נינון הייט-וייל
לידה |
2 באפריל 1911 מילוז, הקיסרות הגרמנית |
---|---|
פטירה |
15 באוקטובר 2007 (בגיל 96) פונטנבלו, צרפת |
שם לידה | Ninon Weyl |
מדינה | צרפת |
נינון הייט-וייל (בצרפתית: Ninon Hait-Weyl; 2 באפריל 1911, מילוז – 15 באוקטובר 2007, פונטנבלו) הייתה מצילת יהודים בתקופת השואה.
ביוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]
הייט-וייל הייתה פעילת מחתרת יהודייה בצרפת הכבושה בידי הנאצים במלחמת העולם השנייה. שמה המחתרתי היה ניקול הארקורט (Nicole Harcourt). היא הנהיגה יחד עם מרק הגנו (Marc Haguenau) את "השישית", אחת מקבוצות ההתנגדות היהודית בצרפת באזור משטר וישי. כמו כן הנהיגה את ה-Petites Ailes (כנפיים קטנות), קבוצה בתנועת הצופים היהודים בצרפת שפעלה במילוז, באו-רן ובאלזס.
עם אליזבת הירש (Elisabeth Hirsch) (צר') ורות למבר (Ruth Lambert) (צר'), הצליחה הייט-וייל להבריח מאות ילדים ובני נוער יהודיים ממחנות המעצר בצרפת. אף על פי שלא הוצא נגדה צו מעצר, נכנסה הייט-וייל מרצונה למחנה המעצר גירס ושם פעלה למען הטבת תנאי חייהם של האסירים ולמען שחרורם.[1]
ראו גם[עריכת קוד מקור | עריכה]
הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]
- ^ לוסיין לזר, המחתרת היהודית בצרפת (יד ושם, 2012), ע' 115