מקס הופמן (יבואן רכב)
 | |
| לידה |
12 בנובמבר 1904 וינה, אוסטריה |
|---|---|
| פטירה |
9 באוגוסט 1981 (בגיל 76) ניו יורק, ארצות הברית |
| מדינה |
ארצות הברית  |
| עיסוק | יבואן רכב |
  | |
מקסימיליאן (מקס) אדווין הופמן (באנגלית: Maximilian Edwin Hoffman; 12 בנובמבר 1904–9 באוגוסט 1981) היה יבואן רכבי יוקרה אירופאיים לארצות הברית. בנוסף למכירת הרכבים היה מעורב בפיתוחם של מספר דגמים ידועים ביניהם: מרצדס-בנץ 300 SL, פורשה 356 ספידסטר וב.מ.וו 507 רודסטר.
בשנת 2003 נבחר לחבר בהיכל התהילה של תעשיית הרכב.
ביוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]
הופמן נולד ב-12 בנובמבר 1904 בווינה, אוסטריה לאב יהודי ולאם קתולית. אביו ניהל סדנה לייצור אופניים בה עבד מקס בילדותו. הוא החל לעבוד כנהג במפעל אוסטרי בו ייצרו את דגמי חברת אמילקר הצרפתית. בהמשך פתח סוכנות למכירת המכוניות[1]. בתחילת שנות ה-30 הקים, יחד עם שותף, את "אוטומוביל האנדל הופמן אונד הופרט" שהייתה סוכנות השיווק הראשונה של וולוו מחוץ לשוודיה[2].
בעקבות האנשלוס, סיפוח אוסטריה לגרמניה שהתבצע במרץ 1938, נמלט הופמן לצרפת. לאחר כיבוש צרפת על ידי הנאצים ברח לארצות הברית על גבי אוניה פורטוגלית. תעשיית הרכב בארצות הברית הייתה כמעט מושבתת ופעלה לטובת ייצור רכבים עבור הצבא האמריקאי והופמן מצא עבודה כמעצב תכשיטים. הופמן רצה לחזור לעסוק בתחום הרכב, אך החליט להתמקד במכירת מכוניות יוקרתיות מתוצרת אירופאית. בשנת 1947 פתח את סוכנות "הופמן מוטורס" בניו יורק בה מכר את דגמי יגואר. שנה לאחר מכן קיבל את הזיכיון הבלעדי לשיווק המותג בחוץ המזרחי של ארצות הברית. במקביל קיבל את הזיכיונות לשיווק של רולס רויס, ליאה פרנסיס, אוסטין ומורגן.
בשנת 1949 קיבל את הזיכיון למכירת החיפושית של פולקסווגן. במסגרת העבודה עם היצרן הגרמני הכיר את פרי פורשה, בנו של מתכנן החיפושית, פרדיננד פורשה. אחרי שלוש שנים ויתר על מכירת החיפושית, אך שמר על הקשר עם פורשה הבן. כשפורשה ניסתה להרחיב את מכירותיה לארצות הברית הציע פרי להופמן את הזיכיון למכירת המכונית, בתנאי שיצליח למכור 5 מכוניות בשנה. בשנת 1951 מכר הופמן 32 מכוניות פורשה. בשנת 1954 מכר 600 מכוניות[2]. במטרה להפחית עלויות ולהגדיל את המכירות הופמן הציע לפורשה לייצר דגם של הפורשה 356 ללא גג וולא חלון קדמי, כך נוצר דגם פורשה 365 ספידסטר, שזכה לפופולריות רבה[3][4]. בנוסף, היה שותף לעיצוב הלוגו של החברה[5].
בשנת 1951 קיבל את הזיכיון למכירת מכוניות מרצדס-בנץ בחוף המזרחי של ארצות הברית. הוא הוזמן לדירקטוריון החברה והציע להם לייצר גרסת כביש לדגם ה-SL שזכה להצלחה על מסלולי המרוצים. הדבר הוביל ליצירת דגמי מרצדס-בנץ 190 SL ו-300 SL שיצאו לשוק בשנת 1954[6][7][8]. באותה שנה היה מעורב גם בפיתוח של ב.מ.וו 507[9]. אלפא רומיאו השיקה בשנת 1954 את אלפא רומיאו ג'ולייטה והתייעצה עם הופמן, שייבא את המותג לארצות הברית לגבי עיצוב המכונית. הופמן ייעץ לחברה לייצר דגם רודסטר, שהוצג לראשונה בתערוכת הרכב של פריז שנה לאחר מכן[10].
חיים אישיים[עריכת קוד מקור | עריכה]
מקס היה נשוי למריון. השניים התגוררו בניו יורק בבית שעוצב על ידי פרנק לויד רייט. לאחר פטירתו, בשנת 1981, הקימה אשתו את קרן מקסימילאין ומריון הופמן. הקרן תומכת ביוזמות בעיקר בלימודי רפואה ואומנות.
קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]
היהודי שנמלט מהנאצים והפך את פורשה ומרצדס בנץ למותגי על בארה"ב, סרטון בערוץ "Calcalist | כלכליסט", באתר יוטיוב (אורך: 05:13)
הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]
- ^ Max Hoffman Made Imports Less Foreign to Americans, New York Times, 18 March 2007
- ^ 1 2 תומר הדר, היהודי שנמלט מהנאצים והפך את פורשה ומרצדס בנץ למותגי על בארה"ב, באתר כלכליסט, 5 במאי 2024
- ^ Seventy years of style, Porsche.com, 4 April 2018
- ^ עילית עממית Porsche 356 SpeedSter, מגזין סיגאר, 3 במרץ 2021
- ^ The history of the Porsche logo and crest, Porsche.com, 20 June 2023
- ^ Who is Max Hoffman?, Motor Trend, 3 November 2018
- ^ 1952 Mercedes-Benz 300SL W194 00002 Classic Drive, Motor Trend, 9 Janaury 2013
- ^ ניר בן זקן, חוזרת למקורות אבל לא רטרו: זו מרצדס SL הבאה, באתר ynet, 14 במרץ 2021
- ^ טל שביט, ב.מ.וו 507: יופיו של הכשלון, אוטו, 14 באפריל 2007
- ^ Max Hoffman - The "Carguy" with the automobile Instinct