משתמש:Meni181818/סארין

שגיאות פרמטריות בתבנית:תרכובת
פרמטרים [ נוסחה כימית ] לא מופיעים בהגדרת התבנית

סארין

נוסחת המבנה של גז סארין
נוסחת המבנה של גז סארין
קובץ:744px-Sarin-3D-balls-by-AHRLS-2012.png
שם סיסטמטי	Propan-2-yl methylphosphonofluoridate
מסה מולרית	140.09 גרם/מול
מראה	נוזל חסר צבע ברור
מספר CAS	107-44-8
צפיפות	1.0887 (25°C) 1.102 (20°C) גרם/סמ"ק
מצב צבירה	נדיף
מסיסות	מסיס במים
טמפרטורת היתוך	-56 °C 217.15 K
טמפרטורת רתיחה	158 °C 431.15 K

סארין היא תרכובת אורגנית על בסיס זרחן בנוסחה CH₃)₂CHO]CH₃P(O)F)]. זהו נוזל חסר צבע וריח המשמש כנשק כימי השווה בעוצמתו הקיצונית לגזי עצבים. הסארין מסווג כנשק להשמדה המונית בהחלטת האו"ם 687. ייצור ואגירה של סארין נאסרו באמנת הנשק הכימי בשנת 1993, בה הוא מסווג כחומר מדרגה 1.

ייצור ומבנה

הגז הוא חסר ריח ובעל צבע חום בהיר בצורתו הנוזלית, הוא מתאדה בקלות בטמפרטורת החדר ובעל "חיי מדף" קצרים של כמה שבועות עד חודשים. הוא מיוצר מתגובה של מתילפוספוניל דיפלואוריד ואיזופרופנול.

CH₃P(O)F₂ + (CH₃)₂CHOH → [(CH₃)₂CHO]CH₃P(O)F + HF

הסארין הוא נשק כימי בינארי - שני החומרים מוחזקים במכלים נפרדים, ורק בעת השימוש הם מתערבבים ויוצרים את הסארין, דבר שמשפר את בטיחות האכסון ופותר את בעיית "חיי המדף" הקצרים.

השפעות ביולוגיות

השפעת הסארין על מערכת העצבים היא קטלנית - הגז חודר דרך מערכת הנשימה ואף דרך העור, ובדומה לרוב גזי העצבים פוגע במערכת העצבית של קורבנותיו. הוא מדכא את האנזים כולין אסטראז, כך שמעוכב פירוק הנוירוטרנסמיטור אצטילכולין ונפגעת יכולת מערכת העצבים לפקד על השרירים.

תסמינים ראשונים של חשיפה לסארין הם נזלת, כיווץ שרירי החזה והצרות האישונים. לאחר מכן מופיעים קשיי נשימה, בחילה והפרשת רוק מוגברת. לבסוף מאבד הקורבן את השליטה על הסוגרים ועל שרירי השלד, כתוצאה מכך נגרמות עוויתות ומוות בחנק.

מספיקה חשיפה ל 0.01 מיליגרם סארין לק"ג משקל גוף כדי לגרום מוות תוך דקה. עוצמתו, לפי הערכות, היא פי 500 מגז הציאניד. הזרקה מיידית של אטרופין או חומרים אחרים המשמשים מעכבים תחרותיים לאנזים כולין אסטראז אך אינם פוגעים בו, מהווה תרופה יעילה.

בדיקות אבחון

מחקרים מבוקרים בבני אדם הראו, כי מינון של 0.5 מ"ג מהרעל, גרם לדיכוי של 38% מכדוריות הדם האדומות ואת האנזים כולין אסטראז למשך מספר שעות מהחשיפה.

בידי מדינות אוייב

ערך מורחב – הכוחות המזוינים של סוריה

מאז ראשית שנות ה-70, מפתחת סוריה ארסנל נרחב של נשק כימי וביולוגי הכולל כמויות גדולות של סארין. ב-23 באפריל 2013 סיפר ראש חטיבת המחקר באמ"ן, תת-אלוף איתי ברון, כי "בסוריה יש ארסנל עצום של נשק כימי. להערכתנו המשטר עשה ועושה שימוש בנשק כימי" . לדבריו - "השימוש בנשק כימי בלי תגובה - מדאיג" זו הייתה ההודעה הראשונה של גורם רשמי על השימוש בנשק כימי על ידי משטר בשאר אל-אסד. תת-אלוף ברון הסביר כי הערכה זו נעשתה על פי ניתוח תסמיני הנפגעים מהתקיפות. ב-25 באפריל 2013 הבית הלבן אישר כי המודיעין האמריקני מאמין שממשלת סוריה השתמשה בסארין בהיקף קטן נגד כוחות המורדים במדינה ושההערכה מתבססת על ראיות פיזיות.

הסטוריה

החומר התגלה לראשונה בשנת 1938 בגרמניה, על ידי שני מדענים גרמנים שניסו ליצור חומרי הדברה חזקים יותר. סארין היה החזק מבין ארבעת גזי העצבים שיוצרו על ידי גרמניה במהלך מלחמת העולם השניה.

שימוש בגז כנשק

• 1950 - תחילת שנות החמישים: נאט"ו הגדירה את הסארין כנשק כימי רגיל. באותם שנים, הן בארצות הברית והן בברית המועצות ייצרו סארין למטרות צבאיות.
• 1953: רונלד מדיסון, כבן עשרים, טכנאי בחיל האויר המלכותי של בריטניה במחוז דורהאם, מת בניסוי של סארין במתקן לניסויים של נשק כימי בווילטשייר. עשרה ימים לאחר מותו נערכה חקירה סודית. בשנת 2004 נפתחה החקירה מחדש ולאחר שימוע וחקירה של 64 ימים, קבע בית המשפט שמדיסון נהרג שלא כדין "ביישום של רעל עצבים בניסוי שאינו מבוקר".
• 1956: הופסק הייצור הרגיל של הסארין בארצות הברית. מלאי גדול של סארין זוקק מחדש עד 1970.
• 1988: במשך יומיים בחודש מרץ, העיר הכורדית חלבג'ה (כ 70,000 איש) בצפון עירק הופצצה בפצצות מצרר ופצצות כימיות שכללו סארין. בהתקפת הגז מתו על פי ההערכה כ 5,000 בני אדם.
• 1993: אמנת הנשק הכימי של האו"ם נחתמה על ידי 162 מדינות חברות. האמנה אוסרת על שימוש ייצור ואגירה של נשק כימי מסוגים רבים כולל סארין. האמנה נכנסה לתוקף ב29 באפריל 1997. האמנה קראה להשמדת כל מצבורי הנשק הכימי מהסוגים שצויינו עד שנת 2007.
• 1994: אנשי הכת הדתית אום שינרקיו ביפן, פיזרו סארין טהור במאטסומוטו, נאגאנו. 8 בני אדם נהרגו ומעל 200 נפגעו.
• 1995: אנשי הכת אום שינרקיו ביפן, פיזרו שוב סארין טהור, הפעם ברכבת התחתית של טוקיו. 13 בני אדם נהרגו, 50 נפגעו קשות, וכמעט 1000 סבלו מבעיות ראייה זמניות.
• 1998: מגזין הטיים ורשת הטלויזיה CNN פרסמו ידיעות ולפיהן בשנת 1970 מפציצים של חיל האויר האמריקאי עסקו במבצע חשאי בשם "רוח גבית", במסגרתו הם ירו נשק המכיל סארין על חיילים אמריקאים שערקו בלאוס. רשת CNN ומגזין הטיים חזרו בהם לאחר פרסום הידיעות ופיטרו את האחראים.
• 2004: מורדים עירקים פוצצו פגז 155 מ"מ שהכיל חלקים מקדימים מתהליך הפקת הסארין, ליד שיירה אמריקאית בעירק. הפגז נועד לערבב את החומרים הכימיים תוך כדי מעופו ובכך ליצור את הגז הרעיל. הפגז התפוצץ, אך שחרר כמות קטנה של סארין. שני חיילים טופלו לאחר שלקו בסימפטומים מקדימים של הרעלה מסארין.
• 2012: סוריה נחשדה על ידי ארצות הברית ומדינות נוספות בשימוש בגז סארין במלחמת האזרחים בסוריה. בכירים בישראל טענו שסוריה ביצעה שימוש כזה כמה פעמים.
• 2013: האו"ם נקרא לחקור דיווחים על כך שממשלת סוריה השתמשה בסארין במסגרת מלחמת האזרחים בסוריה. פעילי אופוזיציה בסוריה פרסמו קטעי וידאו רבים בהם נראו נפגעים עם סמפטומים של חשיפה לסארין, ורבים שמתו בינהם נשים וילדים. השימוש בגז אושר רשמית על ידי גורמים רשמיים צרפתיים. לדברי פקידים צרפתיים הגז היה כבר כמה פעמים בשימוש על ידי משטרו של בשאר אל-אסד. גורמים בישראל אישרו שממשלת סוריה ביצעה כמה תקיפות בנשק כימי מאז פרוץ מלחמת האזרחים שם. לפי הערכות שונות מספר ההרוגים נע מכמה מאות עד ל 1,300.