ירחמיאל משה הופשטיין
 | |||
| לידה |
1860  | ||
|---|---|---|---|
| פטירה |
1909 (בגיל 49 בערך) קוז'יניצה, רפובליקת פולין | ||
| תקופת הפעילות |
?–1909 | ||
| אב |
יחיאל יעקב הופשטיין | ||
| צאצאים |
| ||
| |||
  | |||
רבי ירחמיאל משה הופשטיין (1860, י' באלול ה'תר"ך –1909, י"ג באלול ה'תרס"ט) היה האדמו"ר של חסידות קוז'ניץ.
תולדות חייו[עריכת קוד מקור | עריכה]
רבי ירחמיאל נולד לרבי יחיאל יעקב מקוז'ניץ. לאחר שנתייתם בגיל שש גדל אצל סבו רבי אלימלך שפירא (גרודז'יסק). לאחר שאימו הרבנית שרה דבורה נישאה בשנית לרבי אשר מסטולין (השני) עבר עימה לגור בסטולין והושפע רבות מהנהגות קהילה זו[1]. היה חביב על צדיקי הדור שכן היה הצאצא היחיד, בן אחר בן דור שישי, למגיד מקוז'ניץ. בגיל 14 נישא לברכה, ביתו של הרב מרדכי טוורסקי מלויעב[2].
בשנת ה'תרמ"ד שב לקוז'ניץ והתקבל על ידי החסידים כאדמו"ר. הוא נהג לא לומר תורות בטיש אלא רק ביחידות עם חסידיו. היה משורר הרבה ואף מנגן בכינור מידי מוצאי שבת. הוא היה מראשוני האדמו"רים שתמכו בציונות והורה לחסידיו לתרום כספים ליישוב הארץ ואף שלח את ילדיו לעלות לארץ ולבנות אותה, ואכן הם היו ממייסדי כפר חסידים.
בשנת תרס"ט, בגיל 49, חלה ונפטר בדרך מעיירת מרפא חזרה לקוז'ניץ. הוא נקבר בעיירה סמוך למצבת רבי השושלת, המגיד מקוז'ניץ.
משפחתו[עריכת קוד מקור | עריכה]
לרבי ירחמיאל משה היו 3 בנים ו-4 בנות:
- הרב אהרן יחיאל – אדמו"ר באוטווצק.
- הרב אשר אלימלך – אדמו"ר בקוז'ניץ ולובלין.
- הרב ישראל אליעזר – אדמו"ר בארץ ישראל, ממייסדי כפר חסידים.
- מלכה שפירא – אשת האדמו"ר אברהם אלימלך שפירא מגרודז'יסק.
- רחל מרים – אשת האדמו"ר קלונימוס קלמיש שפירא מפיאסצ'נה.
- חוה[3] – אשת רבי שלום שפירא.
- חנה גולדה – אשת הרב אברהם יהושע השל מקיוב.
לקריאת נוספת[עריכת קוד מקור | עריכה]
- יצחק אלפסי, אנציקלופדיה לחסידות כרך ב' , מוסד הרב קוק, עמ' תס"א, ירושלים תשס"א.
- אברהם יצחק ברומברג, מגדולי החסידות כרך י"ח, עמ' קמ"ד, ירושלים תשכ"א.
