סכר ניו קרוטון
 | |
| סכר ניו קרוטון ב-2016. | |
| מיקום | 35 קילומטרים צפונית לניו יורק ארצות הברית |
|---|---|
| סוג | סכר קשת-כבידה |
| סוכר את | נהר קרוטון |
| יוצר את | מאגר ניו קרוטון(אנ') |
| אורך | 667 מטרים |
| רוחב בבסיס | 81 מטרים |
| גובה | 91 מטרים |
| תקופת הבנייה | 1892–1906 (כ־14 שנים) |
| קואורדינטות | 41°13′35″N 73°51′19″W / 41.2264°N 73.8553°W |
 | |
  | |
סכר ניו קרוטון (באנגלית: New Croton Dam)[1] הנקרא גם סכר קורנל[2], הוא סכר בְּנִייה(אנ')[א]. היוצר את מאגר קרוטון החדש(אנ'), ששניהם, יחד עם נהר קרוטון עצמו, מהווים חלקים ממערכת אספקת המים של העיר ניו יורק(אנ'). הסכר ממוקם על פני נהר קרוטון ליד קרוטון-און-הדסון(אנ'), ניו יורק, כ-35 ק"מ צפונית לעיר ניו יורק, ומדרום וצמוד לקצה הדרומי של מאגר ניו קרוטון.
הבנייה החלה בשנת 1892 והסתיימה בשנת 1906[3]. הסכר הינו ברוחב 81 מ' בבסיסו, וגובהו 91 מ' מהבסיס לפסגה. בזמן השלמתו, זה היה הסכר הגבוה בעולם[4]. הסכר אוגר עד 19 מיליארד גלונים (72,000,000 מ"ק) של מים[5], המהווים חלק קטן מאוד מיכולת האחסון הכוללת של מערכת המים בעיר ניו יורק, שהיא בנפח של 580 מיליארד גלונים (2.2×109 מ"ק).
היסטוריה[עריכת קוד מקור | עריכה]
עד ראשית המאה ה-19[עריכת קוד מקור | עריכה]
עד המאה השמונה עשרה, העיר ניו יורק הייתה תלויה אך ורק באמצעים פרימיטיביים, כגון בארות ומאגרי מי גשמים, כדי לאסוף מים לשימוש יומיומי. הבאר הציבורית הראשונה נחפרה בבאולינג גרין(אנ') ב-1677, והמאגר הראשון נבנה באיסט סייד(אנ') של מנהטן ב-1776 לאחר שהאוכלוסייה גדלה ל-22,000[6].
קולקט פונד(אנ'), או "בריכת מים מתוקים"[7], הייתה גוף מים מתוקים במה שהוא כיום צ'יינה טאון במנהטן התחתית. במשך שתי המאות הראשונות של ההתיישבות האירופית במנהטן, היא הייתה מערכת אספקת המים העיקרית של העיר הצומחת. מאוחר יותר, העיר הייתה מודעת להידרדרות באיכות המים שלה, בשל גידול אוכלוסייתה המהיר (60,000 עד 200,000 מ-1800 עד 1830), שהייתה לה סכנה ניכרת של גרימת מגיפות.
המאה ה-19[עריכת קוד מקור | עריכה]
בשנת 1837, העיר ניו יורק החלה לבנות את מערכת אספקת המים החדשה שלה. הפרויקט החל בבניית סכר ברוחב 76 מ' ובגובה 17 מ' במרחק של 10 ק"מ במעלה הזרם של שפך נהר קרוטון להדסון[ב]. זה היה סכר הבנייה המשמעותי הראשון בארצות הברית[1].
הוא נבנה מגושים מרובעים של גרניט ומלט, וברוחב 21 מ' בבסיסו, ו-2.1 מ' בחלקו העליון. הוא העלה את מפלס נהר קרוטון ב-12 מ', ויצר מאגר באורך 8 ק"מ, שגודלו היה 1,620 דונם[ג], ובעל קיבולת של 500 מיליון גלונים (1.8 מיליון מטר מעוקב), והיה ממוקם בגובה של 51 מ' מעל פני הים. בניית הסכר הסתיימה בשנת 1842[1].
עד 1881, ולאחר תיקונים נרחבים בסכר, שגובהו 17 מ', הצליח מאגר אולד קרוטון לספק לעיר כ-90 מיליון גלונים (340,000 מ"ר) ביום, דרך אמת המים העתיקה של קרוטון[5].
לקראת המאה ה-20 ובמהלכה[עריכת קוד מקור | עריכה]
בשאיפה להרחיב את אספקת המים של העיר, מהנדסי ועדת אקוודוקט העיר תכננו בשנת 1884 סכר בגובה 84 עד 91 מטר, המשתרע על נהר קרוטון ליד פתחו. הסכר והמאגר המוצעים אמורים היו לכסות 52 קמ"ר של קרקע, שתפוסה על ידי מבנים ורכוש ציבוריים ופרטיים רבים[3]. לאחר הסדרת הקרקעות, הגיעו צוותי עבודה שעבדו על הסכר המקורי, וגם סתתים מדרום איטליה[3].
לשם בניית הסכר נדרשה הסטת הנהר מדרכו הרגילה, ושאיבת אפיק הנהר לייבושו. כדי להשיג זאת, פועלים חפרו תעלה בצורת חצי סהר באורך 300 מטר ורוחב 61 מטר. בגבעה בצד הצפוני של הנהר, אבטחו את התעלה בקיר תמך ובניית סכרים זמניים, כדי לשלוט בזרימת המים[3]. הבנייה הראשונית נמשכה שמונה שנים, ושינויים ותיקונים נרחבים נמשכו במשך שש שנים נוספות. תנאי העבודה היו לרוב קשים. סרט אילם, The Croton Dam Strike, שיצא לאקרנים בשנת 1900, תיאר בעיות ניהול עבודה הקשורות לבניית הסכר[8].
העבודות החלו בשנת 1892 באתר בנחלתו של א.ב. קורנל[ד][1], 6.4 ק"מ במורד הזרם של הסכר המקורי, שהיה שקוע על ידי המאגר החדש (ראו המפה וההסבר למעלה משמאל, באשר למיקום הסכר החדש). מאגר ניו קרוטון הצליח בסופו של דבר לספק 200 עד 300 מיליון גלונים (760,000 עד 1,140,000 מ"ק) ביום, דרך אמת מים חדשה שהובילה מים למאגר ג'רום פארק(אנ')[ה], בצפון ברונקס, ניו יורק[9][ו].
מאגר האגירה שהתקבל, מאגן ניקוז של 41 קמ"ר, הכיל 54 מיליון מ"ק בתפוקה מלאה[10]. בניית הסכר הושלמה בשנת 1906. במעלה הזרם נסכרו שני יובלים של נהר הקרוטון: היובל המערבי(אנ') והיובל התיכון(אנ'), ויצרו את מאגר מפלי קרוטון(אנ'), שהוכנס לשירות ב-1911.
הגשר מעל שפך העודפים הוחלף בשנת 1975 ושוב בשנת 2005. באותה שנה, בגלל התקפות ה-11 בספטמבר על העיר ניו יורק, ניסגרה באופן קבוע תנועת כלי רכב בכביש מעבר לראש הסכר. הולכי רגל ורכבי חירום הורשו להשתמש ב-New Croton Dam Road, בעיקר לצרכים תיירותיים, אך כל שאר התנועה נותבה מחדש. בשנת 2011 הושלם פרויקט שיקום סכר ניו קרוטון[11].
כיום אגני הניקוז שמזינים את מי השתייה של העיר ניו יורק משתרעים על שטח של למעלה מ-4,919 קמ"ר בהרי קטסקיל ובעמק נהר ההדסון. אגנים אלה מחולקים לשתי מערכות מאגרים: אגן הניקוז Catskill/Delaware הממוקם מערבה לנהר ההדסון, ואגן הניקוז של נהר קרוטון, הממוקם מזרחית לנהר ההדסון. יחד, מערכות המאגרים מספקות כ-1.4 מיליארד גלונים של מים בכל יום ל-9 מיליון אנשים בעיר ניו יורק[12].
ראו גם[עריכת קוד מקור | עריכה]
קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]
ביאורים[עריכת קוד מקור | עריכה]
- ^ סכרי בנייה הם סכרים העשויים בעיקר אבן ולבנים, לפעמים מחוברים בטיט. סימוכין ראו: כאן.
- ^ לצפייה במיקום הסכר הישן ראו כאן. סמן קנה המידה מראה שאכן מדובר ב-10 ק"מ מנקודת שפך הקרוטון להדסון.
- ^ המקור מתאר גודל של 400 אקרים, וכל אקר שווה ל-4.05 דונם.
- ^ שזכה בהצמדת שמו לסכר, בנוסף לשם הפופולרי סכר ניו קרוטון.
- ^ לצפייה במיקום מאגר ג'רום פארק, ראו כאן.
- ^ בנוסף לאמת המים הזו, שמעבירה רק 10% מצריכת המים של העיר, קיימות 2 אמות מים ממערב להדסון, שמעבירות 90% מאספקת המים לעיר ממערכות אגני הניקוז של קטסקיל ודלאוור. סימוכין ראו כאן.
הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]
- ^ 1 2 3 4 Croton Water Supply System, ASCE - Metropolitan Section
- ^ New Croton Dam (a.k.a. Cornell Dam), The Croton Waterworks
- ^ 1 2 3 4 The Croton Dam, The Village of the Croton on Hudson, New York, by WayBack Machine
- ^ Jackson, Donald C, 1988. Great American Bridges and Dams. p. 128. John Wiley and Sons
- ^ 1 2 New Croton Reservoir, NYC Environmental Protection
- ^ Soll, David (December 31, 2017). "Notes". Empire of Water. Cornell University Press. pp. 215–250
- ^ Jackson, Kenneth T., (ed.) 1995. The Encyclopedia of New York City. New Haven, CT: Yale University Press. p. 250
- ^ The Croton Dam Strike, 1900, IMDb
- ^ Charles Merguerian, A History of thye NYC Water Supply System, Charles Merguerian Blog, 2000
- ^ Wegmann, Edward, .Discussion on Design of Masonry Dams, . American Society of Civil Engineers, 75. pp. 163-164, 220, December 1912
- ^ Mark N. Page, January 23, 2007, New Croton Dam Road Closure Environmental Review, WayBack Machine
- ^ Joan J. Fyfe, Newsletter, Yorktown Historical Society, by WayBack Machine
בקרת זהויות  |
|
|---|