סער 4.5

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
(הופנה מהדף סער 4.5 חוחית)
ספינות הטילים מסדרת סער 4.5
אח"י סופה, ספינת טילים מדגם "נירית", במהלך מבצע צוק איתן
אח"י סופה, ספינת טילים מדגם "נירית", במהלך מבצע צוק איתן
אח"י סופה, ספינת טילים מדגם "נירית", במהלך מבצע צוק איתן
תיאור כללי
סוג אונייה ספינת טילים
צי חיל הים הישראליחיל הים הישראלי חיל הים הישראלי
דגל הצי דגל חיל הים הישראלי
סדרה סער 4.5
סדרה קודמת סער 4
סדרה עוקבת סער 5
אוניות בסדרה אח"י חץ, אח"י כידון, אח"י יפו, אח"י תרשיש, אח"י חרב, אח"י קשת, אח"י רומח, אח"י סופה, אח"י עליה ואח"י גאולה
ציוני דרך עיקריים
מספנה מספנות ישראל, ישראל
תקופת הפעילות 1981 – בשירות פעיל (כ־43 שנים)
אחריתה אח"י עליה ואח"י גאולה נמכרו למקסיקו באמצע שנת 2004
מידות
הֶדְחֶק 488 טונה
אורך 61.7 מטר
נתונים טכניים
מהירות 35 קשר
גודל הצוות 53
הנעה 4 מנועי דיזל MTU 396 16v ו-4 גנרטורי Caterpillar 3306
נתונים צבאיים
חימוש טילי ים-ים הרפון
טילים נגד טילים ברק
תותח אוטו מלרה 76 מ"מ נגד מטרות שטח ונגד מטוסים
תותח 6 קני
שני תותחי אורליקון 20 מ"מ
טילי כתף נגד מטוסים סטינגר
אמצעי גילוי ול"א מערכות לוחמה אלקטרונית, אמצעי הטעייה נגד טילים ושבשים מתוצרת אלישרא
מסוקים יורוקופטר AS-565 פנתר "עטלף" בדגם חוחית.

סער 4.5 הוא שם כולל לשלושה דגמים של ספינת טילים (סטי"ל) של חיל הים הישראלי: סער 4.5 חוחית, סער 4.5 נושב וסער 4.5 נירית. האחרונות מרכיבות, נכון ל-2015, את עיקר הכוח של שייטת ספינות הטילים. הספינות נבנו במספנות ישראל.

ספינות סער 4.5 אלו ספינות סער האחרונות שנמצאות בשימוש (ספינות סער 5 ו-6 אלו הן קורבטות).

סער 4.5 חוחית[עריכת קוד מקור | עריכה]

תהליך הרכישה[עריכת קוד מקור | עריכה]

ספינות סער 4, הוכיחו את יעילותן המבצעית בזירה הימית במלחמת יום הכיפורים. לאחר המלחמה (בסוף שנות ה-70) הזמין חיל הים שש ספינות סער 4 נוספות ממספנות ישראל - פרויקט 'נדרן'. חיל הים שאף להגדיל את כוחן של ספינות הסער ולחמשן בטילים נגד ספינות ארוכי טווח מסוג "הרפון" המסוגלים לפגוע במטרות שנמצאות מעבר לטווח הגילוי של מכ"ם ספינות הטילים של חיל הים, אך בשביל יכולת זו היה צורך במסוק ימי למשימות הגדלת אופק המכ"ם של כליי השיט של חיל הים ולסיוע בטיווח מטרות ימיות.

במקביל בשנים אלו גבר האיום של חדירת חוליות ארגוני הטרור מן הים, והוקם מערך הבט"ש. האלוף מיכאל ברקאי עסק רבות בהקמת גף סיורי ים בחיל האוויר לגילוי וזיהוי מחבלים במרחק רב מן החוף. ברקאי ייעד שתי ספינות לשמש כספינות פיקוד נושאות מסוק. התכנון לשתי הספינות האחרונות מפרויקט "נדרן" שונה והן זכו לשם "חוחית".

תיאור[עריכת קוד מקור | עריכה]

מסוק דולפין על אח"י גאולה בשנת 1985

ספינות בדגם סער 4.5 "חוחית" (אח"י גאולה, אח"י עליה) נבנו במספנות ישראל בתחילת שנות ה-80. השדרוג מספינות הסער 4 כלל בעיקר: הארכת גוף הספינה בכ-5 מטרים, הרכבת מנחת מסוקים בירכתיים והוספת האנגר למסוק ימי. החימוש המרכזי נשאר טילי גבריאל, שכמותם ירדה במחצית והם הועברו לחרטום הספינה.

תותחי 76 מ"מ הוסרו מהספינה. בחרטום הותקן תותח 40 מ"מ. בתחתית הספינה נוספו מכלי דלק סילוני לתדלוק המסוק, וכן לצורך תדלוק בים של הספינות מדגם זיוונית.

שדרוג זה הפך את אח"י גאולה ואח"י עליה לנושאות המסוקים הקטנות בעולם. במהלך שנות ה-80 ועד אמצע שנות ה-90 של המאה העשרים ספינות ה"חוחית" היו ספינת פיקוד במבצעים רבים של חיל הים.

מסוקים[עריכת קוד מקור | עריכה]

לצורך הפעלת המסוקים מהספינות, הוצבו עליהן צוותי מכונאים ומנחיתים של חיל האוויר. תחילה הופעלו מהספינות מסוקי סייפן ודיפנדר, עד קליטת מסוקי הדולפין של חיל הים בשנת 1985. שהוחלף בהדרגה במהלך שנות התשעים במסוק פנתר.

שני הסטי"לים מדגם "חוחית" אח"י גאולה ואח"י עליה, הוצאו מהשירות ב-2004, לאחר שהוחלט למכור את הספינות למקסיקו.

סער 4.5 נושב[עריכת קוד מקור | עריכה]

זוג ספינות הנושב נבנו בכספי מכירת אח"י רומח ואח"י קשת הראשונות (ספינות סער 4) לצ'ילה. הכספים הועברו למספנות ישראל ובתמורה מספנות ישראל נדרשו לתכנן ולבנות שתי ספינות מושלמות על גוף ספינות החוחית,ללא האנגר, כולל התקנת ושילוב מערכות הלחימה. שתי ספינות נקראו סער 4.5 נושב.

תיאור[עריכת קוד מקור | עריכה]

חתך ספינת טילים מדגם סער 4.5 נושב[1]

דגם זה מהווה גרסה מוגדלת של סדרת סער 4. היא ארוכה יותר ולכן נושאת חימוש מוגבר.

גוף הספינה הוארך ב-3.7 מטרים יחסית לגוף ספינות סער 4. כבר בשלב התכנון ובהמשך בניסויי הים התברר כי הארכת הגוף ללא שינוי רוחבו יצרה תנאים הידרודינמיים משופרים, זאת מאחר שיחס אורך הגוף לרוחב הגוף גדל. ואכן מהירותה המרבית של הספינה פחתה בשני קשרים בלבד למרות שמערכת ההנעה לא שודרגה. טווח ההפלגה גדל בעיקר בגלל הגדלת קיבולת מכלי הדלק. הודות להגדלת ממדי הספינה התאפשר גם שיפור בתנאי החיים של הצוות.

השדרוגים העיקריים בספינות אלה לעומת סער 4 היו בהתקנת תורן מחופה, אשר מאפשר נשיאת אנטנות ומכשור חדיש, במערכות האלקטרוניות: שליטה ובקרה, גילוי וזיהוי, בקרת אש, מכ"ם, סונאר, לוחמה אלקטרונית, קשר.

בהמשך לדגם ה'נושב' נבנו גם ספינות ה'נירית' באורך המוגדל וגם הן קיבלו את שם הסדרה סער 4.5.

כניסה ויצאה משירות[עריכת קוד מקור | עריכה]

בתחילת שנות השמונים נבנו ונכנסו לשירות שתי ספינות סער 4.5 דגם "נושב": אח"י רומח ואח"י קשת.

בהמשך הוסבו אח"י רומח ואח"י קשת שהיו מדגם "נושב" בתהליך שדרוג מקיף לדגם "נירית".

סער 4.5 נירית[עריכת קוד מקור | עריכה]

אח"י סופה - סער 4.5 "נירית"

החל מסוף שנות השמונים של המאה העשרים ועד תחילת שנות ה-2000 נקלטו בחיל הים סטי"לים מדגם "נירית".

אח"י חץ הייתה הספינה הראשונה מדגם "נירית" שבה הותקנו מערכות לחימה חדשות והיא שימשה כספינת ניסויים לאמל"ח העתידי (הן לספינות ה"נירית" והן לסער 5).

סער 4.5 נורית

בהמשך הוסבו אח"י רומח ואח"י קשת שהיו מדגם "נושב" בתהליך שדרוג מקיף לדגם "נירית".

שאר ספינות "נירית" הן: אח"י כידון, אח"י יפו, אח"י תרשיש, אח"י חרב ואח"י סופה.

סער 4.5 נורית נצ"ל בתרגיל הבינלאומי "נובל דינה"

בשנת 2008 הוסבו שתיים מהספינות לדגם "נירית נצ"ל" - תותח ה-76 מ"מ בירכתי הספינה הוסר ובמקומו הותקן סונאר נגרר, ונוספו טורפדות נגד צוללות.

בשנת 2017 החל צה"ל בשדרוג נוסף לספינות ה"נירית": השדרוג כולל הוספת מכ"ם חדש והתקנת משגרי טילי תמוז המאפשרים פגיעה מדויקת במטרות חוף.[2]

פעילות מבצעית[עריכת קוד מקור | עריכה]

ירי מתותח 76 מ"מ בירכתי אח"י סופה

סטי"לים מדגם סער 4.5 נוטלים חלק בפעילות המבצעית של חיל הים במשך למעלה מ-40 שנה, מתחילת שנות השמונים:

שתי ספינות ה"נושב" השתתפו במלחמת לבנון הראשונה (מערכת שלום הגליל) וספינות ה"נירית" נטלו חלק בסגר הימי על לבנון במהלך מלחמת לבנון השנייה ובהפגזת יעדי חוף.

בגזרת עזה ספינות אלה פעילות באכיפת הסגר הימי על הרצועה. במהלך סבבי הלחימה השונים ברצועה (מבצעי עופרת יצוקה, עמוד ענן וצוק איתן) השתתפו ספינות ה"נירית" בהפגזת יעדי חוף שבאה לידי ביטוי בירי פגזי 76 מ"מ וגם בירי טילים מדויקים.

ספינות סער 4.5 השתתפו בעצירת המשט לעזה ב-2010 וכן בלכידת ספינות נשק שונות כדוגמת הוויקטוריה (אח"י סופה) והקלוס סי (אח"י חץ).

לקריאה נוספת[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • משה אימבר, "שייטת 3 - ספינות הטילים בחיל הים", חיל הים - שייטת 3, ההוצאה לאור - משרד הביטחון, 2005.
  • זאב אלמוג, הכוח הימי המודרני של ישראל, שפותח לאחר מלחמת יום הכיפורים, המכון לחקר מלחמות ישראל, 2018, עמ' 276–278.

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא סער 4.5 בוויקישיתוף

ביאורים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ מתוך הספר שייטת 3 - ספינות הטילים בחיל הים, כתיבה ועריכה - משה אימבר, עיצוב גרפי - גד אריאל, חיל הים - שייטת 3, ההוצאה לאור משרד הביטחון, 2005.
  2. ^ שדרוגי אמל"ח ומערכות לסטי"ל סער 4.5 (נירית), פורום צבא וביטחון בפרש, אוגוסט 2017.