משתמש:מוס אייסלי/ויקיפדיה:לשון

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית

שימוש באוגד – הוא, הינו[עריכת קוד מקור | עריכה]

בשפות אחדות, למשל באנגלית, בכל משפט חייב להיות פועל או אוגד, למשל "Washington is the capital of the USA" – "וושינגטון היא בירת ארצות הברית". באנציקלופדיה, מטבעה, מופיעות הגדרות של דברים, ולכן באנציקלופדיות בשפות שבהן השימוש באוגד נדרש הוא נפוץ מאוד. בעברית, לעומת זאת, האוגד אינו תמיד נדרש, וגם כשמשתמשים בו, יש להפעיל שיקול דעת – להשתמש במילה הנכונה ולעשות זאת על דרך העברית ולא להעתיק מילה במילה משפות אחרות. זה אומר, למשל, שאין סיבה לכתוב "הוא" בכל מקום שבו באנגלית כתוב "is".

האוגד המקובל בעברית בזמן הווה הוא הכינוי של גוף שלישי – הוא, היא, הם, הן: "נעמי היא הנשיאה". בזמן עבר ובזמן עתיד בדרך כלל יש להשתמש בצורה המתאימה של הפועל "להיות": "נעמי הייתה הנשיאה", "נעמי תהיה הנשיאה לאחר שתושבע".

הימנעו ככל האפשר משימוש בפועל להוות. ברוב המקרים אפשר להחליף אותו בפועל "להיות" או באוגד (הוא, היא), בהתאם למקרה:

  • במקום: "מובי דיק היווה צעד חשוב בהתפתחות הרומן האמריקאי"
  • עדיף לכתוב: "מובי דיק היה צעד חשוב בהתפתחות הרומן האמריקאי".
  • במקום: "רכס ההרים במרכז צרפת מהווה מכשול לסלילת כבישים ממזרח למערב"
  • עדיף לכתוב: "רכס ההרים במרכז צרפת הוא מכשול לסלילת כבישים ממזרח למערב".

המילים "הנו / הנה / הנם / הנן" הן המילה "הִנֵּה" בצירוף כינוי, כלומר "הנו" = "הנה הוא". טעות נפוצה היא להשתמש בהן בתור אוגד:[1]

  • לא תקני: הכוח הגרעיני החזק הנו כוח יסוד.
  • תקני: הכוח הגרעיני החזק הוא כוח יסוד.

נחי ל"ה / ל"י – שורש על"ה[עריכת קוד מקור | עריכה]

בַּפועל "העליתי", השורש הוא על"ה / על"י (כלומר, נחי ל"ה / ל"י). היו"ד הזאת היא שורשית, והיא חוזרת ומופיעה (לא נשמטת) בנטייה בכל המקרים שבהם לא מדובר בגוף שלישי עבר. דוגמאות: עלה, אני עליתי (לא "עלתי" – זה ברור). עם זאת, בבניין הפעיל שוגים לא מעט בעברית: הוא העלה, אני העליתי (לא: העלתי). קנה – הוא הקנה לו ערכים, אני הקניתי ערכים. יש לכך לא מעט דוגמאות נוספות: רבים כותבים "השתנתי", כאשר הם מתכוונים לפועל "השתניתי" (ל"השתנתי" משמעות אחרת, זו שנגזרת מן השורש שת"ן...); הפליתי לרעה (לא: "הפלתי לרעה"); הגליתי אותו (לא: הגלתי אותו; בעבר: הגלה, בניין הפעיל, פועל מגזרת נחי ל"ה / ל"י), הטעיתי אותו (לא: הטעתי) וכו'.

לכן: העליתי תמונות, העליתי צילומי מסך.

דוגמה נוספת, שתמיד צורמת, קשורה לפועל "להַבנות". כאשר נכתב "תוכנית מובנת", הכוונה היא שמבינים אותה. אבל אם הכוונה להבניה, צריך להיות תוכנית מובנית (מהשורש בנ"ה / בנ"י; שוב, מדובר בפועל מגזרת נחי ל"ה / ל"י, והיו"ד חוזרת ומופיעה בכל פעם כשלא מדובר בגוף שלישי עבר).

שגיאה נוספת באותו עניין: הנחתי אותו לפעול אחרת. צריך, כמובן, להיות הנחיתי אותו לפעול אחרת. כי "הנחתי" זה משהו אחר, שקשור להנחה, לא להנחיה.

אל תצטטו בשפה זרה שונה משפת המקור[עריכת קוד מקור | עריכה]

בעת ציטוט של ביטוי בשפה זרה, יש לוודא שאכן זו שפת המקור. למשל, אין טעם לאזכר את ספרו של קופרניקוס ולציין את שם הספר באנגלית, שהרי קופרניקוס כתב את ספרו בלטינית, ולכן אין כל יתרון לשם האנגלי על פני השם העברי.

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ יד הלשון, הערך "הנה"; הנו בתפקיד אוגד, אתר האקדמיה ללשון העברית