אליאנץ ארנה

אליאנץ ארנה
כינוי	Schlauchboot (סירה מתנפחת); היכל הכדורגל של מינכן
שמות קודמים	אצטדיון גביע העולם בכדורגל של פיפ"א, מינכן (בזמן מונדיאל 2006)
כתובת	Werner-Heisenberg-Allee 25
מיקום	מינכן, גרמניה
קואורדינטות	48°13′08″N 11°37′29″E / 48.218775°N 11.624752777778°E
אבן יסוד	21 באוקטובר 2002
תקופת הפעילות	30 במאי 2005 – הווה (19 שנים)
עלות הבנייה	340 מיליון אירו
בעלים	באיירן מינכן
משטח	דשא
אדריכל	הרצוג ודה מרון; ArupSport
קבוצות	באיירן מינכן
מושבים	75,000 (כולל מקומות עמידה); 70,000 (ישיבה בלבד)
ממדי משטח	69 × 105 מטר
	www.allianz-arena.de/en/
	מפת מיקום; מפה מפורטת; (למפת מינכן רגילה) אליאנץ ארנה

ערך זה עוסק באצטדיון כדורגל במינכן. אם התכוונתם לאצטדיון כדורגל בטורינו, ראו אצטדיון אליאנץ.

אליאנץ ארנה (בגרמנית: Allianz Arena) הוא אצטדיון כדורגל הנמצא בצפון מינכן, המשמש כמגרש הביתי של באיירן מינכן, ובעבר גם של מינכן 1860. לפני שנבנה, שיחקו הקבוצות באצטדיון האולימפי. האליאנץ ארנה מכונה "Schlauchboot" – "סירה מתנפחת", בשל צורתו.

עבודות הבנייה של האצטדיון החלו ב-21 באוקטובר 2002 לקראת גביע העולם בכדורגל, שנערך בגרמניה בשנת 2006. האצטדיון נבחר לארח את משחק הפתיחה של הטורניר בין נבחרות גרמניה וקוסטה ריקה.

חברת הביטוח "אליאנץ" רכשה את הזכות לשמו של האצטדיון למשך 30 שנה, אך בשל הפרסומת המסחרית, שונה שמו במשך המונדיאל ל"אצטדיון גביע העולם במינכן". בזמן משחקי ליגת האלופות יהיה שמו "היכל הכדורגל של מינכן".

תיאור האצטדיון[עריכת קוד מקור | עריכה]

הקיבולת הכללית של האצטדיון היא 71,137 איש (כולל מקומות עמידה). היציעים התחתונים יכולים להכיל 20,000 איש, היציע האמצעי מכיל כ-24,000 מקומות, והיציע העליון עוד כ-22,000. 10,400 ממקומות הישיבה בפינות היציע התחתון יכולים להפוך, בעת הצורך, למקומות עמידה, אשר יכיל 3,120 צופים נוספים. כמו כן, האצטדיון מכיל 2,200 מקומות לאנשי עסקים, 400 לתקשורת, 106 תאים ביציע הכבוד, המכילים עד 1,374 מקומות, וכן מקומות עגינה ל-165 כיסאות גלגלים. המגרש מסוגל לקלוט 71,137 צופים בעת משחקי הליגה הגרמנית, ו-67,812 צופים במשחקים בינלאומיים.

במתחם האצטדיון מצויים גם 3 מעוני יום, שתי חנויות אוהדים וחנות הדגל של באיירן מינכן. גם מסעדות ודוכני מזון מהיר ממוקמים במתחם. כמו כן, ישנם 4 חדרי הלבשה (אחד לכל קבוצת בית, ולכל אחת מיריבותיהן), 4 חדרי מאמנים ושני חדרי הלבשה לשופטים. שני מגרשים משמשים לחימום השחקנים. במתחם מצויים גם 550 חדרי שירותים ו-190 מסכי טלוויזיה. המבקרים יכולים להחנות את רכבם במבנה החנייה הגדול באירופה, אשר בנוי ב-4 קומות, ובו 9,800 מקומות. 350 מקומות חנייה נבנו לאוטובוסים, ו-130 מקומות נבנו לשימוש הנכים.

בניית האצטדיון[עריכת קוד מקור | עריכה]

בעת בניית האצטדיון נעשה שימוש ב-120,000 מטר מעוקב בטון ו-22,000 טון פלדה. לבניית החנייה נדרשו 85,000 מטר מעוקב בטון ו-14,000 טון פלדה.

לבניית הגג נדרשו 2784 יריעות ETFE (פולימר אשר תוכנן לעמוד במגוון טמפרטורות) בעובי של 0.2 מילימטר. כל אחת מהיריעות יכולה להיות מוארת בכחול, אדום או לבן, לפי צבעי הקבוצות המשחקות. האצטדיון מואר בלבן בעת משחקי הנבחרת הגרמנית. על פי הוראות המשטרה הגרמנית, צבעי היריעות יכולים להתחלף בתדירות של 2 דקות ומעלה, כדי לא להסיח את דעתם של הנהגים.

היסטוריה[עריכת קוד מקור | עריכה]

ב-21 באוקטובר 2001, נערכה הצבעה בקשר לבניית האצטדיון. ברוב קולות הוחלט לבנות בעיר אצטדיון חדש, במקום לבנות מחדש את האצטדיון האולימפי. צמד הארכיטקטים השווייצרים, שתכננו גם את האצטדיון הלאומי בבייג'ינג לקראת אולימפיאדת בייג'ינג 2008, החלו לתכנן את המבנה בסתיו 2002. בניית האצטדיון הסתיימה בסוף אפריל 2005 כפי שתוכנן מראש. תחנות הרכבת התחתית במינכן הורחבו, ומחלפים חדשים נבנו, כדי לאפשר גישה נוחה לעשרות אלפי הצופים במגרש.

ב-30 במאי 2005 נערך המשחק הראשון באצטדיון – מינכן 1860 מול נירנברג. פטריק מילכראום ממינכן 1860 היה כובש השער הראשון באצטדיון החדש. ביום לאחר מכן באיירן מינכן שיחקה נגד נבחרת גרמניה. הכרטיסים לשני המשחקים נמכרו עוד לפני השלמת בניית האצטדיון. ב-2 ביוני, עקב הביקוש הגבוה, נערך גם משחק בין שתי קבוצות הבית - מינכן 1860 ובאיירן מינכן. באיירן מינכן מכרה את כל הכרטיסים לעשרת המשחקים הראשונים באצטדיון.

ב-19 במאי 2012 אירח האצטדיון את משחק הגמר של ליגת האלופות בו גברה צ'לסי על באיירן מינכן לאחר דו-קרב בעיטות עונשין. הייתה זו הפעם הראשונה בה קבוצה שיחקה בגמר ליגת האלופות במגרשה הביתי.

בשנת 2017 מינכן 1860 החליטה לעזוב את האצטדיון, והוא הפך למגרשה הביתי של באיירן מינכן בלבד.

טורנירים בינלאומיים[עריכת קוד מקור | עריכה]

מונדיאל 2006[עריכת קוד מקור | עריכה]

תאריך	שעה (CET)	נבחרת 1	תוצאה	נבחרת 2	שלב	צופים
9 ביוני 2006	18:00	גרמניה	4–2	קוסטה ריקה	בית א' (משחק הפתיחה)	66,000
14 ביוני 2006	18:00	תוניסיה	2–2	ערב הסעודית	בית ח'	66,000
18 ביוני 2006	18:00	ברזיל	2–0	אוסטרליה	בית ו'	66,000
21 ביוני 2006	21:00	חוף השנהב	3–2	סרביה ומונטנגרו	בית ג'	66,000
24 ביוני 2006	17:00	גרמניה	2–0	שבדיה	שמינית גמר	66,000
5 ביולי 2006	21:00	פורטוגל	0–1	צרפת	חצי גמר	66,000

יורו 2020[עריכת קוד מקור | עריכה]

תאריך	שעה (CET)	נבחרת 1	תוצאה	נבחרת 2	שלב	צופים
15 ביוני 2021	21:00	צרפת	1–0	גרמניה	בית ו'	12,000
19 ביוני 2021	18:00	פורטוגל	2–4	גרמניה		12,926
23 ביוני 2021	21:00	גרמניה	2–2	הונגריה		12,413
2 ביולי 2021	21:00	בלגיה	1–2	איטליה	רבע גמר	12,984

יורו 2024[עריכת קוד מקור | עריכה]

תאריך	שעה (CET)	נבחרת 1	תוצאה	נבחרת 2	שלב
14 ביוני 2024	21:00	גרמניה	–	סקוטלנד	בית א' (משחק הפתיחה)
17 ביוני 2024	15:00	רומניה	–	אוקראינה	בית ה'
20 ביוני 2024	15:00	סלובניה	–	סרביה	בית ג'
25 ביוני 2024	21:00	דנמרק	–	סרביה	בית ג'
2 ביולי 2024	18:00	מנצחת בית ה'	–	מקום שלישי בבית א'/ב'/ג'/ד'	שמינית גמר
7 ביולי 2024	21:00	מנצחת משחק 45	–	מנצחת משחק 46	חצי גמר