עוץ
| אב |
ארם  |
|---|---|
| צאצאים |
‘Ad |
  | |
עוּץ הוא שמן של שלוש דמויות שונות, שוליות וזוטרות בתנ"ך:
- בכורו של ארם בן שם בן נח. אחיהם של חול, גתר ומש (ספר בראשית, פרק י', פסוק כ"ג). בדברי הימים א', הוא מוזכר כבנו של שם בן נח, אחיו של ארם
- בנו הבכור של נחור אחי אברהם
- בנו של דישן בן שעיר
גם המונח ארץ עוּץ מוזכר 3 פעמים בתנ"ך:
- בירמיהו (כ"ה, כ') כאחד העמים ששותים מכוס התרעלה
- במגילת איכה (ד', כ"א) ”שִׂישִׂי וְשִׂמְחִי בַּת-אֱדוֹם, יושבתי (קרי: יוֹשֶׁבֶת) בְּאֶרֶץ עוּץ...”
- בספר איוב (א', א') כמקום מושבו של איוב
ישנם חוקרים ותאולוגים המשערים שמיקומה של ארץ עוץ העתיקה היה באזור ארם, באזור אדום או בבשן[1].
הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]
| צאצאי נח לפי ספר בראשית | ||
|---|---|---|
| שם ובניו | עילם • אשור • ארפכשד • לוד • ארם • עוץ • חול • גתר • מש • שלח | |
| חם ובניו | כוש • מצרים • פוט • כנען • סבא • חוילה • סבתה • רעמה • סבתכא • נמרוד • לודים • ענמים • להבים • נפתוחים • פתרוסים • כסלוחים • יבוסי • אמורי • גרגשי • חיוי • ערקי • סיני • ארוודי • צמרי • חמתי | |
| יפת ובניו | גומר • מגוג • תירס • יוון • תובל • משך • מדי • ריפת • אשכנז • תוגרמה • אלישה • תרשיש • כתים • דדנים | |