משתמש:בן נחום/מחקר דיאכרוני
הביקורת הדיאכרונית (מכונה גם ביקורת ההיסטורית) היא ענף בביקורת המקרא העוסק בשאלת מקורם של התורה ושל התנ"ך; מתייחס לתולדותיו של הטקסט והתפתחותו לאורך הזמן. הביקורת הדיאכרונית עוסקת בהיבטים שהידע ההיסטורי יכול לשפוך עליהם אור, כמו שאלות מתי נכתב הטקסט, מי עשוי להיות הכותב וכדומה.
הביקורת הדיאכרונית מהווה את הענף הוותיק והגדול ביותר בחקר המקרא.
התפתחות המחקר הדיאכרוני[עריכת קוד מקור | עריכה]
ברוך שפינוזה הנחשב ל"אבי ביקורת המקרא", אף על פי שכפר במקוריותה של התורה לא האמין באפשרות לשחזר טקסט קדום יותר שממנו נוצר הטקסט שבידינו. גם האב רישאר סימון מצרפת (שנחשב "התנ"כיסט המלומד ביותר במאה הי"ז"), אף על פי שלא האמין במקוריותה של התורה גם לא האמין באפשרות לשחזר טקסט קדום יותר שממנו נוצר הטקסט שבידינו, ובלשונו: ”מוטב אפוא לשתוק בעניין זה … מלהמשיך לחקור את הנושא ולהוקיע בביקורת פזיזה את אשר איננו מבינים”[1].
הראשון שהעלה את הטענה שניתן לשחזר נוסח קדום של התנ"ך שהתקיים לטענתו של שפינוזה וניסה לחקור זאת, היה ז'אן אסטרוּק בשנת 1753. אסטרוּק האמין שישמוש בכלים המדעיים ובתפיסה שהחלה בתקופתו - "לקבל רק ידע שאפשר להשיגו ולהוכיחו בוודאות"[2]. גישה זו המשיכה להנחות את החוקרים עד אמצע המאה ה-19 אז הפסיק השימוש במנגנונים של בקרה ניסויית (בתוכם הכּלל שתיאוריה חייבת להיות ניתנת לבחינה ולהפרכה) ובמקומם התגבר השימוש המוצהר באינטואיציה ובדמיון של החוקר. בסוף המאה ה-19 צ'ארלס אוגוסטוס בְּריגְס נחשב לחוקר חלוץ בתחום.
במאה ה-19 התרחב תת-ענף שכונה השערת התעודות, שהתבסס על ההשערה כי חמשת חומשי תורה נערכו על ידי איחוד של מספר תעודות קדומות יותר המהוות נרטיבים עצמאיים, מקבילים ושלמים של אותם מיתוסים. לרוב מקובל להגדיר ארבע תעודות אך המספר המדויק אינו החלק המרכזי של ההשערה.
במאות ה-20 וה-21, מחקר הביקורת הדיאכרונית התאפיין בהיעדר קונצנזוס בסוגיות הליבה. בשנת 2010 התקיים הכנס המרכזי של 'מחקר הביקורת הדיאכרונית' בציריך, ונואם מרכזי בו נדרש לסוגיה:
"כל חוקר פועל על פי מערכת הנחות עבודה משלו, משתמש בשיטות עבודה אחרות, ומגיע לתוצאות משלו. בכל תחום אקדמי אחר, מצב כזה היה נחשב לבלתי-קביל"[3].
בחלקה האחרון של המאה ה-20 החלו פרופסור מאיר שטרנברג (פרופסור באוניברסיטת תל אביב וחתן פרס ישראל) והחוקר אורי אלטר, ליישם במחקר הדיאכרוני את הטכניקות של ביקורת ספרות. מסקנת מחקריהם הייתה שהטקסט של התנ"ך הקיים בידינו נחשב יצירה קוהרנטית ושרבות מה"בעיות" שנטענו בידי חוקרי מקרא דיאכרונים קודמים, הן פרי כפייה מלאכותית של רגישויות אסתטיות שאינן רלוונטיות לתקופת התנ"ך[4]'[5].
בשנת 2011 פרסם פרופסור דייוויד קאר את הספר 'גיבוש המקרא'[6] בו ערך ביקורת דיאכרונית באמצעות בחינת דוגמאות מתועדות מהמזרח של כתבים אפיים ומשפטיים, כדי לבחון אם הייתה להם התפתחות ולהשוות אותה להתפתחות אפשרית של התנ"ך. מסקנת הספר היא כי לא הייתה בצורות העריכה של ספרות המזרח העתיקה, מקבילה לשיטות עריכה רבות שחוקרים דיאכרונים - הטוענים לנוסח קדום יותר של התנ"ך - מייחסים לגרסת התנ"ך שבידינו.
בשנת 2013 התקיים הכנס המרכזי של 'מחקר הביקורת הדיאכרונית' בירושלים, פרופסור ברוך שורץ (פרופסור בחוג למקרא באוניברסיטה העברית בירושלים) נדרש בו למורכבות הגדרת "מקור" בהקשר של המחקר הדיאכרוני: "כשאנחנו אומרים "מקור", למה אנחנו מתכוונים? טקסט? מסורת? מסד נתונים? אסכולה הגותית? תאולוגיה? קבוצה של סופרים? סגנון ספרותי? אולי כוונתנו רק לאוצר-מילים ולא יותר מכך? סבורני שכל אחד מאתנו משתמש במילה "מקור" כדי לציין בדיוק את מה שהוא רוצה שהיא תציין; צלו של המפטי דמפטי"[7].
פרופסור בנימין זומר (מרצה למקרא ב'בית המדרש לרבנים באמריקה' של התנועה הקונסרבטיבית - JTS) פרסם בשנת 2015 את הספר "התגלות וסמכות: סיני בתנ"ך ובמסורת", בו הוא מפתח את המחקר הדיאכרוני ומראה כי הוא אינו סותר לרעיון ההתגלות במעמד הר סיני ולתוקף המחייב שיש להתגלות זו כלפי כל היהודים.
קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]
הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]
- ^ Richard Simon, A Critical History of the Old Testament, London: Walter Davis, 1682, pp. 27, 29
- ^ Richard Simon, A Critical History of the Old Testament, London: Walter Davis, 1682, pp. 27, 29
- ^ Thomas Dozeman, Konrad Schmid and Baruch J. Schwartz, “Introduction,” in The Pentateuch: International Perspectives on Current Research, Tübingen: Mohr Siebeck, 2011.
- ^ The poetics of biblical narrative : ideological literature and the drama of reading / Meir Sternberg
- ^ The Literary guide to the Bible / edited by Robert Alter and Frank Kermode
- ^ David M. Carr, The Formation of the Hebrew Bible: A New Reconstruction, Oxford: Oxford University Press, 2011
- ^ סרטון ההרצאה