פורטל:תולדות עם ישראל
תולדות עם ישראל, או ההיסטוריה של היהודים, הם מכלול האירועים והתופעות של עם ישראל, אשר נחרתו בזיכרון הקיבוצי של האנושות. הם תוארו במגוון סוגות של יצירה וביטוי: בשירה ובסיפורת, במחקר האקדמי ובאמנות החזותית. אלו נוצרו במשך דורות רבים על ידי פשוטי העם ואליטות מנהיגות, ונשמרו בתודעה, במסורת ובאמצעי שמירה חומריים מדור לדור. ראשיתו של המחקר ההיסטורי האקדמי של עם ישראל, בראשית המאה ה-19 בתנועת חכמת ישראל; והמשכו בעבודתם של היסטוריונים ברחבי תבל, ועיקרו נערך בישראל מאז מחצית המאה ה-20.
תולדות עם ישראל כפי שנרשמו בחיבורים, מאז העת העתיקה, הושפעו ממסורות קדומות שנמסרו מדור לדור בעל פה ובכתב; אולם יתר על כך, ההיסטוריוגרפיה היהודית לדורותיה הושפעה מן העובדה שבעם ישראל, ולא בעם קדמון אחר, היה הציווי לזכור מצווה דתית מחייבת. תפיסת העולם היהודית אשר ייחסה משמעות מכריעה להיסטוריה, נלקחה אל הדתות הנצרות והאסלאם. ועל פיה ההיסטוריה היא התגלות רצונו של האל בעולם. החידוש שבה, בימים עברו, היה אפשרות למפגש בין האדם לבין האל במימד הזמן, ולא רק במימד המקום או הטבע. והגם, שהמועדים והחגים של עם ישראל קשורים למחזור השנה החקלאית, הם מעידים על אירועי העבר, שבו התחוללו המאורעות המכריעים והגדולים בתולדות האומה, בראשיתה. מימד הזמן והאירוע ההיסטורי שיש לזוכרו, ואף ללמוד ממנו אמונה, מופיע במקרא פעמים רבות; למשל, בדברי האל למשה לאסוף את בני ישראל העבדים במצרים ובמעמד הר סיני; מאורעות העבר השתמרו בשירה המקראית: שירת הים, בשירת דבורה בספר שופטים, ובשירת האזינו בספר דברים, בה נאמר: "זְכֹר ימות עולם בינו שנות דור ודור". לאחר חתימת הקנון המקראי, לא נכתבה כמעט היסטוריוגרפיה שיטתית ורחבת יריעה על ידי יהודים. חיבוריו של יוסף בן מתתיהו ממנהיגי המרד הגדול, אשר נעשה היסטוריון ברומא, הם קו פרשת המים. בימי הביניים כמעט ונאלם המופע ההיסטוריוגרפי היהודי העצמי והשיטתי. מספר חיבורים היסטוריים נכתבו על ידי יהודים מהמאה ה-5 ועד ראשית העת החדשה, נכתבו רובם בסוגה ההלכתית; כגון אגרת רב שרירא גאון ואגרת תימן של הרמב"ם. גירושי יהודי חצי האי האיברי, בשנים 1492-1497, שבהם גם התגלתה יבשת אמריקה, סימנו את ראשיתה של תקופה חדשה, במערב, כמו ביהדות העולם כולו. אולם התמורה הגדולה בהיסטוריוגרפיה היהודית העצמית, התחוללה במערב אירופה, במפנה המאות ה-18-ה-19. מאז המאה ה-19, התגברה הסקרנות והתעניינות אל בעבר הלאומי היהודי. זו התעצמה כחלק מן התמורות והמהפכות החברתיות והמדיניות בכלל האנושות, במערב, ובכלל זה בעם ישראל, מאז המאה ה-19, במאה ה-20 ואל המאה ה-21. תנועת ההשכלה גרמה לעליית קרנה של ההיסטוריה כחכמה שחובה ללמוד אותה, ואף כמדע ביסודם של תפיסות עולם ומשטרים חדשים, כגון לאומיות ומדינת לאום, קומוניזם ויחסים בינלאומיים. ההיסטוריוגרפיה היהודית שנכתבה מראשית העת החדשה על ידי יהודים ושאינם יהודים, ניסתה בדרכים שונות לבטא את הזיכרון היהודי הייחודי מאז העת העתיקה. אולם, היא אין בידה כמובן היכולת לשחזר אותו במלאוּת, ואף נמצאת עמו בדין ודברים נוקב; זוהי הסתירה הפנימית המונחת לרגליהם של כותבי ההיסטוריה באשר הם, ויהודים כותבי תולדות עמם, בכלל זאת. |
|||
|
יהודה מגידוביץ – אדריכל בתל אביב
וינסטון צ'רצ'יל ויחסו אל הציונות והשואה
הזהות העצמית של עם ישראל בתקופת בית שני
|
8 במאי 1945, כ"ה באייר תש"ה, כניעתה הרשמית גרמניה הנאצית וסיום מלחמת העולם השנייה.
רבי יוסף בכור שור (נקרא גם ריב"ש, ר"י מאורליאנס, או ר"י פורת), מבעלי התוספות, פרשן מקרא מקורי ופשטן, פרשן התלמוד ופייטן צרפתי בן המאה ה-12. פירושיו נודעו לתהילה בימי הביניים, בעיקר באזור צרפת-אשכנז, וזכו לציטוטים רבים, גם בספרות הפוסקים. עם זאת, מחוץ למקום מושבו לא נודע, ובמאות השנים האחרונות נשכח מעט בקרב לומדי המקרא, וכיום הוא מפרשני המקרא הנודעים פחות בקרב הלומדים הרגילים. בשנים האחרונות נודעה לו עדנה, בפרט בקרב אנשי אקדמיה, החשופים יותר לפירושו.
חדר הנצחה לשואת יהודי הונגריה במוזיאון היהודי, ליד בית הכנסת הגדול של בודפשט, הונגריה
לגלריית תמונות בנושא תולדות עם ישראלגזירות תתנ"ו או מאורעות תתנ"ו הם סדרת פרעות שהתרחשו בשנת 1096 (ד'תתנ"ו) באירופה במסע הצלב הראשון, וכללו טבח המוני של יהודים על ידי הנוצרים. בחלק מהמקרים הוצע ליהודים להנצל באמצעות המרת דת לדת הנוצרית. מלבד הרציחות והחורבן הרב שהיה במאורעות תתנ"ו, המאורעות הובילו להשפעה תודעתית, עקב הטראומה הציבורית שהייתה כלולה במאורעות ביחס לעם ישראל. מהגזירות נשתמרו קינות שנרשמו על קהילות שחרבו ובייחוד קהילתו של רש"י שהתרכזה בשלש הערים שכונו בפי היהודים 'קהילות שו"ם' – שפירא, ורמייזא ומגנצא (כיום שפייר, וורמס ומיינץ. חלק מקינות נאמרים בתשעה באב בבתי הכנסת של קהילות האשכנזים. כמו כן נשתמרו בספרות הנוצרית תיאורים ואיורים בהם נראה הטבח במהלך מסע הצלב, הן באירופה, והן לאורך מסעם במזרח התיכון ובייחוד בארץ ישראל.
לרשימה המלאהסעדיה גאון, נקרא גם סעדיה הפיומי ובקיצור רס"ג, היה מגאוני בבל, ראש ישיבת סורא. הרס"ג הצטיין בבקיאות בכל כתבי הקודש היהודיים וגם בכל ענפי המדע שהיו בתקופתו. הוא כתב ספרים בענייני הלשון העברית ודקדוקה, פיוטים, וחיבורים פילוסופיים, חלקם חלוציים בתחומם בהיקף ובשיטה הרעיונית. רס"ג הוא גם הראשון שעסק בדקדוק של השפה העברית בצורה מסודרת, בהשפעת מן המדקדקים של הערבית שפעלו באותה תקופה. לפיכך הוא נחשב לראשון מבין מדקדקי ימי הביניים. בין תלמידיו בתחום זה – המדקדקים החשובים דונש בן לברט ומנחם בן סרוק. שפת כתיבתו הייתה ערבית יהודית.
לרשימה המלאה בנושא אישיות נבחרתישעיהו גפני הוא פרופסור בחוג להיסטוריה של עם ישראל באוניברסיטה העברית בירושלים. במחקרו הוא מתמקד בחקר יהדות בבל והיסטוריה של העת העתיקה. מאחר שהחזיק גם בדרכון אמריקאי, נשלח על ידי "נתיב" לברית המועצות כדי ללמד יהדות ולחזק את המסר הציוני בין המורים לעברית ומסורבי העלייה. הוא חבר מערכת של כמה כתבי עת.
לרשימה המלאה של היסטוריונים נבחריםמוזיאון ישראל בירושלים מכיל מכלול תערוכות העוסקות בתולדות עם ישראל, מהעת העתיקה עד החדשה. שוכן בגבעת רם בירושלים בסמוך אל מוזיאון ארצות המקרא ואל הקריה הלאומית לארכאולוגיה של ארץ ישראל, והוא אחד מבין עשרת המוזיאונים הגדולים ביותר בעולם. המוזיאון נפתח בחודש מאי 1965 והורחב בראשית המאה ה-21.
העבד (ביידיש – דער קנעכט) – רומן מפרי עטו של יצחק בשביס-זינגר. נכתב במקור ביידיש ומגולל את קורותיו ואת סיפורו של יעקב, תלמיד חכם שנמכר לעבדות לאחר גזרות ת"ח ת"ט ומתאהב באישה גויה. דרך עיניו של יעקב מסופרים קורות יהדות פולין בשלהי המאה ה-17. היצירה החשובה עוסקת בביקורת על הממסד הרבני ועל החברה היהודית, ומתארת את המציאות הקשה ששררה בפולין לאחר הפרעות ביהודים. בשנת 2002 הועלתה ההצגה "העבד", המבוססת על הספר, בתיאטרון גשר, בעיבודו ובימויו של הבמאי יבגני אריה ובהשתתפותם של סשה דמידוב (בתפקיד יעקב) ויבגניה דודינה (בתפקיד ואנדה).
ארכיונים בתולדות עם ישראל הוקמו בישראל וברחבי העולם כדי לשמור על כתבי יד, מסמכים ותעודות של קהילות ואישים. ארכיונים של קהילות ושל יחידים, במשך הדורות, ובמיוחד בעת החדשה הוקמו מאות ארכיונים; חלקם אבדו מפגעי הטבע או בידי פורעים. הארכיונים אוצרים חומרים מגוונים, במדיה כתובה ואמנותית, מודפסת ומצולמת, מאלפי השנים של תולדות עם ישראל.
גנזך המדינה הינו הארכיון הממלכתי של מדינת ישראל. הוא שייך למשרד ראש הממשלה. גנזך המדינה החל לפעול עם הקמת המדינה, ופעולתו הוסדרה בחוק הארכיונים ה'תשט"ו–1955. התקנות וההנחיות הנלוות לחוק מעניקות לגנז, ובאמצעותו לעובדי גנזך המדינה, את הסמכות להדריך, להנחות ולפקח על ניהול הארכיונים והרשומות במוסדות המדינה, ברשויות המקומיות ובתאגידים הממשלתיים. אוספי הגנזך מהווים אבן שואבת למחקר ומשמשים את חוקרי תולדות היישוב ומדינת ישראל.
תולדות מלחמת היהודים ברומאים, בלטינית: Bellum Judaicum, הוא ספרו של ההיסטוריון היהודי יוסף בן מתתיהו, שנודע בשמו הרומי: יוספוס פלביוס. יוספוס היה איש צבא ומפקד בכיר של לוחמים בתקופת המרד הגדול של היהודים כנגד האימפריה הרומית, בשנים 66–73. הוא הכיר היטב את החברה היהודית בת זמנו בארץ ישראל. ובשל כך, ידע למסור בסדרת ספריו, שאחד ממנה היה "מלחמות היהודים", תמונה רחבה של החיים והאירועים התרבותיים, הכלכליים, והפוליטיים בארץ ישראל בתקופתו. הספר חובר לאחר כישלון המרד, והשלכותיו: חורבן בית שני, החרבתו של היישוב היהודי בארץ, והגליית רבים אל רומא, יוספוס היה אחד מן הגולים, ועסק בכתיבת העבר היהודי הקרוב של תקופתו מתוך רצון להנציח בפרוטרוט את שחרב לעולמים, וגם לשבח את שוביו הרומים.
ביבליוגרפיה בתולדות עם ישראל | |||||||
---|---|---|---|---|---|---|---|
|
קישורים מקוונים | |
---|---|
|
היסטוריה | תנ"ך | צה"ל | ביתא ישראל | היישוב | השואה |
ישראל | יהדות | השפה העברית | אתרי מורשת בישראל | ארכאולוגיה של המזרח הקרוב |
הספרייה הלאומית |
- כאן ואולי גם כאן אפשר למצוא ערימה של קצרמרים בנושא תולדות עם ישראל שרק מחכים שירחיבו אותם.
- מה שווה דף בקשת תמונות ואיורים אם לא מתייחסים אליו?
- נשמח לקבל עזרה ברשימת הערכים המבוקשים (אם בהוספת ערך מבוקש או בכתיבתו) וברשימת הערכים הזקוקים לשיפור (אם בהוספת ערך דורש שיפור או בכתיבתו) -
רשימת ערכים מבוקשים | |
---|---|
|
רשימת ערכים הדורשים שיפור | |
---|---|
|
מצאו ערכים לשיפור בנושא תולדות_עם_ישראל: לשכתוב • לעריכה • להשלמה • קצרמרים • חדשים • דורשי מקור • לפישוט •
בלי תמונה (יש לגלול את המסך כלפי מטה)