מיקלוש מרקוש

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
מיקלוש מרקוש
Markos Miklós
אין תמונה חופשית
אין תמונה חופשית
לידה 15 ביולי 1924
שארבוגארד, הונגריה עריכת הנתון בוויקינתונים
פטירה 7 ביוני 2000 (בגיל 75)
בודפשט, הונגריה עריכת הנתון בוויקינתונים
שם לידה Markovits Miklós עריכת הנתון בוויקינתונים
מדינה הונגריה עריכת הנתון בוויקינתונים
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

מיקלוש מרקוש (במקור מרקוביץ', בהונגרית: Markos Miklós; שארבוגארד, 15 ביולי 19247 ביוני 2000)[1] היה במאי קולנוע יהודי-הונגרי, תסריטאי, היסטוריון ספרות ואחיה הצעיר של היסטוריונית הספרות והספרנית ג'רג'י מרקוביץ' (19191985).

ביוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

מיקלוש מרקוביץ' נולד במשפחה יהודית כבנם הצעיר ביותר של אהרון מרקוביץ' (18851944) וטרינר ושל ארז'בט דויטש (1891–1944). הוריו גורשו למחנה ההשמדה אושוויץ בשנת 1944 ונרצחו שם. הוא סיים ארבע כיתות חטיבת הביניים בעיר הולדתו ולאחר מכן נשלח על ידי הוריו לגימנסיית סנט אישטוואן בבודפשט (כי הגימנסיה בעיר הולדתו נסגרה). בשנים 1942 עד 1945 למד צילום ועבד כעוזר צלם. בדרך נס הצליח להתחמק גם השרות העבודה וגם מהרדיפות בבירת הונגריה. אחותו התחתנה ועברה לגור בטימישוארה שלא עברה לשליטה הונגרית במלחמה וכך ניצלה. בשנים 1949 עד 1953 היה סטודנט בקולג' הכל-פדרלי לקולנוע במוסקבה. מ-1951 עשה סרטים דוקומנטריים. משנת 1953 היה הבמאי והתסריטאי של אולפני הסרטים Mafilm.

היו לו שני ילדים: קטלין מרקוש (1965–) וגאבור מרקוש (1968–).

סרטיו[עריכת קוד מקור | עריכה]

כתסריטאי[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • גור (1959) (גם במאי)
  • אני עולה לשר (1962)
  • הנוכלת (1963)
  • המזל של מרצי קאקוק (1966) (גם במאי)
  • מים מסריחים (1966)
  • פלפל (1968) (גם במאי)
  • מעבורת התופת (1969) (גם במאי)
  • מר פיצק (1974)
  • ספן הדנובה (1974) (גם במאי)
  • בעל עיני הכוכב (1977) (גם במאי)
  • בניו של אסיר (1979) (גם במאי)
  • ברק (1981) (גם במאי)
  • השובבים (1984) (גם במאי)
  • הדודה הפנטסטית (1986)
  • הילד מקומארום (1987) (גם במאי)
  • מיציקה והמלאכים (1987) (גם במאי)

כבמאי[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • בשקה (1955)
  • ליל העין השחורה (1959)
  • חשמלית ישנה (1960)
  • שבעה בשלג (1962)
  • קריקט (1963)
  • רבותי, דברו! (1974)
  • בעקבות החטא (1977)
  • רוץ איתי (1983)
  • זיכרונות ראש העיר (1984)

פרסים והוקרה[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • למען תרבות סוציאליסטית (1979)[2]

לקריאה נוספת[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • פטר הרמן: מי ומי הונגרי ובינלאומי תקליטור 1998, בודפשט, 1997 ISBN 963-9051-195
  • "Visszaemlékezés - Markovits Pál". centropa.org. נבדק ב-2021-07-26.

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ "Gyászjelentése".
  2. ^ Művelődési közlöny, 1979. április 18. (23. évfolyam, 8. szám)