אהוד פראוור
 | |||||||
| אהוד פראוור (2023) | |||||||
| מדינה |
 ישראל | ||||||
|---|---|---|---|---|---|---|---|
| |||||||
|
| |||||||
אהוד (אודי) פראוור (נולד ב-1951) הוא איש חינוך ישראלי, כיהן בתפקידים בכירים במגזר הציבורי, ובהם סגן קצין חינוך ראשי, מנהל הגימנסיה העברית רחביה, ראש האגף לתכנון מדיניות במשרד ראש הממשלה, ממלא מקום נציב שירות המדינה.
ביוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]
פראוור הוא בנם היחיד של הדסה לבית אייגס וההיסטוריון יהושע פראוור. גדל בשכונת טלביה בירושלים ולמד בגימנסיה רחביה.
בנעוריו היה פעיל בשבט מצדה של תנועת הצופים. התגייס לצבא ושירת שירות סדיר ושירות קבע בחיל החינוך. את שירותו הצבאי סיים בדרגת אלוף-משנה, ובמהלכו כיהן כסגן קצין חינוך ראשי, כראש ענף תורת חינוך והסברה, כעורך העיתון הצבאי "במחנה" וכמפקד מרכז החינוך של צה"ל בירושלים (המדרשה הצבאית לחינוך).
לפראוור תואר ראשון בחינוך ובהיסטוריה של עם ישראל ותואר שני בחינוך, שניהם מהאוניברסיטה העברית בירושלים. את עבודת ה-MA בחינוך כתב בהנחייתו של עמנואל אטקס, והיא עסקה בהיסטוריה של הטיולים לידיעת הארץ בארץ ישראל.[1]
בשנים 1992–2003, לאחר פרישתו לגמלאות משירות קבע, כיהן כמנהל הגימנסיה העברית רחביה בירושלים, והיה למנהלה השמיני.
בשנים 2004–2006 שימש כסגן ראש המועצה לביטחון לאומי לנושא חברה ותשתיות. בשנת 2006 הפכה היחידה שתחת ניהולו לאגף במשרד ראש הממשלה, ופראוור מונה לתפקיד ראש האגף לתכנון מדיניות. לימים האגף שינה שמו ופראוור מונה לסמנכ”ל ממשל וחברה במשרד ראש הממשלה.[2] במסגרת 12 שנות עבודתו במשרד ראש הממשלה עסק בהטמעת מתודולוגיות של שיתוף ציבור, פיתח את מנגנוני המדידה של הפעילות הממשלתית, ריכז את עבודת הממשלה עם ערבים אזרחי ישראל ועם האוכלוסייה הבדואית, ריכז את עבודת הממשלה עם יוצאי אתיופיה, עסק בהבניית ממשק היחסים בין הממשלה למגזר השלישי וניהל היבטי משילות בתהליך הצטרפות ישראל לארגון ה-OECD.[3]
ביוני 2017 מונה לממלא מקום נציב שירות המדינה,[4] כהונה שהוארכה מספר פעמים עד מינוי דניאל הרשקוביץ לנציב בספטמבר 2018.
בשנת 2019, לאחר פרישתו משירות המדינה, שימש כיו"ר מועצת מרכז זלמן שזר וכעמית בכיר בארגון מעוז.
מאז 2021 משמש ראש צוות חברה ואוכלוסיות במכון ירושלים למחקרי מדיניות.[3]
מתווה פראוור[עריכת קוד מקור | עריכה]
פראוור עמד בראש צוות שמונה ליישם את מסקנות ועדה בראשות השופט בדימוס אליעזר גולדברג, שבדקה את סוגיית הפזורה הבדואית בנגב. בדו"ח גולדברג שהוגש ב-2008, תוארה הבעיה במרכזה עשרות יישובי בדואים לא מוכרים, בהם מתגוררים קרוב ל-100 אלף אזרחים. דו"ח גולדברג המליץ למסד כמה וכמה ישובים לא מוכרים, על מנת לשים קץ לתופעת ההתפשטות הלא-חוקית בנגב, שהשלכותיה החברתיות, בטחוניות וכלכליות עלולות להיות מרחיקות לכת. הדו"ח הצביע על הבעייה המשפטית המאפשרת לצאצאי בעלי קרקעות בדואים לא להסכים למתווה כזה או אחר, ולשבש את הסדרת הנושא.
בינואר 2009 אומצו המלצות דו"ח גולדברג על יסוד החלטת ממשלה מספר 4411. הממשלה הטילה מאוחר יותר על פראוור להקים צוות ליישום ההחלטה. ב-31 במאי 2011 הוגשו לממשלה "המלצות צוות היישום לדו"ח גולדברג להסדרת התיישבות הבדואים בנגב", המוכרות גם בכינוי 'מתווה' או 'דו"ח פראוור'. המתווה אושר בישיבת ממשלה ב-11 בספטמבר 2011.
לאור התנגדות נרחבת שהתבססה על מגוון טיעונים שונים ומנוגדים, החליטה ממשלת ישראל בדצמבר 2013 בראשות בנימין נתניהו לקבל את המלצת בני בגין ולעצור את קידום חוק פראוור. סוגיית הפזורה הבדואית נותרה עקרונית כפי שהיא, ומעשית חמורה ובעייתית פי כמה.
כתיבה[עריכת קוד מקור | עריכה]
- אהוד פראוור, למה בגין לא דפק על השולחן - ומה לומדים מזה על הנעת שינויים במערכות ממשלתיות, אוניברסיטת תל אביב, יולי 2020.
קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]
- עוז רוזנברג, צפריר רינת, הממשלה אישרה את התוכנית לפנות מבתיהם עשרות אלפי בדואים בנגב, באתר הארץ, 11 בספטמבר 2011
מירב ארלוזורוב, זהו האיש המשפיע ביותר לטובה בממשלה - שלא שמעתם עליו מעולם, באתר TheMarker, 29 ביוני 2017
אהוד פראוור, דף שער בספרייה הלאומית
הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]
- ^ אהוד פראוור, דרכו של הטיול לידיעת הארץ תרמ"ח-תרע"ח: ראשיתו של הטיול החינוכי בארץ ישראל על רקע התפישות החינוכיות של בתי הספר הראשונים, האוניברסיטה העברית בירושלים, 1992
- ^ האגף לתכנון מדיניות > אנשי האגף, באתר משרד רה״מ, אוחזר: 22.02.2009
- ^ 1 2 אהוד (אודי) פראוור, צוות המכון, באתר מכון ירושלים למחקרי מדיניות
- ^ נתניהו מינה את אודי פראוור למ"מ נציב שירות המדינה, באתר כלכליסט, 4 ביוני 2017
| נציבי שירות המדינה | ||
|---|---|---|
|
| מנהלי הגימנסיה העברית רחביה | |
|---|---|
|
