יוליה קניירש
 | |
| לידה |
11 בדצמבר 1895 לטניה, הונגריה  |
|---|---|
| פטירה |
30 בדצמבר 1958 (בגיל 63) בודפשט, הרפובליקה העממית ההונגרית |
| מדינה |
הונגריה |
| מקום קבורה |
בית הקברות קרפשי |
| מפלגה |
המפלגה הקומוניסטית של הונגריה, מפלגת העובדים ההונגרית, המפלגה הקומוניסטית של גרמניה, מפלגת הפועלים הסוציאליסטית ההונגרית |
  | |
יוליה קניירש (במקור קורח, בהונגרית: Kenyeres Júlia; לטניה, מחוז זאלה, 11 בדצמבר 1895 – בודפשט, 30 בדצמבר 1958) הייתה עיתונאית, פוליטיקאית יהודייה-הונגרייה.
ביוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]
יוליה קורח נולדה במשפחה יהודית. אביה, פילפ קורח, היה פקיד מדינה שעבר מקושיצה ללטניה ב-25 במרץ 1895 כקצין מס. אמה הייתה ברתה זינגר. לפילפ קורח היו שלושה ילדים, אחיה של יוליה היו מור קורח, מדען מפורסם בעולם ומשורר וכן אלדאר קומיאט. לאחר שהות של מספר שנים בלטניה, אב המשפחה הוצב ברייקה. יוליה קניירש השלימה שם את בתי הספר היסודיים והתיכוניים שלה. בבודפשט נרשמה למחלקה למתמטיקה ולפיזיקה באוניברסיטה, אך שנה לאחר מכן עברה לפקולטה לרפואה.
קריירה פוליטית[עריכת קוד מקור | עריכה]
יוליה השתתפה בעבודתו של חוג גליליאו כסטודנטית באוניברסיטה. היא הייתה חברה במפלגת הקומוניסטים של הונגריה (KMP) מהקמתה. בתקופת הרפובליקה הסובייטית ההונגרית, בשל חשיבתה הפוליטית, מינתה אותו הוועדה העממית לחינוך ציבורי לסגנית קומיסר העם (סגנית שר) לענייני קולנוע. לאחר נפילת הרפובליקה הסובייטית היגרה בשל הטרור הלבן. בברלין הפכה לחברה במפלגה הקומוניסטית של גרמניה (KPD) ועבדה כעורכת עיתון מפעלי. בינתיים כתבה מאמרים ושירים לעיתונות המהגרים ההונגרית.
בשנת 1921, בווינה, הייתה ממקימי המגזין הספרותי הקומוניסטי "אחדות" (Egység). בסתיו 1922 עברה שוב לברלין ולאחר מכן בשנת 1932 לברית המועצות. אחרי סיום לימודיה בבית הספר לנין במוסקבה, לימדה היסטוריה של המפלגה הקומוניסטית ומרקסיזם-לניניזם. בשנת 1936 התנדבה לחטיבה האזרחית הבינלאומית במלחמת האזרחים בספרד, שם נודעה בשם יוליה אלווארז. בשנת 1939 חזרה לברית המועצות.
יוליה קניירש הייתה אחת המארגנים והעורכים העיקריים של רדיו קושוט במוסקבה בשנים 1939–1940. בשנת 1947 חזרה להונגריה. בשנת 1950 מונתה למשנה למנכ"ל סוכנות הידיעות ההונגרית (Magyar Távirati Iroda). היא ערכה את המהדורה ההונגרית של המגזין "לשלום מתמשך ודמוקרטיה עממית". עד מותה הייתה חברה בהנהלת "האיגוד הלאומי של עיתונאים ההונגרים".
הנצחה[עריכת קוד מקור | עריכה]
הגימנסיה של לטניה נשאה את שמה עד 1990.
נכתב עליה[עריכת קוד מקור | עריכה]
- לחיות בצורה אנושית. לוחמי תנועת הפועלים במחוז זאלה. אוסף ביוגרפיה. עמודים 222–224
- חייה ויצירתה של יוליה קניירש. לטניה, 1971
לקריאה נוספת[עריכת קוד מקור | עריכה]
- Magyar életrajzi lexikon III: Kiegészítő kötet (A–Z). Főszerk. Kenyeres Ágnes. Budapest: Akadémiai. 1981 900. ISBN 963-05-2500-3 (לקסיקון ביוגרפי הונגרי. כרך תוספת. עורכת ראשית אגנש קניירש).