לישמניה
לישמניה | |
---|---|
Leishmania donovani בתא מח עצם | |
מיון מדעי | |
ממלכה: | פרוטוזואה |
מערכה: | Euglenozoa |
מחלקה: | Kinetoplastea |
סדרה: | Trypanosomatida |
משפחה: | Trypanosomatidae |
סוג: | לישמניה |
שם מדעי | |
Leishmania רוס, 1903 | |
לישמניה (שם מדעי: Leishmania) הוא טפיל חד-תאי הגורם למחלה המוכרת כ"שושנת יריחו" (Leishmaniasis). לישמניה משתייך למשפחת טפילים בעלי שוטון בודד (flagellates). קיימים מינים רבים של לישמניה, כאשר החלוקה הבסיסית היא בין cutaneous leishamnia ל-visceral leishmania.
מורפולוגיה[עריכת קוד מקור | עריכה]
מבחינה מורפולוגית, אין הבדל בין הטפיל הגורם ל-cutaneous Leishmaniasis לבין visceral Leishmaniasis. ההבדל הוא בפרופיל האנזימים. בגוף האדם הטפיל מופיע כ-amastigote. במצב זה הוא בתוך המקרופאג, גודלו 2–4 מיקרומטר, מחוספס, וניתן להבחין בשני חלקי כרומטין נפרדים, כאשר הגדול הוא הגרעין, והקטן ה-kynetoplast. בצורה זאת הוא מופיע בכל החולייתנים.
בזבוב החול הטפיל מופיע כ-promastigote, צורתו מאורכת והוא בעל שוטון יחיד בקדמת הגוף. הצורה בעלת הגרעין הבודד וה-kynetoplast היא הצורה בה הטפיל יופיע בחסרי חוליות ובתרבית.
מחזור חיים[עריכת קוד מקור | עריכה]
זבוב החול עוקץ אדם ומעביר לו את הטפיל בצורת ה-proamastigote. באזור העקיצה מתחיל תהליך דלקתי. נויטרופילים, המשמשים כחלק מקו ההגנה הראשון של הגוף, בולעים את הטפיל אך לא הורגים אותו. לטפיל יש יכולת להאריך את חיי הנויטרופיל מ-8–10 שעות למספר ימים. לאחר שהנויטרופיל עובר אפופטוזה נבלע הטפיל על ידי מונוציט/מקרופאג. בתוך המקרופאג, מתחברת הבועית המכילה את הטפיל עם ליזוזום, על מנת לעכל את הטפיל. אולם, זוהי הסביבה לה זקוק ה-proamastigote כדי להתרבות. הוא מתפתח לצורת ה-amastigote ומתרבה בתוך המקרופאג. זבוב חול עוקץ את האדם הנגוע ונהפך להיות נשא/וקטור של הטפיל. במערכת העיכול של זבוב החול חוזר הטפיל לצורת proamastigote.
ראו גם[עריכת קוד מקור | עריכה]
קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]
- לישמניה, באתר NCBI (באנגלית)
- לישמניה, באתר האנציקלופדיה של החיים (באנגלית)
- לישמניה, באתר GBIF (באנגלית)
- לישמניה, באתר אנציקלופדיה בריטניקה (באנגלית)
- לישמניה, דף שער בספרייה הלאומית
- יעל גרופר, סוף לפצעים של "שושנת יריחו"?, במדור "חדשות מדע" באתר של מכון דוידסון לחינוך מדעי, 4 באפריל, 2017