מונק (סדרת טלוויזיה)
 | |
| עטיפת ה-DVD של פרק הבכורה | |
| סוגה | דרמה קומית-משטרתית |
|---|---|
| יוצרים |
אנדי ברייקמן  |
| שחקנים |
טוני שלהוב טד לוין ג'ייסון גריי-סטנפורד טריילור האוורד (עונות 3–8) סטנלי קאמל (עונות 1–6) |
| ארץ מקור |
ארצות הברית |
| שפות |
אנגלית |
| מספר עונות |
8 |
| מספר פרקים |
124 |
| הפקה | |
| מפיק |
טוני שלהוב |
| הפצה |
NBCUniversal הפקות, אמזון פריים וידאו |
| מוזיקה |
ג'ף ביל |
| אורך פרק | 45 דקות |
| שידור | |
| רשת שידור | USA |
| רשת שידור בישראל |
ערוץ 3 ערוץ 10 הולמרק סטאר וורלד |
| תקופת שידור מקורית | 12 ביולי 2002 – 4 בדצמבר 2009 |
| קישורים חיצוניים | |
| אתר רשמי | |
| דף התוכנית ב-IMDb | |
  | |
מונק (באנגלית: Monk) הייתה סדרת טלוויזיה מסוגת דרמה קומית-משטרתית, זוכת פרס אמי, אודות הבלש הפרטי אדריאן מונק (השחקן טוני שלהוב), הסובל מהפרעה טורדנית-כפייתית (OCD) ומפוביות רבות. הסדרה עלתה לשידור בארצות הברית ב-12 ביולי 2002 ברשת הכבלים האמריקאית USA, ופרק הסיום שלה שודר ב-4 בדצמבר 2009. יוצר הסדרה הוא אנדי ברקמן.
ב-8 בדצמבר 2023 יצר סרט של פיקוק עם שלהוב בתפקיד הראשי ורוב הקאסט המקורי בשם: "התיק האחרון של מר מונק: הסרט".
עלילה[עריכת קוד מקור | עריכה]
אדריאן מונק, גבר בשנות הארבעים לחייו, היה בלש מבריק במחלק הרצח של משטרת סן פרנסיסקו, עד שאשתו טרודי נרצחה בפיצוץ מכונית מסתורי ב-1998. מותה של אשתו גרם למונק להתמוטטות עצבים. הוא התפטר מהמשטרה, הסתגר בביתו וסירב לצאת במשך 3 וחצי שנים. בעזרתה של האחות המטפלת שרונה פלמינג הוא הצליח סוף סוף לצאת מביתו, והחל לשמש כיועץ חיצוני למשטרה במקרי רצח מסובכים. פקד לילנד סטוטלמייר ופקח רנדי דישר נעזרים במונק בכל פעם שהם נתקלים בקשיים או במבוי סתום בחקירות שלהם. תשומת לבו האובססיבית של מונק לפרטים מאפשרת לו להבחין בכל חוסר התאמה קטן, לזהות דפוסי פעולה וליצור הקשרים שאחרים מתקשים למצוא. במקביל לחקירות השוטפות, מונק ממשיך כל הזמן לחפש מידע הקשור למותה של אשתו - המקרה היחיד שהוא לא הצליח לפתור.
בעונה השלישית, שרונה מחליטה להינשא מחדש לבעלה לשעבר, ועוברת לגור בניו ג'רזי. החל מהפרק ה-10 בעונה השלישית מחליפה אותה בתפקיד העוזרת של מונק נטלי טיגר, ברמנית לשעבר ואם חד-הורית לילדה בת 11.
בפרק הראשון של העונה השביעית מתבשרים הצופים על מותו מהתקף לב של הפסיכיאטר הקבוע של מונק, ד"ר צ'ארלס קרוגר. מונק מקבל את הבשורה בצורה קשה ומתחיל בחיפושים אחר פסיכיאטר חדש. לאחר מספר ניסיונות כושלים הוא מוצא לבסוף את ד"ר נבן בל, אותו מגלם השחקן הוותיק הקטור אליזונדו. התפתחות זו בעלילה נכפתה על יוצרי הסדרה, לאחר שהשחקן שגילם את ד"ר קרוגר, סטנלי קאמל, נפטר באופן פתאומי באפריל 2008, בהפסקה שבין צילומי העונה השישית לעונה השביעית.
בפרק הסיום של הסדרה נפתרת תעלומת הירצחה של אשתו של מונק, שלא נתנה לו מנוח במשך 12 שנים, והוזכרה פעמים רבות במהלך שמונה עונות הסדרה. מתברר שפתרון התעלומה היה מצוי בכל השנים האלה בקלטת וידאו שהשאירה טרודי באריזת מתנה טרם מותה, ושאותה סירב מונק לפתוח לאחר מותה. הרוצח של טרודי היה שופט פדרלי, איתו ניהלה רומן בעת שהיה מרצה שלה למשפטים, ושממנו נכנסה להריון. מונק מגלה שלמרות שנאמר לטרודי שבתה מתה ביום בו נולדה, היא בעצם נותרה בחיים ונמסרה לאימוץ. מונק מאתר את בתה של טרודי (אותה מגלמת אלונה טל), ששמחה לפגוש אותו ולהכניס אותו לחייה.
סקירת סדרה[עריכת קוד מקור | עריכה]
| עונה | פרקים | שודרה לראשונה | ||
|---|---|---|---|---|
| הפרק הראשון | הפרק האחרון | |||
| 1 | 13 | 12 ביולי 2002 | 18 באוקטובר 2002 | |
| 2 | 16 | 20 ביוני 2003 | 5 במרץ 2004 | |
| 3 | 16 | 18 ביוני 2004 | 4 במרץ 2005 | |
| 4 | 16 | 8 ביולי 2005 | 17 במרץ 2006 | |
| 5 | 16 | 7 ביולי 2006 | 2 במרץ 2007 | |
| 6 | 16 | 13 ביולי 2007 | 22 בפברואר 2008 | |
| 7 | 16 | 18 ביולי 2008 | 20 בפברואר 2009 | |
| 8 | 16 | 27 באוגוסט 2009 | 24 בדצמבר 2009 | |
שחקנים ודמויות[עריכת קוד מקור | עריכה]
דמויות ראשיות[עריכת קוד מקור | עריכה]
- טוני שלהוב בתור אדריאן מונק: "הבלש הפגום" וחוקר רצח לשעבר שעובד כיועץ פרטי עבור משטרת סן פרנסיסקו. יש לו הפרעה אובססיבית-קומפולסיבית ופוביות מרובות, שכולן התגברו לאחר רצח אשתו טרודי, וכתוצאה מכך הובילו להשעייתו מהמחלקה. מונק עוזר למשטרה לפתור פשעים לא קונבנציונליים ועובר טיפול במטרה בסופו של דבר להתגבר על צערו, להשתלט על הפוביות והפרעות שלו ולחזור לשמש כבלש משטרה.
- ביטי שרם בתור שרונה פלמינג (עונות 1–3; עונה 8 אורחת): האחות האישית והעוזרת הראשונה של מונק. אם חד הורית עם בן בשם בנג'י. שרונה קשוחה לעתים קרובות על מונק ומסרבת להתרגש ממנו. באמע עונה 3 עוברת לניו ג'רזי כדי להינשא מחדש לבעלה לשעבר. השחקנית עזבה הסדרה עקב חילוקי דעות עם המפיקים.
- ג'ייסון גריי-סטנפורד בתפקיד סגן רנדי דישר: הסגן של קפטן סטטלמאייר במחלקת הרצח של משטרת סן פרנסיסקו. רנדי הוא נאיבי ומעט תמים ולעתים קרובות מציג תיאוריות והערות מופרכות לגבי המקרים שמונק עובד עליהם. אבל הוא חבר נאמן ושוטר מיומן שמטפל בעצמו בצורה מיומנת בחקירות ובתמרונים טקטיים.
- טד לוין כקפטן לילנד סטוטלמייר: ראש מחלקת הרצח של משטרת סן פרנסיסקו. הוא ומונק היו חברים טובים מאז תחילת ימיהם במשטרה. סטוטלמייר מתעצבן בהתחלה ולא שש לעבוד עם מונק בגלל הפוביות שלו, אבל מכבד את יכולות ההתבוננות של חברו ועמיתו לשעבר.
- טריילור הווארד בתפקיד נטלי טיגר (עונות 3–8): העוזרת האישית השנייה של מונק ואלמנה צעירה עם בת בשם ג'ולי. למרות שנטלי היא בעלת יותר כבוד וסבלנית כלפי הבוס שלה מאשר שרונה הייתה, לעתים קרובות מתייחסת אליו כ"מר מונק", היא לא מהססת להעמיד את מונק במקום כשהיא מרגישה שהוא לא הוגן או לא הגיוני.
דמויות משנה[עריכת קוד מקור | עריכה]
- סטנלי קאמל בתור ד"ר צ'ארלס קרוגר (עונות 1–6): הפסיכיאטר הראשון של מונק. בעונה השביעית נאמר שהוא מת מהתקף לב לאחר מותו של כאמל ב-8 באפריל 2008. [1]
- קיין ריצ'וט (פרק פיילוט ועונות 2-3) ומקס מורו (עונה 1) בתור בנג'י פלמינג : בנה של שרונה.
- סטלינה רוסיץ' (עונות 1–2) ומלורה הארדין (עונות 3–8) בתור טרודי מונק : עיתונאית לשעבר ואשתו המנוחה של מונק. המאמצים של מונק לפתור את הרצח שלה מהווים את קו העלילה הכולל של הסדרה.
- ג'ראד פול בתפקיד קווין דורפמן (עונות 2–5 ו-7): רואה חשבון ושכנו הפטפטן והדברן של מונק מלמעלה.
- טים בגלי בתפקיד הרולד קרנשו (עונות 3 ו-5–8): מטופל נוסף של ד"ר קרוגר עם הפרעה טורדנית כפייתית שמפתח יריבות עם מונק עקב הקומפולסיות הבלתי תואמות שלהם.
- אמי קלארק בתפקיד ג'ולי טיגר (עונות 3–8): בתה של נטלי שגדלה לכבד את מונק ורואה בו דמות אב.
- הקטור אליזונדו בתור ד"ר נוון בל (עונות 7–8): הפסיכיאטר השני של מונק המחליף את ד"ר קרוגר.[2] [3] [4]
הופעות אורח[עריכת קוד מקור | עריכה]
הסדרה משופעת בהופעות אורח, שהבולטות שבהן היו של ברוק אדמס (אשתו במציאות של טוני שלהוב), ג'ייסון אלכסנדר, ג'ון טורטורו, ג'יימס ברולין, ברוק ברק, גארי קול, אליס קופר, טים קארי, טים דיילי, פולי דרייפר, צ'ארלס דרנינג, כרמן אלקטרה, קורן (להקה), האווי מנדל, אנדרו מקארת'י, מלקולם מקדואל, לורי מטקאלף, לארי מילר, אלפרד מולינה, קווין נילון, וילי נלסון, ג'אדג' ריינולד, אנדי ריכטר, שרה סילברמן, סנופ דוג, סטנלי טוצ'י, סטיבן ובר, וירג'יניה מדסן, אליזבת' פרקינס, קרייג טי. נלסון ואלונה טל.
נעימת הנושא[עריכת קוד מקור | עריכה]
בעונה הראשונה, נעימת הנושא הייתה קטע ג'אז אינסטרומנטלי, שנכתב על ידי ג'ף בייל ובוצע על ידי הגיטריסט גראנט גייסמן. נעימת הנושא זכתה בפרס אמי על היותה נעימת הנושא הטובה ביותר של סדרה לשנת 2003. החל מהעונה השנייה נעימת הנושא הוחלפה לשיר בשם "זה ג'ונגל שם בחוץ" (במקור: "It's A Jungle Out There"), בביצועו של רנדי ניומן. ניומן והשיר שכתב זכו בפרס אמי על נעימת הנושא הטובה ביותר של סדרה לשנת 2004.
סוגיית החלפת נעימות הנושא זכתה לאזכור, בסוג של הומור עצמי, בפרק "מר מונק וכוכב הטלוויזיה", שעסק בשחקן שמגלם בלש בסדרת טלוויזיה, כאשר במהלך הפרק מספר דמויות מציינות שהייתה מחלוקת לגבי החלפת נעימת הנושא של אותה סדרה. בין הדמויות הייתה גם המעריצה האובססיבית מארסי מייבן, שגולמה על ידי שרה סילברמן. בסוף הפרק היא מפצירה במונק להבטיח לה, שהוא לעולם לא ישנה את נעימת הנושא, אם אי פעם הוא יקבל סדרה משלו. כשמונק נעתר ומבטיח לה (רק כדי שיוכל לחזור למיטה), מושמעת ברקע נעימת הנושא המקורית של הסדרה.
בפרק "מר מונק והראפר", בעונה השישית, הופיע בתפקיד אורח סנופ דוג, וביצע גרסת כיסוי בסגנון היפ הופ ל"זה ג'ונגל שם בחוץ".
פרסים ומועמדויות[עריכת קוד מקור | עריכה]
נכון לשנת 2009, טוני שלהוב היה מועמד לפרס אמי שבע פעמים ברציפות, עבור כל אחת משבע העונות הראשונות של הסדרה.
פרסים בהם זכתה הסדרה[עריכת קוד מקור | עריכה]
- השחקן הטוב ביותר בסדרה קומית - טוני שלהוב (2006, 2005, 2003)
- נעימת הנושא הטובה ביותר - ג'ף ביל (2003)
- נעימת הנושא הטובה ביותר - רנדי ניומן (2004)
- השחקן האורח הטוב ביותר בסדרה קומית - ג'ון טורטורו (2004)
- השחקן האורח הטוב ביותר בסדרה קומית - סטנלי טוצ'י (2007)
- השחקן הטוב ביותר בסדרת טלוויזיה קומית או מוזיקלית - טוני שלהוב (2003)
- השחקן הטוב ביותר בסדרה קומית - טוני שלהוב (2005, 2004)
פרסים להם הייתה הסדרה מועמדת[עריכת קוד מקור | עריכה]
- השחקן הטוב ביותר בסדרה קומית - טוני שלהוב (2003-2009) 7 מועמדויות
- הליהוק הטוב ביותר לסדרה קומית (2004)
- הבמאי הטוב ביותר של סדרה קומית - רנדל זיסק (2005)
- השחקנית האורחת הטובה ביותר בסדרה קומית - לורי מטקאלף (2006)
- השחקנית האורחת הטובה ביותר בסדרה קומית - שרה סילברמן (2008)
- השחקנית האורחת הטובה ביותר בסדרה קומית - ג'ינה רולנדס (2009)
- סדרת הטלוויזיה הקומית או מוזיקלית הטובה ביותר (2004)
- השחקן הטוב ביותר בסדרת טלוויזיה קומית או מוזיקלית - טוני שלהוב (2009, 2007, 2003-2005) 5 מועמדויות
- השחקנית הטובה ביותר בסדרת טלוויזיה קומית או מוזיקלית - ביטי שראם (2004)
- השחקן הטוב ביותר בסדרה קומית - טוני שלהוב (2007-2008, 2003-2005) 5 מועמדויות
טריוויה[עריכת קוד מקור | עריכה]
- התפקיד הראשי בסדרה הוצע תחילה למייקל ריצ'רדס (קריימר מ"סיינפלד"). רק לאחר שזה דחה את ההצעה, הוצע התפקיד לטוני שלהוב.
- הרעיון לסדרה נהגה על ידי רשת ABC, אולם היא ויתרה על הסדרה והעבירה את הפקתה לרשת הכבלים USA, אשר נמצאת בבעלותה.
- למרות שהסדרה ממוקמת בסן פרנסיסקו, רובה המכריע מצולם במקומות אחרים. פרק הפיילוט צולם בוונקובר, בעוד ששאר פרקי העונה הראשונה צולמו בטורונטו. רוב הפרקים בעונות 2–5 צולמו בלוס אנג'לס.
- בפרק הראשון של העונה השלישית, "מר מונק כובש את מנהטן", מצוין כי גילו של מונק הוא 45. מן הפרק השמיני בעונה החמישית, "מר מונק פוגש את אביו", ניתן להסיק שגילו של מונק הוא 47. בפרק התשיעי של העונה השמינית והאחרונה מונק חוגג את יום הולדתו ה-50.
- למונק יש אח בשם אמברוז (אותו מגלם ג'ון טורטורו), שסובל אף הוא מחרדות ומסרב במשך שנים לצאת מביתו, ואח חורג בשם ג'ק ג'וניור (הנקרא על שם אביו של מונק) אותו מגלם סטיב זן.
- אשתו במציאות של טוני שלהוב, השחקנית ברוק אדמס (אנ'), שיחקה בתפקידי אורח בשלושה מפרקי הסדרה ("מר מונק והמטוס", "מר מונק והילד" ו"מר מונק מבקר בחווה"), ואחיו במציאות, מייקל שלהוב, שיחק בתפקידי אורח בשני פרקים של הסדרה ("מר מונק והסבתא הנעדרת" ו"מר מונק דופק את הראש").
- הבדל בולט אחד בין שתי העוזרות של מונק הוא, ששרונה קוראת למונק בשמו הפרטי, אדריאן, בעוד שנטלי קוראת לו מר מונק.
- ב-5 בספטמבר 2008 שודר בארצות הברית הפרק ה-100 בסדרה. בפרק מיוחד זה עומד מונק במרכזה של תוכנית תחקירים, שמלווה אותו בעודו פותר את מקרה הרצח ה-100 שלו, כאשר ברקע נערכים ראיונות עם בני משפחתו, חבריו ודמויות מעברו, לרבות פושעים שיושבים בכלא בגללו. בפרק זה מצוין כי מונק הוא בן 49.
- את העונה השמינית והאחרונה ליוותה מעין סדרת בת, ששודרה במקביל באתר האינטרנט של ערוץ USA, ונקראה "מונק הקטן" ("Little Monk"). הסדרה עקבה אחר מעלליו של מונק בתקופת ילדותו. בחלק מפרקי הסדרה הטלוויזיונית שולבו קטעים קצרים מתוך סדרת הרשת, במטרה למשוך את הצופים לצפות בפרקים המלאים[5]
ספין אוף, סרטים וסדרת ספרים[עריכת קוד מקור | עריכה]
סדרת ספרים[עריכת קוד מקור | עריכה]
מאז 2006, במהלך שידור העונה הרביעית, לי גולדברג, כותב הסדרה, הפיק סדרה של רומנים המבוססים על סדרת הטלוויזיה המקורית. [6] כל הרומנים מסופרים על ידי נטלי טיגר, העוזרת השנייה של מונק. לרוב, הרומנים נשארים נאמנים לסדרת הטלוויזיה, עם שינויים קלים. ב-31 בדצמבר 2012 יצא הרומן האחרון שנכתב על ידי לי גולדברג. לאחר שגולדברג עזב את הסדרה, היי קונרד כתב עוד ארבעה ספרים.
מונק הצעיר[עריכת קוד מקור | עריכה]
ב-21 באוגוסט 2009 רשת USA העלתה סדרה מקוונת בת 10 פרקים בשם "מונק הצעיר" במקביל לעונה האחרונה של מונק . הסדרה עסקה באדריאן ואמברוז מונק במהלך שנות חטיבת הביניים שלהם.
סרט טלוויזיה שלא יצא לפועל[עריכת קוד מקור | עריכה]
ב-17 בפברואר 2012, אנדי ברקמן הודיע כי הושלם תסריט לסרט טלוויזיה בשם "Mr. Monk For Mayor" .הרעיון נדחה מסיבות תקציביות.[7]
סרטון קצר בזמן הקורונה[עריכת קוד מקור | עריכה]
ב-11 במאי 2020, פיקוק, הוציאה סרטון בן 41⁄2 דקות של מונק, שכותרתו "Mr. Monk Shelters in Place", שעוקב אחר מונק במהלך מגיפת הקורונה, ומראה איך הוא מסתדר בתקופה זו. טוני שלהוב שיחק בתפקיד הראשי, כמו גם חברי הצוות הראשיים המקוריים: ג'ייסון גריי-סטנפורד, טד לוין וטריילו הווארד.[8]
סרט[עריכת קוד מקור | עריכה]
פיקוק הזמינה סרט המשך של מונק, בשם "התיק האחרון של מר מונק: הסרט". את התסריט כתב אנדי ברקמן. בתםקיד הראשי שיחק טוני שלהוב ויחד איתו שיחקו חברי הצוות המקוריים: ג'ייסון גריי-סטנפורד, טד לוין, טריילור הווארד, הקטור אליזונדו ומלורה הארדין כטרודי.[9] הסרט הוקרן לראשונה ב-8 בדצמבר 2023.[10]
קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]
מונק, ברשת החברתית פייסבוק
"מונק", במסד הנתונים הקולנועיים IMDb (באנגלית)
"מונק", באתר AllMovie (באנגלית)
"מונק", באתר Rotten Tomatoes (באנגלית)- "מונק", באתר Metacritic (באנגלית)
- "מונק", באתר Prime Video (באנגלית)
"מונק", במסד הנתונים הקולנועיים KinoPoisk (ברוסית)
הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]
- ^ Ryan, Joal (9 באפריל 2008). "'Monk' Psychiatrist Dies". E! Online. E! Entertainment Television.
{{cite news}}: (עזרה) - ^ Keller, Richard (8 ביולי 2008). "Tony Shalhoub and Hector Elizondo talk about season seven of Monk". TV Squad. נבדק ב-6 במרץ 2010.
{{cite web}}: (עזרה) - ^ "Dr. Neven Bell". USA Network. אורכב מ-המקור ב-10 בדצמבר 2010. נבדק ב-2008-07-10.
{{cite web}}: (עזרה) - ^ "Emmy Award-Winner Hector Elizondo to Appear in Monk". Monk TV Series News. USA Network. אורכב מ-המקור ב-13 במאי 2008. נבדק ב-6 במרץ 2010.
{{cite web}}: (עזרה) - ^ שחר אורן, הם מוכרים גם ילדים: "מונק" מגיעה גם לרשת, nrg, 22.8.2009
- ^ Lee Goldberg. "Books:Monk". אורכב מ-המקור ב-3 בפברואר 2011. נבדק ב-6 במרץ 2010.
{{cite web}}: (עזרה) - ^ Canel, Seba (5 ביוני 2012). "Monk - Rumor: No TV Movie?! (Spoilers)". Spoilertv.com. נבדק ב-2013-01-03.
{{cite web}}: (עזרה) - ^ Barsanti, Sam (11 במאי 2020). "Adrian Monk is back and more miserable than ever in Peacock's first At-Home Variety Show short". news.avclub.com. נבדק ב-2020-05-11.
{{cite web}}: (עזרה) - ^ Petski, Denise; Andreeva, Nellie (15 במרץ 2023). "'Monk' Returns as Peacock Orders Followup Movie Starring Tony Shalhoub & Original Series Cast". Deadline (באנגלית אמריקאית). נבדק ב-15 במרץ 2023.
{{cite web}}: (עזרה) - ^ Lee Lenker, Maureen (9 באוקטובר 2023). "Detective Monk and friends return in first look at Mr. Monk's Last Case: A Monk Movie". Entertainment Weekly (באנגלית אמריקאית). נבדק ב-9 באוקטובר 2023.
{{cite journal}}: (עזרה)