המלכה האנגלית הראשונה שקיבלה את התואר "מלכת בריטניה". לפני כן תוארה היה "מלכת אנגליה, סקוטלנד ואירלנד". הייתה בתו של ג'יימס השני וירשה את כס המלוכה מגיסה, ויליאם השלישי.
במהלך תקופת שלטונו, ב-1 בינואר 1801, אוחדה ממלכת בריטניה עם ממלכת אירלנד ומלך בריטניה הפך ל"מלך הממלכה המאוחדת". סבל ממחלת נפש ולכן משנת 1811 מלך בשמו בנו, לעתיד המלך ג'ורג' הרביעי, כעוצר.
נכדתו של המלך ג'ורג' השלישי, ירשה את דודה, ויליאם הרביעי, שמת ללא ילדים. תקופת שלטונה היה הארוך ביותר מכל המלכים הבריטים שמלכו לפניה - 63 שנים ושבעה חודשים. לאחר עלייתה לשלטון הפסיקה ממלכת הנובר להיות חלק מהממלכה המאוחדת משום שלפי חוקיה לא יכלה אישה לשלוט בה.
ב-1917 שינה ג'ורג' החמישי, את שמו של בית המלוכה מבית סקסה-קובורג-גותה לבית וינדזור. בית המלוכה רצה להימנע מלהקרא בשם גרמני עקב המלחמה בגרמניה, במלחמת העולם הראשונה.