פורטל:נצרות/מאמר נבחר/29
הבשורה של יהודה היא בשורה גנוסטית, המתארת שיחות שנערכו כביכול בין ישו לבין תלמידיו, ובעיקר יהודה איש קריות, במהלך ימיו האחרונים של ישו. בניגוד להשקפה הנוצרית המקובלת, לפיה יהודה איש קריות בגד בישו, מוצג יהודה בטקסט זה, לדעת רוב החוקרים, כתלמידו הנאמן ביותר של ישו. על אף שקיומה של הבשורה היה ידוע לחוקרים זה מכבר, שכן חיבור בעל שם זהה הוזכר כבר במקורות קדומים יותר, תוכנה לא היה מוכר עד לגילוי קודקס צ'אקוס בו היא נכללת, בשנת 1978 לערך. היות שהקודקס לא התגלה בחפירה ארכאולוגית מסודרת, התקשו החוקרים לתארכו בדייקנות. מהשוואת העיצוב וצורת הכתיבה עם קודקסים בני התקופה שתיארוכם היה מדויק יותר, עלתה המסקנה כי הקודקס נכתב במחצית הראשונה של המאה הרביעית לספירה. בדיקת פחמן-14 העלתה כי כתב היד נכתב בשנת 280, בדיוק של 60 שנה לכל כיוון. לפי הבשורה של יהודה, ישו הוא שליחו של האל העליון, נושא ההתגלות אל האדם. יהודה הוא היחיד מבין התלמידים שמבין את טבעו האמיתי של ישו, ולו מוסר ישו את ה"ידע". בהסגירו אותו לרשויות מסייע יהודה לישו להשיל מעליו את גופו האנושי, ולרוחו לשוב ולהתאחד עם האל העליון. כפי שמספר ישו בבשורה, האל הבורא התנ"כי הוא אחד מהאלים הנחותים השולטים בעולם הזה, ויתר התלמידים, בבורותם, סבורים כי ישו הוא שליחו של אל זה.