בינגו

בינגו הוא משחק מזל המשוחק בקבוצה, שלרוב כוללת עשרות או מאות אנשים. לכל שחקן יש כרטיס המחולק למשבצות שבכל אחת מהן ערך - לרוב מספר. הכרוז מקריא ערכים שהוא מגריל וכל שחקן ששומע ערך שמופיע על הכרטיס שלו מסמן את הערך הזה. השחקן הראשון שבכרטיס שלו מסומנת שורה רצופה של ערכים, מכריז "בינגו" והכרוז בודק את כרטיסו כדי לוודא שהוא לא טעה. אם אין טעות, אותו שחקן מנצח.

רוב כרטיסי הבינגו עשויים מקרטון או נייר חד פעמי ומכילים 25 ריבועים המסודרים בחמש עמודות אנכיות וחמש שורות אופקיות. לרוב משחקים עם 75 מספרים כשהאותיות B, I, N, G, O מופיעות מעל כל טור. פעמים רבות מסמנים את הריבוע המרכזי כ"חינם", משמעות הדבר שהוא מייצר שורה בעזרת סימון של 4 מספרים בלבד.

היסטורית המשחק[עריכת קוד מקור | עריכה]

המילה בינגו, בהתייחסה ללוטו קיימת כבר משנת 1776. אולם ייתכן ומקור המשחק באיטלקי במשחק "Il Giuoco del Lotto d'Italia" משנת 1530. עד המאה ה-18 המשחק האיטלקי התפשט לצרפת וחדר לתחום עולם המבוגרים ולמשחקי קלפים ואסימונים. וכן, נוספה לו קריאת המספרים. במאה ה-19, נעשה שימוש נרחב בבינגו בגרמניה למטרות חינוכיות, והוא שימש ככלי ללימוד שמות בעלי חיים ושינון מספרי לוח הכפל.

על פי גרסה מוכרת, מקור השם "בינגו" הוא בשיבוש קריאת הנצחון 'בינו', על שם גרגר השעועית שהיה 'סוגר' חמישיה, שכן על פי אותה גרסה, ממציא המשחק היה ממציא משחקים בשם אדווין לווה, אמריקני שנולד לרב אורתודוכסי בפולין, אשר ב-1929, כשהיה בן 19, ראה חבורת אנשים משחקת את המשחק על גבי כרטיסיות קרטון תוצרת בית, והחליט לייצר גרסה תעשייתית ומעוצבת של המשחק.^[1]