. ^ 1 2 אנציקלופדיה מקראית - אוצר הידיעות של המקרא ותקופתו, הוצאת מוסד ביאליק, כרך ב', עמ' 850.
  3. ^ יואל אליצור, שמות מקומות קדומים בארץ ישראל, השתמרותם וגלגוליהם, הוצאת יד יצחק בן-צבי והאקדמיה ללשון העברית, עמ' 348.
  4. ^ יעקב חיים טיגאי, מקרא לישראל: פירוש מדעי למקרא - מקרא לישראל : דברים - כרך ראשון א, א – טז, יז, רעננה: האוניברסיטה העברית בירושלים עם עובד י"ל מאגנס, 2016, עמ' 147