מזקקת אובודה
המפעל בטרם נהרס | |
מידע כללי | |
---|---|
סוג | חברה |
מיקום | המחוז השלישי של בודפשט |
מדינה | הונגריה |
מייסדים | וילמוש לייפציגר |
הקמה ובנייה | |
תקופת הבנייה | ?–1879 |
תאריך פתיחה רשמי | 1879 |
תאריך פירוק | 2017 |
קואורדינטות | 47°32′52″N 19°02′47″E / 47.547777777778°N 19.046388888889°E |
מזקקת אובודה (בהונגרית: Óbudai Szeszgyár) לשעבר "מפעל הכהל והסוכר של וילמוש לייפציגר בע"מ" בבעלות יהודית (בהונגרית: Leipziger Vilmos Szesz- és Cukorgyára Rt) כיום מתקן תעשייתי סגור והרוס בבודפשט הונגריה ברובע 3 אובודה.
היסטוריה[עריכת קוד מקור | עריכה]
ברובע השלישי של בודפשט, ברחוב שורומפו 1 מתחם הבניין, שנרשם תחת מספר 1, ממוקם על שטח גדול שמשתרע בין שלושה רחובות ושפת הדנובה. המפעל הוקם בשנת 1879, ובשמו הראשון נקרא "חברת זיקוק הכהל הראשונה של אובודה בע"מ". בהמשך שונה שמו ל"מפעל הכהל והסוכר של וילמוש לייפציגר בע"מ", בנוסף לייצור משקאות חריפים לצריכה ייצר המפעל גם אתנול תעשייתי ומזון, וכן התמחה בייצור סוכר וחומץ. לאחר מלחמת העולם השנייה הולאם המפעל ובשנות ה-90 של המאה ה-20 הופרט והופעל על ידי "מפעל תעשיות מזון בוסס" (BUSZESZ Élelmiszeripari Zrt).
בסוף העשור הראשון של המאה ה-21 בוסס מכרה את שטח הקרקע הגדול של המפעל, שגרר דיון ציבורי לגבי גורל השטח. אף על פי שכמה מבנייני המפעל זכו להגנה ולשימור של מועצת הרובע בשנת 2013, תוך התעלמות מכך פורק כל המפעל פיזית בשנת 2017, למעט ארובת הלבנים והאולם המרכזי.
גלריית תמונות[עריכת קוד מקור | עריכה]
תמונות של המפעל:[1]
לקריאה נוספת[עריכת קוד מקור | עריכה]
- https://welovebudapest.com/2017/10/04/something-keszul-az-obudaai-duna-parton-megneztuk-az-égontott-szeszgyar-teruletet/
- נעמי ניפשי: היסטוריה של אובודה, מהדורת מוזיאון אובודה, בודפשט, 2020, ISBN 978-615-6096-00-5, 431-436
- לקסיקון בודפשט. 1993 ISBN 963-05-6409-2
קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]
הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]
- ^ Google Maps, Google Maps