משתמש:אסף טל דורון 317/החזית המצרית במלחמת ששת הימים
מהלכי הקרבות בחצי האי סיני במלחמת ששת הימים | ||||||||||||||||||
מלחמה: מלחמת ששת הימים | ||||||||||||||||||
תאריכים | 5 ביוני 1967 – 8 ביוני 1967 (4 ימים) | |||||||||||||||||
---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|
קרב לפני | מלחמת סיני | |||||||||||||||||
קרב אחרי | מלחמת ההתשה | |||||||||||||||||
מקום | חצי האי סיני | |||||||||||||||||
תוצאה | ניצחון ישראלי | |||||||||||||||||
|
החזית המצרית במלחמת ששת הימים הייתה חזית הלחימה הגדולה ביותר של צה"ל במהלך מלחמת ששת הימים במסגרתה התמודד מול הגדול בצבאות ערב, צבא מצרים. לאחר ריכוז כוחות של מדינות ערב על גבולות ישראל, בראשם ריכוז כוחות מצרי על גבול ישראל וסגירת השיט במצרי טיראן, החליטה ישראל לצאת למלחמת מנע ופתחה בה בבוקר ה-5 ביוני.
לפני היציאה למלחמה ביצע צה"ל מבצע הטעיה (מבצע לשון אדומה) שהוביל את הפיקוד המצרי לרכז כוחות בגזרה הדרומית של גבול ישראל–מצרים, כאשר לאמיתו של דבר רוכז המאמץ הישראלי בגזרה הצפונית ובגזרה המרכזית של הגבול. לאחר המתקפה המקדימה האווירית של ישראל במסגרת מבצע מוקד החלה התנועה הקרקעית לעבר חצי האי סיני בדמות שלוש אוגדות. לאחר קרבות קשים על הציר בין רפיח לאל עריש פרצה אוגדה 84 את ציר ההתקדמות הצפוני מזרחה. כמו כן, בתום קרב אום-כתף, פרצו כוחות אוגדה 146 את הציר המרכזי לתוך סיני. במקביל נעה אוגדה 31 בין שתי האוגדות הנוספות, לחמה בציר המרכזי בסיני וכבשה את ג'בל ליבני וביר לחפן והתקדמה במהירות לעבר מעבר המיתלה על מנת לחסום את הכוחות המצריים הנסוגים.
ניצחון צה"ל בקרבות ההבקעה הוביל את הפיקוד המצרי להורות על נסיגה כללית החל ב-6 ביוני. הכוחות הישראלים התקדמו מזרחה והגיעו תוך ארבעה ימים לתעלת סואץ. בתום קרבות בני יומיים כבשה חטיבה עצמאית את רצועת עזה וכוחות חיל הים השתלטו על ערי נמל מצריות, כולל שארם א-שייח' בקצה הדרומי של חצי האי. הניצחון הישראלי בחזית היווה הוכחה לתורת הביטחון של ישראל, שבמרכזה עמד קרב ההבקעה ונקיטת היוזמה ההתקפית.
הניצחון הישראלי בחזית, בתום ארבעה ימי קרבות, הוביל להשתלטותה של ישראל על חצי האי סיני, שנותר בידה כקלף מיקוח עד לחתימת הסכם השלום בין ישראל למצרים. לאחר הניצחון על מצרים, ישראל לראשונה השיגה עומק אסטרטגי והסירה מעליה במידה מסוימת את האיום הקיומי שאפף אותה מאז הקמתה. הניצחון בחזית הפך לחלק מרכזי מאתוס הניצחון הישראלי בימי התרוממות הרוח שלאחר המלחמה.
רקע[עריכת קוד מקור | עריכה]
תקופת ההמתנה[עריכת קוד מקור | עריכה]
שדה הקרב[עריכת קוד מקור | עריכה]
טקטיקה[עריכת קוד מקור | עריכה]
סדר הכוחות[עריכת קוד מקור | עריכה]
תוכניות המלחמה[עריכת קוד מקור | עריכה]
מבצע ההטעיה[עריכת קוד מקור | עריכה]
- ערך מורחב – מבצע לשון אדומה
מהלך המלחמה[עריכת קוד מקור | עריכה]
5 ביוני: קרבות ההבקעה[עריכת קוד מקור | עריכה]
מבצע מוקד[עריכת קוד מקור | עריכה]
- ערך מורחב – מבצע מוקד
ההבקעה בציר רפיח-אל עריש[עריכת קוד מקור | עריכה]
- ערכים מורחבים – קרב רפיח (1967), קרב הג'יראדי
קרב מתחם אום-כתף[עריכת קוד מקור | עריכה]
- ערך מורחב – קרב אום-כתף
6 ביוני: קריסת המערך המצרי[עריכת קוד מקור | עריכה]
כיבוש רצועת עזה[עריכת קוד מקור | עריכה]
ההתקדמות הישראלית במרכז סיני[עריכת קוד מקור | עריכה]
פקודת הנסיגה המצרית[עריכת קוד מקור | עריכה]
ההתקדמות לעבר תעלת סואץ[עריכת קוד מקור | עריכה]
המערכה הימית[עריכת קוד מקור | עריכה]
- ערך מורחב – הזירה הימית במלחמת ששת הימים
המערכה האווירית שלאחר מבצע מוקד[עריכת קוד מקור | עריכה]
- ערך מורחב – הזירה האווירית במלחמת ששת הימים
הגעת צה"ל לתעלה[עריכת קוד מקור | עריכה]
סיכום[עריכת קוד מקור | עריכה]
השלכות[עריכת קוד מקור | עריכה]
לקריאה נוספת[עריכת קוד מקור | עריכה]
- שבתי טבת, חשופים בצריח, הוצאת שוקן, 1968
- אליעזר (צ'יטה) כהן וצבי לביא, השמים אינם הגבול: סיפורו של חיל האוויר הישראלי, ספרית מעריב, 1990
- ישראל טל, ביטחון לאומי: מעטים מול רבים, הוצאת דביר, 1996
- יוסי גולדשטיין, רבין – ביוגרפיה, הוצאת שוקן, 2006
- שמעון גולן, מלחמה בשלוש חזיתות - קבלת ההחלטות בפיקוד העליון במלחמת ששת הימים, הוצאת 'מערכות' - משרד הביטחון, 2007
- ישעיהו גביש, שייקה גביש: סדין אדום, הוצאת כנרת זמורה ביתן, 2016
- אברהם אילון ואחרים, סופת אש במדבר - המערכה בזירה המצרית במלחמת ששת הימים, מודן הוצאה לאור, 2017
- יואב גלבר, התשה - המלחמה שנשכחה, הוצאת דביר, 2017
- אברהם זוהר, פסח מלובני, מלחמת ששת הימים - 50 שנה אחרי - דעת חוקרים על המלחמה, הוצאת המכון לחקר מלחמות ישראל, 2018
- ישראל טל, יאיר טל, ישראל טל: פרקים למלחמת יום הכיפורים, ידיעות ספרים, 2019
- Kenneth M. Pollack, Arabs at War: Military Effectiveness, 1948–1991, University of Nebraska Press, 2004