עטאללה מנצור
לידה |
9 בפברואר 1934 (בן 90) ג׳ש (גוש חלב), ישראל |
---|---|
מדינה | ישראל |
מקום לימודים | Ruskin College |
שפות היצירה | ערבית, עברית, אנגלית |
www | |
עטאללה מנצור (בערבית: عطا الله منصور; נולד ב-9 בפברואר 1934) הוא סופר ועיתונאי ערבי ישראלי.
אודות[עריכת קוד מקור | עריכה]
מנצור נולד ב-9 בפברואר 1934 בגוש חלב שבגליל למשפחה ערבית נוצרית, עם רקע מרוני ויווני-קתולי, אח לשתי אחיות. אביו היה חקלאי ובנאי הוא גדל בכפר ובשנת 1946 נסע לכפר אל מוכתאר בלבנון ללימודיו התיכוניים ושהה שם במהלך מלחמת העצמאות. ב-1950 חזר לישראל כמסתנן ונשאר בארץ באופן בלתי חוקי עד 1960, כשהוא כבר כתב עיתון הארץ, הגיש בקשה לקבלת אזרחות ישראלית על סמך הולדתו בארץ ובקשתו אושרה. בין השנים 1951 ל-1952 התגורר בקיבוץ שער העמקים של השומר הצעיר. בשנת 1954 הוזמן מנצור לשיחה בשדה בוקר עם דוד בן-גוריון, בעקבות מכתב מחאה שכתב לבן-גוריון על אי הזמנתו לכנס הנוער בשייח' מוניס. מנצור טען כי יש דבר באפליה ובן-גוריון כתב לו במכתב תשובה "אין יהודים וערבים. רק ישראלים".[1]
מ-1954, עת פרסם את קורות מפגשו עם בן-גוריון בשבועון העולם הזה ועד 1958, היה מנצור כתב השבועון שערכו אז במשותף אורי אבנרי ושלום כהן. משנת 1958 ועד שנת 1992 היה כתב הארץ, והיה לכתב הערבי הראשון שמועסק בעיתון עברי. בשנת 1982 היה ממייסדי העיתון הערבי א-סנארה בנצרת והיה עורכו. בין השנים 1992 ל-1995 כתב בעיתון על המשמר. הוא כתב בעיתון הערבי "אל-יום" משנת 1960 עד שנת 1966. משנת 1997 כותב בעיתון הירושלמי הערבי אלקודס. מנצור השתתף בכתיבת ערכים באנציקלופדיית בריטניקה החדשה לנוער. בשנת 1973 סיים לימודים בקולג' רסקין באוניברסיטת אוקספורד באנגליה בעזרת מלגת הקונסוליה הבריטית.
בשנת 1966 יצא ספרו "באור חדש", אשר נחשב לספר הראשון שנכתב בעברית על ידי ערבי-ישראלי, זהו רומן על חייו של יוסי, צעיר ישראלי-ערבי בקיבוץ המתאהב ברבקה, נערה יהודיה, והמוביל לעימות בין העמדה השוויונית של הרעיון הקיבוצי לבין המחויבות הלאומית היהודית. הספר התקבל בצוננין על ידי העיתונות הערבית והישראלית, אולם העיתון האמריקאי ניוזוויק שיבח אותו, והספר אף תורגם לאנגלית בשנת 1969.
בשנת 1992 הוציא יחד עם העיתונאי עוזי בנזימן את הספר "דיירי משנה". הספר דן במעמדם האזרחי של ערביי ישראל ומצביע על הסיבות שהובילו לכך.
ב-2023 נודע כי אוניברסיטת תל אביב תעניק למנצור תואר דוקטור לשם כבוד כהוקרה על פועלו פורץ הדרך בעולם התקשורת ותרומתו לחיבור בין החברה הערבית לחברה הישראלית, כל זאת תוך שמירה על זהותו הערבית.
מנצור מתגורר בנצרת. נשוי לאבלין, אב לסמר, מהנדסת מזון, בוטרוס, עורך דין ומנהל בית ספר ובדר, איש מחשבים.
מספריו[עריכת קוד מקור | עריכה]
- סאמירה, בשפה הערבית, 1962
- באור חדש, הוצאת קרני, 1966
- דיירי משנה, ביחד עם עוזי בנזימן, הוצאת כתר, 1992
- وبقيت سميرة، تل أبيب، 1962
- حفنة تراب لزنابق الحقل، 2004
- خطاب قبل الغروب، 2014
קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]
- אתר האינטרנט הרשמי של עטאללה מנצור
- רשימת הפרסומים של עטאללה מנצור, בקטלוג הספרייה הלאומית
- עטאללה מנצור, ב"לקסיקון הספרות העברית החדשה"
- עטאללה מנצור, ב"לקסיקון הקשרים לספרות ישראלית"
- הספרים של עטאללה מנצור, באתר "סימניה"
- מאמרים באתר העין השביעית
- לילי גלילי, בעיתונות הישראלית הייתי מבקר המדינה, בעיתונות הפלשתינית אני נושא צלב, באתר הארץ, 5 במרץ 2001
- מנצור מדבר בתוכנית אירוח בערוץ 33, סרטון באתר יוטיוב
- שירין פלאח סעב, עטאללה מנצור: "השמאל לא רוצה שהערבים יהיו חלק מהמאבק", באתר הארץ, 7 בפברואר 2023
- טוביה כרמל, "באור חדש" - רומן בעברית שנכתב בידי סופר ערבי, מעריב, 10 בינואר 1966
מכתביו
- מנהיג יחיד גם לאחר מותו, באתר הארץ, 21 במאי 2001
הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]
- ^ בלי מורא, בלי משוא פנים: אורי אבנרי ו״העולם הזה״, ניצה אראל, הוצאת מאגנס, אוניברסיטה העברית, 2006