לדלג לתוכן

מרין פרדה

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
מרין פרדה
לידה 5 באוגוסט 1922
Siliștea Gumești, רומניה עריכת הנתון בוויקינתונים
פטירה 16 במאי 1980 (בגיל 57)
מוגושואיה, הרפובליקה הסוציאליסטית של רומניה עריכת הנתון בוויקינתונים
מדינה רומניה עריכת הנתון בוויקינתונים
מקום קבורה בית הקברות בלו עריכת הנתון בוויקינתונים
מקום לימודים אוניברסיטת בוקרשט עריכת הנתון בוויקינתונים
שפות היצירה רומנית עריכת הנתון בוויקינתונים
בן או בת זוג Aurora Cornu (19551959) עריכת הנתון בוויקינתונים
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

מרין פרדהרומנית: Marin Preda; ‏5 באוגוסט 1922 - 16 במאי 1980) היה סופר, מתרגם, עורך ספרותי ופוליטיקאי רומני, חבר במפלגה הקומוניסטית הרומנית. פרדה היה חבר בהאספה הלאומית הגדולה של רומניה.

פרדה נחשב לסופר בולט בתקופה שלאחר מלחמת העולם השנייה. ספרו האחרון, הטרילוגיה "Cel mai iubit dintre pământeni" כוללת ביקורת על העשור הראשון של השלטון הקומוניסטי ברומניה. זמן לא רב לאחר הופעת הספר נאספו עותקיו מהחנויות ומהספריות והסופר נמצא מת במיטתו. בני משפחה שלו חושדים שמדובר ברצח.

פרדה נולד לאחר מלחמת העולם הראשונה בכפר המצוי בדרום רומניה, במחוז טלאורמן. להוריו היו כבר ילדים, כל אחד מהם הביא לנישואים ילדים מקשר קודם ולאחר לידת פרדה נולדו להם עוד ילדים וכך נוצרה משפחה עם הרבה ילדים והכנסות קטנות. הוריו לא החשיבו את הלימודים ובבית הספר הכפרי החסיר פרדה לא מעט שעות לימוד, שעות בהן עבד במשק המשפחתי. תמונות מההווי הכפרי יופיעו בעתיד בספריו. הוא התעקש להמשיך ולסיים לימודים בבוקרשט וכבר במהלך לימודיו החל לכתוב. בסיום לימודיו החליט לא לשוב לכפר, אלא להישאר בבוקרשט ומצבו היה דחוק, לעיתים היה רעב. ב-1941 הצליח לקבל משרת מגיה בעיתון Timpul (הזמן)[1].

לראשונה פרסם באפריל 1942 את Părlitu בעיתון בו עבד. פרסום ראשון זה בגיל 20 נטע בו ביטחון והמשיך עם Strigoaica, Salcâmul, Calul, Noaptea, La câmp. בספטמבר עזב את עבודתו בעיתון ולזמן קצר עבד במכון לסטטיסטיקה. בעזרת המלצה קיבל עבודה כמזכיר מערכת בעיתון Evenimentul zilei (אירוע היום).

פרדה עזב את עבודתו בעיתון ולזמן קצר עבד במכון לסטטיסטיקה. הודות להמלצה קיבל עבודה כמזכיר מערכת ב-Evenimentul zilei (אירוע היום). במרץ 1943 פרסם את Colina ב-Vremea războiului (זמן המלחמה) ובעיתון בו עבד פרסם את Rotila.

בין 1943 ו-1945 פרדה גויס לצבא. ב-1945 קיבל את תפקיד המגיה הראשי ב-România liberă (רומניה חופשית) וב-1949 התחיל את כתיבת הכרך הראשון של יצירתו Moromeții, הנחשבת לפסגת יצירותיו. ב-1952 התמנה להיות עורך של Viața românească (החיים הרומניים) וב-1956 קיבל את פרס המדינה על ספרו Moromeții. ב-1957 נסע לווייטנאם ובדרך עצר בבייג'ינג.

פרדה נשא לאישה את המשוררת Aurora Cornu ב-1955 והתגרש ממנה ב-1959. התחתן עם Eta Vexler (אטה וקסלר), מבקר ספרות יהודיה[2], ותרגם יחד איתה לרומנית את ספרו של אלבר קאמי, הדבר. בשנות השישים של המאה העשרים ניהל פרשת אהבים עם נינה קסיאן, פרשה עליה דיווח לסקוריטטה חברו הוותיק, המשורר יון קאראיון[3].

פרדה התגרש גם מווקסלר, שהיגרה בהמשך לצרפת. הוא נשא לאישה את Elena Mitev ואיתה הביא לעולם שני ילדים. ב-1965 נבחר כנציג רובע של בוקרשט לאספה הלאומית וכעבור שנתיים נבחר לסגן נשיא איגוד הסופרים. ב-1970 התמנה למנהל ההוצאה לאור Cartea Românească (הספר הרומני), אותה הנהיג עד מותו.

ב-1971 ניתן לו פרס איגוד הסופרים עבור הרומן Marele singuratic (המתבודד הגדול). ב-1972 נבחר מחדש לתפקיד סגן נשיא איגוד הסופרים ולתקופת מה עבר למגורים בפריז. ב-1 במרץ 1974 נבחר כחבר מתכתב של האקדמיה הרומנית. ב-1977 נבחר פעם נוספת לתפקיד סגן נשיא איגוד הסופרים ומקבל את פרס איגוד הסופרים עבור ספרו Viața ca o pradă (החיים כטרף).

ב-1980, בהוצאה המנוהלת על ידו, התפרסם הרומן האחרון שלו, Cel mai iubit dintre pământeni (בן המקום האהוב ביותר), ספר שהכיל ביקורת חריפה על המשטר הקומוניסטי ברומניה. הספר זכה לביקורות טובות ולביקוש עד שזה נפסק, הוא סולק מהספריות ונעלם מחנויות הספרים. פרדה עצמו מת כתוצאה מחנק מכני, כדברי הרופא. אחיו משוכנע שנרצח.

יצירות רבות של פרדה זכו לעיבודים קולנועים, כולל ספרו האחרון.

מספריו[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • 1948 - Întâlnirea din pământuri, nuvele (מפגש באדמות, נובלות)
  • 1949 - Ana Roșculeț (אנה רושקולץ)
  • 1952 - Desfășurarea (ההיערכות)
  • 1955 - Moromeții (המורומצים) כרך ראשון
  • 1955 - Ferestre întunecate (חלונות חשוכים)
  • 1959 - Îndrăzneala (ההעזה)
  • 1963 - Risipitorii (הפזרנים)
  • 1967 - Moromeții (המורומצים) כרך שני
  • 1968 - Intrusul (המסתנן)
  • 1972 - Imposibila întoarcere (השיבה הבלתי אפשרית)
  • 1972 - Marele singuratic (המתבודד הגדול)
  • 1973 - Întâlnirea din pământuri (מפגש באדמות)
  • 1975 - Delirul (ההזיה)
  • 1977 - Viața ca o pradă (החיים כטרף)
  • 1980 - Cel mai iubit dintre pământeni (המקומי האהוב ביותר)

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא מרין פרדה בוויקישיתוף

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]