משתמש:Rex~hewiki/95 התזות
 |
דף זה אינו ערך אנציקלופדי
| |
| דף זה אינו ערך אנציקלופדי | |
95 התזות (בלטינית "Disputatio pro declaratione virtutis indulgentiarum") היא מסה שחוברה על ידי מרטין לותר, דוקטור לתאולוגיה וכומר גרמני. את המסה הכתובה לטינית שכותרתה "דיונים על מעמדו ותוקפו של מכירת אינדולגנציות" תולה לותר ב-31 באוקטובר 1517 על דלתות הכנסייה בויטנברג, והיא יוצאת כנגד מסע מכירות שטרי המחילה שנערך באותם ימים ברחבי גרמניה. בעקבות חיבור זה וחיבוריו הבאים התרחשה המהפכה הפרוטסטנטית בה התפצלה בסופו של דבר הכנסיה הקתולית בכל רחבי אירופה לשניים ונוסד הזרם הפרוטסטנטי.
סקרמנט המחילה[עריכת קוד מקור | עריכה]
אחד משבעת המקדשים (סקרמנטים) בנצרות, הוא סקרמנט המחילה. סקרמנט זה שמקורו בxx (בוטל על ידי לותר?) כולל ארבעה חלקים. שבירת הלב, וידוי, מחילה, ומעשה כפרה.
- מעשה כפרה ללוחמי מסעות הצלב, ולאצילים הממנים את המסעות
- התפתחות הסחר במחילה, אינדולגנציה, ומכירה לאחר, לגוססים ולנפטרים.
- אוצר המחילה של הכנסייה
לנוהג זה לוו ביקורות רבות, נזירים אנשי דת ובעלי תודעת חטא גבוהה התקשו לראות כיצד בסחר ובאמצעות ממון ניתן להתנקות לחלוטין מן החטא. אחרים ביקרו את השחיתיות שנלוו למסעות אלו, והיו גם את הביקורות של התושבים, הנסיכויות והממלכות שמחוץ לרומא שלא חיבבו שכסף שנאסף מעל גבי אדמתם הולך רובו ככולו למימון מטרות הכנסייה ברומא.
המסע של 1517[עריכת קוד מקור | עריכה]
בשנת 15xx נבחר אלברכט מברנדנבורג לנסיך של מיינץ והוא רק בן 28, לתפקיד זה חשיבות יתירה, שכן נסיך מיינץ הוא אחד משבעת הנסיכים הבוחרים שעל פיהם נבחר הקיסר של האימפריה הרומית הקדושה. לשם מינוי זה מה גם שהיה עליו לעקוף את מגבלת הגיל, נדרש לשלם לכנסייה סכום של 21,000 דוקטים. את הכסף הוא לווה מבנקאי גרמני בשם ג'יקוב/יעקב פאגר שדחק בו כל העת להחזיר את חובו. לשם כך מתגייס לעזרתו מטיף ידוע בשם יוהן טצל, יוהן זה היה כומר דומיניקני שעסק באותם שנים בהטפה לציבור הרחב לרכוש לעצמם שטרי מחילה, תוך שהוא מרתיע אותם בדרושתיו על הצפוי לבני האדם בגיהינום ועל גורלו של אדם שיוותר ללא מחילה. כעת נרתם יוהן לעזרתו של אלברכט, והוא יוצא בשנת 1517 למסע מכירות ברחבי גרמניה כשאליו נלווה נציג של משפחת הבנקאים פאגר. האישור למכירה ניתן על ידי האפיפיור לאו העשירי בתמורה לכך שמחצית הסכום יובא לידי הכנסייה. סכום זה יועד עבור שיפוץ ובנייה של בזיליקת פטרוס הקדוש ברומא.
פרסום המסה[עריכת קוד מקור | עריכה]
לותר, ככל האנשים לא היה מודע לכך שמחצית הסכום נועד לספק את חובותיו של הנסיך
במסה יוצא לותר נגד ההנחה שניתן לקנות מחילה בכסף,
החיבור נכתב במקור בלטינית, שפה שדוברה רק בפי המלומדים, אנשי הכמורה, כדי שהמסמך יעורר שיח בתוך הכנסייה עצמה מבלי לעורר פולמוס ציבורי. חלק ניכר מהחוקרים אינם מקבלים את האמונה הרווחת, שהוא הצמיד את ה"תזות" במסמרים לדלתות הכנסייה שלו, והדבר אף איננו מוזכר בכתביו. התזות נפוצו במהירות רבה בזכות ההמצאה החדשה, מכונת הדפוס, ונודעו ברחבי גרמניה.
המשך הביקורת[עריכת קוד מקור | עריכה]
בעוד את 95 התזות ניתן היה איכשהו לראות כקריאת תיגר נגד מנהג פסול אחד בלבד, הרי שבשלושת המסות שפרסם לותר שלוש שנים לאחר מכן, בשנת 1520, בהם הוא מציג את עיקרי התאולוגיה הלותרנית ברור היה כבר שכוונתו למהפכה דתית טוטאלית. בתגובה לחיבוריו מוציא האפיפיור לאו העשירי ביוני 1520 כתב גינוי נגד לותר. בדצמבר באותה השנה שורף לותר בראש חוצות את הבולה האפיפורית כשלתוך המדורה הוא משליך את ספר הקאנון של הכנסייה הקתולית. בעקבות האירועים האחרונים הופצו והודפוסו ספריו של לותר בגרמנית בכל רחבי גרמניה, כשעימם מופצים תחריטי עץ סאטריים נגד הכנסייה הקתולית.
השפעות[עריכת קוד מקור | עריכה]
הביקורת שהתפרסמה במהרה בכל רחבי האימפרייה התקבלה בעין רעה בקרב הכנסייה הקתולית, שבמקרים אחרים הייתה ממהרת להוציא את מבקריה להורג, אולם במקרה זה לא נקט תחילה האפיפיור דבר. שכן פרידריך החכם, נסיך סקסוניה, מקום מגוריו של לותר, דורש מהאפיפיור שלותר יעמוד לדין על אדמת גרמניה ושתהיה לו גם הזכות להגן על עמדתו בפני הקיסר ונציגי הקיסרות. דרישתו המתריסה נענית בדלית ברירה על ידי הכנסייה, זאת משום שלנסיך סקסוניה יש השפעה פוליטית רבה באותם ימים עקב היותו אך הוא הסיך בוחר, (אחד מהאלקטורים הבוחרים את הקיסר המיועד לאימפרייה הרומית הקדושה). ואכן לותר מוזמן להופיע באפריל 1521 בפני הדיאט הגרמני שהתכנס באותה שנה בוורמס בראשות הקיסר קרל החמישי שנבחר זה עתה. במסעו לשם מלווה לותר על ידי ההמונים שמריעים לו בדרכו ותומכים בו בפומבי. בדיאט של וורמס עומד לותר בפני הקיסר וכל גדולי הקיסרות ומסרב לחזור בו מדבריו. כשבסיום הכינוס הוא טובע את האמרה "כאן אני עומד, איני יכול אחרת" (אם כי החוקרים סבורים שהאמרה אינה שלו אלא אגדה).
תוצאותיה של האסיפה היא שהקיסר קרל החמישי בוחר להכריע בעד הכנסייה ומוציא צו קיסרי ("האדיקט מוורמס") בו הוא מגנה את לותר ואת דעותיו ומטיל עליו את חרם הרייך כך שדמו מותר לכל. לותר נמלט משם בעזרת אנשיו ומסתתר בטירת וארטבורג שם החל בתרגום התנ"ך והברית החדשה מיוונית לגרמנית.
באותם שנים מתחוללת מלחמות דת ברחבי גרמניה בין הנסיכויות המאמצות את הגישה הפרוטסטנטית לבים הנסיכיות הנאמנות לאפיפיור ברומא. המלחמה מסתיימת בשנת 1555 בשלום אוגסבורג בו נטבעה האמרה הידועה "למי השלטון, לו הדת" (הדת תיקבע בכל מקום לפי דעת הנסיך)
קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]
- 95 התזות (Disputatio pro declaratione virtutis indulgentiarum) בלטינית ובאנגלית
קטגוריה:נצרות פרוטסטנטית קטגוריה:ספרי המאה ה-16 קטגוריה:חיבורים פילוסופיים
95 התזות en:The Ninety-Five Theses af:95 stellings bg:95 тезиса cs:95 tezí da:Luthers 95 teser de:95 Thesen el:95 Θέσεις es:Las 95 tesis fr:95 thèses id:95 dalil Luther it:95 tesi di Lutero lt:95 tezės hu:Luther Márton 95 tétele ms:95 Dalil nl:95 stellingen ja:95ヶ条の論題 no:Luthers 95 teser oc:95 Tèsis pl:95 tez pt:95 Teses ro:Cele 95 de teze ru:95 тезисов simple:95 theses sl:Luthrovih 95 tez fi:95 teesiä sv:95 teserna te:మార్టిన్ లూథర్ 95 చర్చనీయాంశాలు zh:九十五条论纲