אנטוניו סאסטרה
סאסטרה במדי אינדפנדיינטה | ||||
מידע אישי | ||||
---|---|---|---|---|
לידה |
27 באפריל 1911 לומאס דה זאמורה, בואנוס איירס, ארגנטינה | |||
פטירה |
23 בנובמבר 1987 (בגיל 76) בואנוס איירס, ארגנטינה | |||
עמדה | קשר | |||
מועדוני נוער | ||||
| ||||
מועדונים מקצועיים כשחקן* | ||||
| ||||
| ||||
נבחרת לאומית כשחקן | ||||
| ||||
* הנתונים מתייחסים למשחקי הליגה בלבד | ||||
אנטוניו סאסטרה (בספרדית: Antonio Sastre; 27 באפריל 1911 – 23 בנובמבר 1987) היה כדורגלן ארגנטינאי, ששיחק בעמדת הקשר. הוא אחד מ-24 השחקנים שנכללו בהיכל התהילה של הכדורגל הארגנטינאי. סאסטרה היה קשר שיכל לשחק היטב כמעט בכל עמדה על המגרש.
ביוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]
סאסטרה החל את צעדיו הראשונים בכדורגל בשכונת לה מוסקה מהעיר אבז'אנדה. אחיו, אוסקר סאסטרה, שהיה צעיר ממנו בתשע שנים, היה גם כן כדורגלן. כנער שיחק אנטוניו סאסטרה במועדון פרוגרסיסטה והוא נחשב לאחד משחקניו המוכרים בהיסטוריה.
סאסטרה ידוע כאחד משחקני הפליימייקר הראשונים שלפני פרוץ מלחמת העולם השנייה, וכאחד הטובים מביניהם.[דרוש מקור] הוא החל את קריירת הכדורגל שלו ב-1931 במועדון הארגנטינאי אינדפנדיינטה. עם בואם של החלוצים ויסנטה דה לה מאטה וארסניו אריקו הם הפכו לקבוצה עוצמתית איתה סאסטרה זכה פעמיים באליפות ארגנטינה בשנים 1938 ו-1939. בנוסף לכך, היה שותף להצלחה מחוץ למולדת כשזכו פעמיים באותן השנים גם בגביע אלדאו, טורניר שהפגיש בין שתי הנציגות הבכירות מארגנטינה ואורוגוואי.
במהלך 12 העונות של סאסטרה באינדפנדיינטה ערך 340 הופעות וכבש 112 שערים. הוא הצטרף ב-1942 לסאו פאולו הברזילאית, וזכה עמה ב-3 תוארי אליפות פאוליסטה בשנים 1943, 1945 ו-1946. הוא שיתף שם פעולה עם, לאונידאס דה סילבה, ה"יהלום השחור", שהצטיין במונדיאל 1938.
סאסטרה חזר לארגנטינה ב-1947, עזר לחימנסיה לה פלאטה לזכות באותה שנה בליגת הארגנטינאית השלישית ולהעפיל לליגה הבכירה.
במדי נבחרת ארגנטינה לא זכה סאסטרה לשחק בגביע העולם מאחר שלא היה בסגל למונדיאל 1934 והטורניר נדחה בשנות הארבעים עקב מאורעות מלחמת העולם השנייה. הוא זכה עמה בקופה אמריקה 1937 בו זכתה הנבחרת לראשונה מזה שמונה שנים, ופעם נוספת ב-1941 בו גם כבש בניצחון 0–1 על אורוגוואי. סאסטרה ערך בסך הכל 34 הופעות וכבש 6 שערים.
לאחר הפרישה[עריכת קוד מקור | עריכה]
בשנת 1980 קיבל סאסטרה את פרס קונקס כאחד מחמשת השחקנים הארגנטינאים הטובים בהיסטוריה (האחרים היו א. פדרנרה, די סטפנו, מראדונה ומורנו).[דרוש מקור] מאמן נבחרת ארגנטינה שהוביל אותה לזכייה במונדיאל 1978, ססאר לואיס מנוטי, אמר עליו: "אנטוניו סאסטרה היה השחקן הטוב ביותר שראיתי בחיי. הוא היה מסוגל לפעול בכל עמדות הקבוצה".[דרוש מקור] סאסטרה נפטר ב-23 בנובמבר 1987 בבואנוס איירס לאחר שבץ מוחי.
תארים[עריכת קוד מקור | עריכה]
- אליפות ארגנטינה (2): 1938, 1939
- גביע איבארגורן (2): 1938, 1939
- גביע אדריאן אסקובר: 1939
- גביע אלדאו (2): 1938, 1939
- אליפות סאו פאולו (3): 1943, 1945, 1946
- קופה אמריקה (2): 1937, 1941
קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]
- אנטוניו סאסטרה, באתר Transfermarkt
- אנטוניו סאסטרה, באתר WorldFootball.net
- אנטוניו סאסטרה, באתר National Football Teams
- אנטוניו סאסטרה, באתר FootballDatabase.eu