שיחה:לשון מדבק

שפה צירופית?

― הועבר מהדף שיחת משתמש:Ori
‏Ori‏ • PTT‏ 14:13, 21 באפריל 2010 (IDT)

שלום,

ראיתי שכתבת את הערך שפה צירופית. אני מעולם לא שמעתי את המונח העברי הזה. לעומת זאת, אני מכיר את המונח 'שפה מדביקה'. האם זוהי באמת מקבילה עברית מקובלת לשפה אגלוטינטיבית? האם תוכל להביא אסמכתא לשימוש בו? נראה לי שהעברות הזה יותר מבלבל מאשר מועיל, שכן המונח 'צירוף' בעצמו הוא המקבילה העברית למונח הבלשני Phrase (כגון 'צירוף שמני', 'צירוף פעלי'). אולי כדאי פשוט לשנות את שם הערך ל'שפה אגלוטינטיבית'? בדרך כלל אני מסתייג משימוש במונחים לועזים, אבל במקרה זה נראה לי שזהו השימוש הרווח.

בתודה, בוקי סריקי - שיחה 12:30, 21 באפריל 2010 (IDT)

אני אעביר את הדיון לשם. לי אין בעיה עם שפה אגלוטינטיבית. נשמע עוד דעות. ‏Ori‏ • PTT‏ 14:13, 21 באפריל 2010 (IDT)

הוועדה למונחי הבלשנות באקדמיה ללשון העברית החליטה לשון מבדק. קרן דובנוב - שיחה 18:43, 4 ביוני 2015 (IDT)

בוצע. אבנר - שיחה 07:52, 15 ביוני 2015 (IDT)

סליחה, אבל יש לקיים דיון. אני מתנגד להעברה - מדובר במונח חדש שטרם מוכר, והייתי גם שמח לקבל מקור להחלטה. מחזיר. • חבר לחיים - אמצו כלב! ‏Ori‏ • PTT‏ 09:48, 18 ביוני 2015 (IDT)

אורי, הונחה פה תבנית שינוי שם במשך כשבוע כנדרש. המקור למידע הוא קרן דובנוב, בלשנית באקדמיה ללשון שהשתתפה בסדנת עריכה. אבנר - שיחה 13:17, 18 ביוני 2015 (IDT)

אני משער שבתגובה של קרן דובנוב נפלה תקלדה, וכוונתה הייתה לשון מדבק - לשון ש"רוב המילים בה מורכבות מהדבקה של מורפמות זו לזו" (הציטוט מהפתיח לערך, ההדגשה שלי). שם זה שנבחר על ידי האקדמיה ללשון העברית מופיע בספרי לשון אחדים וקל להבין את מקורו. הוא עדיף על השם הנוכחי של הערך, שפה צירופית, שהוא המצאה שלנו, ואין בו שימוש בשום מקום אחר. דוד שי - שיחה 06:15, 22 ביוני 2015 (IDT)

או קיי. אז נשמע דעות נוספות לפני שנחליט סויפת. הרבה תודה • חבר לחיים - אמצו כלב! ‏Ori‏ • PTT‏ 20:48, 23 ביוני 2015 (IDT)

יש רוב להעברה. אבנר - שיחה 22:45, 5 ביולי 2015 (IDT)

הדוגמה הגאורגית

כדובר גאורגית, הבחנתי שהתרגום לעברית של הדוגמה הגאורגית אינו מדויק (באמת קשה לתגרם, כי בעברית אין מקבילות למילים צירופיות וגם אני לא אוכל להסביר את מובנהּ של המילה, בלי לשים אותה בהקשר של דיאלוג דמיוני; זה לא שמשמעות המילה מורכבת, קשה להסבירהּ רק מסיבות לשוניות).

בכל מקרה, משמעות המילה הגאורגית ageshenebinat היא לא "אתם בניתם בעבר" (בשביל זה יש את המילה aashenet, שגם תרגומהּ לעברית הוא פשוט: בניתם). משמעות המילה ageshenebinat היא "הייתם בונים", אך לא במובן של "אתם נהגתם לבנות בעבר" (בשביל זה יש את המילה ashenebdit), וגם לא במובן של "אִם x, אז הייתם בונים" (בשביל זה יש את המילה aashenebdit), אלא במובן אחר, שאותו אוכל להסביר רק באמצעות דיאלוג דמיוני קצר:

פלוני: "לוּ רק היה לנו בית בכפר, לא היינו צריכים לשלם בשביל צימר".

אלמוני: "אז הייתם בונים! (ageshenebinat)". (זאת אומרת, "הייתם בונים" נאמר במקרה זה במובן של "הייתם צריכים לבנות, למה לא בניתם?!")

למילה ageshenebinat יש משמעות של משאלה רטרוספקטיבית מוכיחה בגוף שני רבים. אני הולך לשנות את תרגום המילה לעברית בערך. --ארנב לבן - שיחה 15:13, 24 במאי 2014 (IDT)

מדוע הערבית (ואולי גם העברית) לא מוזכרת כאן כשפה צירופית?

במשפט נורמלי, בערבית ספרותית, הרוב המוחץ של המילים הוא איחוי של מורפות. אם הבנתי נכון את ההגדרה של המושג "שפה צירופית", אז בשפה כזו, אכן רוב המילים במשפט אמורות להיות איחוי של מורפות. לכן, להבנתי, עברית היא מקרה גבול של שפה צירופית וערבית כבר כן שייכת לקבוצה זו. דוגמאות מעברית ומערבית, בהשוואה לאנגלית:

• I will write you a letter. = אכתוב לך מכתב. = اكتبك بريد (בערבית 2 מילים בלבד).
• Is it as bad as it sounds? = הכצעקתה?
• My keys are at my place. = מפתחותיי בביתי.
• I did not see you. = לא ראיתיך. = شوفتكش (בערבית זה משפט של מילה בודדת).
• I did not get dressed. = לא התלבשתי. בערבית צריך לבחור את הבניין המקביל להתפעל, להטות בגוף ראשון, להוסיף שׁ בסוף המילה ולקבל שוב משפט של מילה בודדת.
• I got them to know each other. = הכרתי ביניהם. = عرّفتهم (בערבית זה משפט של מילה בודדת, בזכות קיומו של הבניין השני "פעּל", עם עין הפועל הדגושה, המיוחד לפעולה שהמפעיל ביצע על הזולת).

"Arabic as an agglutinative language", Arabic Natural Language Processing: Challenges and Solutions, Ali Farghaly @ Khaled Shaalan, ACM Transactions on Asian Language Information Processing (TALIP) Volume 8 Issue 4, December 2009, Article No. 14 [1]

בגלל שבעברית וערבית יש שינוי של המורפות • חבר לחיים - אמצו כלב! ‏Ori‏ • PTT‏ 00:30, 4 באוקטובר 2014 (IDT)

הדוגמאות הן לשפות שהן צירופיות אך לא נטייטיות. דהיינו, צירופיות טהורות. העברית והערבית הן צירופיות ונטיטיות בו זמנית. הן לא צירופיות טהורות.109.160.201.250 12:06, 20 בדצמבר 2014 (IST)