לדלג לתוכן

פורטל:ברצלונה/היסטוריה של ברצלונה

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
ברצלונה בשנת 1563
ברצלונה בשנת 1563

ברצלונה נוסדה במאה ה-3 לפנה"ס על ידי חמלקרת ברקה לאחר המלחמה הפונית הראשונה, כמושבה של קרתגו. בהמשך, הפכה לעיר רומית שמרכזה בגבעת מונס טאבר ("Mons Taber") במסגרת כיבושו של חצי האי האיברי על ידי הרומאים. שם העיר הרומית: "מושבת ג'וליה אוגוסטה פאבנטיאה פטרנה ברסינו" (Colonia Julia Augusta Faventia Paterna Barcino) שהייתה עיירה קטנה הסמוכה לעיר המחוז טאראגונה. שרידי עיר זו התגלו תחת הפלאסה דל ריי. על פי מסורות אחדות נטען שהעיר הוקמה על ידי חיילים קרתגים לפני המלחמה הפונית השנייה אשר במהלכה נכבש היישוב בידי סקיפיו אפריקנוס ואז קיבלה את השם BARCINO בסיס לשמה הנוכחי, אולם אין ראיות ארכאולוגיות לטענה זו.

הבזיליקה הנוצרית הראשונה נבנתה בעיר בשנת 343. הוויזיגוטים כבשו את העיר במאה ה-5, והמוסלמים המורים כבשו אותה ב-713. ב-4 באפריל 801 נכבשה על ידי לואי החסיד, בנו של קרל הגדול לאחר מצור שארך כחצי שנה. קרל הפך את העיר למושב המלכים הספרדיים - אזור שהיה בשליטת רוזן ברצלונה כאזור ביטחון בין צרפת הנוצרית לספרד המוסלמית. רוזנות ברצלונה כבשה שטחים סמוכים, ב-1137 השיא רמירו השני, מלך אראגון את בתו פטרונילה בת השנה לרוזן ברצלונה, רמון ברנגר הרביעי, ופרש למנזר, ובכך למעשה אוחדו ממלכת אראגון ורוזנות ברצלונה לישות אחת - ממלכת אראגון וקטלוניה, בירת הממלכה - ברצלונה זכתה לפריחה תרבותית וכלכלית.

ירידת קרנה של העיר החלה כאשר הוחלט כי היא תפסיק לשמש כעיר בירה, וכי בירת הממלכה תהיה נאפולי.

האיחוד בין אראגון וקסטיליה בעקבות נישואי "המלכים הקתולים", פרננדו השני מלך אראגון ואיזבלה הראשונה מלכת קסטיליה ב-1469 הביא להמשך ירידה במעמדה של העיר והתהליך נמשך עם גילוי אמריקה מצד אחד והתחזקות הצי העות'מאני מצד שני.

במהלך מלחמת הירושה הספרדית, בשנת 1714 נבזזה ונהרסה העיר. נפוליאון בונפרטה סיפח את העיר לאימפריה הצרפתית הראשונה והמליך את אחיו, ז'וזף בונפרטה למלך ספרד. לאחר תבוסת נפוליאון הוחזרה העיר לשליטת ספרד.

במהלך המאה ה-19 הגיעה המהפכה התעשייתית לעיר והעיר גדלה ויצאה מבין החומות. תערוכה עולמית נערכה במקום בשנת 1888, והעיר הורחבה במסגרת פרויקט "ההרחבה" (אישמפלה).

ברצלונה הייתה מקום מרכזי של אנרכיזם במהלך השבוע הטראגי של שנת 1909 שבו נשרפו כנסיות העיר. בימי מלחמת האזרחים הספרדית (בין השנים 1936 - 1939) ישבה בעיר הממשלה הרפובליקנית כאשר הגנרל פרנקו כבש את הבירה מדריד.

החל משנות ה-70 במאה ה-20 החלה התעוררות של השפה והתרבות הקטלאנית.

בשנת 1984 בחרה אונסק"ו להנציח את פועלו של אנטוניו גאודי ולהכריז על המבנים שתכנן בעיר וביניהם כנסיית הסגרדה פמיליה (Sagrada Familia) כאתר מורשת עולמית. בשנת 1997 הכריז אונסק"ו גם על המבנים שתכנן הארכיטקט לואיס דומנק אי מונטאנר (Lluís Domènech i Montaner) "אתר מורשת עולמית".