וראבלה
סמל וראבלה | |
מדינה | סלובקיה |
---|---|
מחוז | ניטרה |
תאריך ייסוד | 1265 |
שטח | 38.31 קמ"ר |
גובה | 142 מטרים |
אוכלוסייה | |
‑ בעיירה | 8,593 (1 בינואר 2021) |
קואורדינטות | 48°15′00″N 18°19′00″E / 48.25°N 18.316666666667°E |
אזור זמן | UTC+1 |
http://www.vrable.sk | |
וראבלה (בסלובקית: Vráble, בהונגרית: Verebély, ורביי) היא עיירה קטנה בנפת ניטרה במחוז ניטרה במערב סלובקיה.
אטימולוגיה[עריכת קוד מקור | עריכה]
השם נובע מ-vrábeľ, שם של דרור בניב סלובקי (vrabec).[1]
גאוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]
העיירה שוכנת בגבעות הדנוביות על נהר ז'יטבה, כ-15 ק"מ מדרום-מזרח-מזרח לניטרה ובגובה של 140 עד 240 מטר מעל פני הים. ממערב לעיר יש סכר קטן בשם Vodná nádrž Vráble - "מאגר המים של וראבלה".
העיירה מורכבת משלושה חלקים: וראבלה, והכפרים לשעבר דיצ'קה (Dyčka) והורני אוהיי (Horný Ohaj) שצורפו לווראבלה ב-1975.
היסטוריה[עריכת קוד מקור | עריכה]
העדות העתיקה ביותר לקיומו של היישוב וראבלה מגיעה מהתקופה הנאוליתית (6000-2000 לפני הספירה). האזכור הראשון בכתב הוא משנת 1265 ובו מוזכר היישוב בשם ורבל (Verebel). בווראבלה הייתה תחנת דואר עתיקה. העיר שמרה על צביון חקלאי במאות ה-19 וה-20. הפיתוח הכלכלי השפיע על אדריכלות העיר. לאחר התפרקות האימפריה האוסטרו-הונגרית בשנת 1918, הפכה העיר לחלק מצ'כוסלובקיה וקיבלה מעמד של בירת המחוז, מעמד שהשתמר עד 1960. לאחר בוררות וינה הראשונה, ומשנת 1938 עד 1945, הייתה וראבלה חלק מהונגריה.
יהודים[עריכת קוד מקור | עריכה]
ב-1880 נמנו בווראבלה 201 יהודים, ב-1910 246 וב-1941 223.[2] היהודים השתייכו לקהילה האורתודוקסית.[3] באותה שנה גויסו יהודים בני העיירה לפלוגות העבודה בצבא הונגריה.
ב-9 במאי 1944 הוקם גטו בעיירה, בו רוכזו גם כ-500 יהודים מיישובים סמוכים. למחרת הועברו כל הכלואים למרכז שילוח בלוויצה, וב-13 ביוני גורשו לאושוויץ.
דמוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]
במאה ה-17 היה בעיר רוב הונגרי, על פי מפקד המס הטורקי.[4]על פי מפקד האוכלוסין של 2001, היו בעיר 9,493 תושבים. 93.32% מהתושבים היו סלובקים, 4.69% הונגרים, 0.78% צוענים ו-0.55% צ'כים.[5] ההרכב הדתי היה 88.41% קתולים, 8.53% אנשים ללא שייכות דתית ו-0.62% לותרנים.[5]
אתר ארכאולוגי[עריכת קוד מקור | עריכה]
המצבור העירוני הגדול ביותר באירופה מתקופת הברונזה נמצא בווראבלה.[6] המצבור הוא על שטח של 20 דונם, יותר משטח המצבור שבמיקנה או טרויה. ביישוב התגוררו כ-1,000 איש ובניינים נבנו מסביב לרחובות. שלוש תעלות חיזקו את הביצורים. האתר הוא גם התל הצפוני ביותר הידוע במרכז אירופה. היישוב יוחס לתרבות המדרובצ'ה (בצ'כית: Maďarovská skupina).
ערים תאומות[עריכת קוד מקור | עריכה]
לקריאה נוספת[עריכת קוד מקור | עריכה]
- אלכסנדרה לוזה, ורביי, אנציקלופדיה של המחנות והגטאות (כרך III, עמ' 385), מוזיאון ארצות הברית לזכר השואה והוצאת אוניברסיטת אינדיאנה, בלומינגטון ואינדיאנפוליס (באנגלית)
קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]
- אתר האינטרנט הרשמי של וראבלה (בסלובקית)
- ורבי (Verebély), באנציקלופדיה של הגטאות, באתר יד ושם
הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]
- ^ Branislav, Varsik (1994). "Osídlenie Novohradu a Ipeľskej kotliny vo svetle miestnych názvov". Kontinuita medzi veľkomoravskými Slovienmi a stredovekými severouhorskými Slovanmi (Slovákmi) (בסלובקית). Veda. p. 112. ISBN 80-224-0175-7.
- ^ ורביי בתוך מספר האוכלוסייה היהודית לפי יישוב 1840–1941, בודפשט: משרד הסטטיסטיקה המרכזי (הונגריה) (אנ'), 1993 (בהונגרית) ISBN 9632150066.
- ^ ורבי (Verebély), באנציקלופדיה של הגטאות, באתר יד ושם
- ^ Károly Kocsis, Eszter Kocsisné Hodosi, Ethnic Geography of the Hungarian Minorities in the Carpathian Basin, Simon Publications LLC, 1998, p. 46
- ^ 1 2 "Municipal Statistics". Statistical Office of the Slovak republic. אורכב מ-המקור ב-2007-11-16. נבדק ב-2007-12-15.
- ^ SME.sk | Vráble sú unikátom Starého kontinentu
- ^ "Partnerské mestá". vrable.sk (בסלובקית). Vráble. נבדק ב-2019-09-05.